20/12/2018
לאחרונה פרסמה רשות המסים חוזר מס הכנסה מספר 18/2018 בנושא: "תגמול מבוסס הון שהבשלתו תלוית ביצועים" (להלן: "החוזר"), שמטרתו הינה לקבוע בעניין זכויות לעובדים שהבשלתן תלוית ביצועים, את התנאים על פיהם תיחשב ההקצאה כעומדת בתנאי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), וכן את מועד ההקצאה לעניין סעיף 102.
כפי שידוע, לקביעת מועד ההקצאה חשיבות רבה לצורך סעיף 102 לפקודה (קביעת מועד ההבשלה, קביעת מועד "תום התקופה" וכן לעניין סעיף 102(ב)(3) לפקודה) והיא משפיעה על אופן המיסוי בעת המימוש על ידי העובדים. אשר על כן, מתייחס החוזר לזכויות לעובדים שהבשלתן תלוית ביצועים ומפרט את התנאים לפיהם תיחשב ההקצאה כהקצאה לפי סעיף 102 לפקודה, וכן את מועד ההקצאה לעניין סעיף 102 לפקודה. במסגרת החוזר מדגישה רשות המסים את חשיבות הפירוט של תנאי התוכנית של האופציות במועד קבלת החלטת הדירקטוריון (קביעת מס' מניות מוקצות, מועד הקצאה, תנאי הבשלה וכד').
עוד קובעת רשות המסים כי יכול להיות מצב שבו מועד ההקצאה לא יהיה במועד קבלת החלטת הדירקטוריון על ההקצאה (מצב שבו למשל התנאים אינם ברורים ומפורטים דיים או היעד שנקבע להבשלה הוא יעד לא ברור), אלא במועד מאוחר יותר בהתאם לתנאי התכנית. לצורך המחשת האמור, להלן דוגמה שלקוחה מהחוזר:
-
ב-1.7.2017, במסגרתה של תכנית תגמול להקצאה באמצעות נאמן, הוקצו לעובד החברה 200 אופציות במחיר מימוש של 1 ₪ שיומרו למניות החברה.
-
האופציות יפקעו בתוך 7 שנים.
-
מועד ההבשלה כפי שנקבע בתכנית התגמול ובכתב ההענקה לעובד - בתום שנה ממועד ההקצאה (קרי, ב-1.7.2018) יתכנס הדירקטוריון ויבחן את כמות הלקוחות שהצליח העובד לגייס במהלך השנה, ובהתאם לכך תיגזר באופן יחסי כמות האופציות שתבשיל.
בדוגמה זו, נראה שהיעד הוא ברור - גיוס לקוחות במהלך שנה. יחד עם זאת, הכמות שמבשילה לא נקבעה מראש, כי אם תיקבע רק בדיעבד אחרי שהתנאי כבר התקיים. קרי, נשאר שיקול דעת אחרי מועד ההקצאה. כך, במקרה הנוכחי, מועד ההקצאה תחת סעיף 102(ב) לפקודה, יהיה רק ביום שבו ההקצאה תהפוך למסוימת ומפורטת, קרי ב-1.7.2018.
הבשלה תלוית אירוע מסוג עסקה (Exit) או הנפקה בבורסה (IPO)
כמו כן, נקבע כי כאשר נקבע במסגרת תכניות הקצאה כי הבשלת המניות לעובד תהיה בקרות אירוע אקזיט או הנפקה בבורסה, לא יחולו הוראות סעיף 102 לפקודה והכנסת העובד תסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה. זאת מאחר ובמקרה שבו ההבשלה של הזכויות מתרחשת רק בקרות אקזיט או הנפקה הרי שמרכיב הסיכון בתגמול ההוני מעולם לא התקיים: שכן מחד גיסא, לעובד לא קמה היכולת המעשית לשאת בסיכון ההוני בהיותו בעל מניות; ומאידך גיסא, החברה המקצה ו/או בעלי מניותיה לא נושאים בסיכון של צירוף בעל מניות נוסף.
מכאן, אין לראות בקביעת תנאי כאמור כנכנס למישור של תגמול מבוסס הון, כי אם תגמול מבוסס מזומן אשר ניתן כהטבה במסגרת יחסי עובד-מעביד ואשר ההכנסה הנובעת ממנו תסווג כהכנסת עבודה לפי הוראות סעיף 2(2) לפקודה, כבונוס או מענק הצלחה לעובד בקרות האירוע המזכה. חשוב להדגיש בהקשר זה, כי עמדה זו חלה ובאה לידי ביטוי גם באותם מקרים בהם ההקצאה ומועד ההבשלה הינם על בסיס תקופת עבודה, ובד בבד מותנים ביעד ביצוע של אקזיט או הנפקה. יחד עם זאת, במקרים בהם מועד ההבשלה אינו תלוי בקרות אירוע אקזיט אך מתבצעת האצת הבשלה באירוע אקזיט או הנפקה, אזי לא יראו בהכנסה הנובעת לעובדים כהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה וזאת כמובן בהתקיימות התנאים המפורטים במסגרת החוזר.
הוראות תחולה
החוזר יחול גם לגבי הקצאות שהוקצו בעבר. עם זאת, ככל שישנן הקצאות שבוצעו בעבר, שטרם התרחש לגביהן "מועד המימוש" והן אינן עומדות בתנאי החוזר, תוכלנה אותן החברות שהקצו את הזכויות כאמור, לפנות לחטיבה המקצועית ברשות המסים לשם קבלת החלטת מיסוי פרטנית. זאת ועוד, במהלך 180 הימים ממועד פרסום החוזר, נקבע כי חברות תוכלנה לשנות את תנאי ההבשלה ביחס לאופציות או יחידות השתתפות אשר טרם הגיע מועד הבשלתן כך שיעמדו בהוראות החוזר ולפנות לחטיבה המקצועית ברשות המסים ולפקיד השומה בו מתנהל תיק החברה, בהודעה על אימוץ "הסדר מס להענקה חדש" באמצעות טופס חדש שפורסם על ידי רשות המסים כנספח לחוזר.