חברת שמירה זוכתה על קבלת חשבוניות פיקטיביות

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

20/9/2018

התקבל ערעור של חברת שמירה על החלטה לפסול את ספריה ולהטיל עליה כפל מס 

ביום 20.9.2017 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת את ערעורה של חברת ש.ב.ה שמירה וביטחון בע"מ (להלן: "מערערת") על החלטת מנהל מס ערך מוסף טבריה (להלן: "משיב") לחייב את המערערת בכפל מס, פסילת פנקסיה של המערערת לשנים 2007-2008 והטלת קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיה בגין אי ניהול ספרים, כאשר עיקרי המחלוקת התמקדו סביב השאלה - האם המערערת ידעה או עצמה את עיניה ונמנעה מלברר אודות תקינות החשבוניות שהוצאו לה שלא כדין (50001-09-12 ש.ב.ה שמירה ובטחון בע"מ נ' רשות המיסים).

רקע כללי

המערערת הינה חברה וותיקה בתחום השמירה והביטחון אשר סיפקה את שירותיה לגופים מוסדיים שונים בארץ, ובין היתר לחברת "מקורות". המערערת סיפקה שירותי שמירה באמצעות עובדיה ולאחר שנקראה "בין לילה" להציב שומרים נוספים לחברת מקורות, בשל קריסתה הפתאומית של חברת שמירה אחרת שסיפקה שירותיה לחברת מקורות (להלן: "חברת שמירה"), אף נזקקה להעסקת קבלני משנה שהעמידו לרשותה עובדים לביצוע עבודות שמירה בהתאם לצרכיה. המשיב ערך בדיקה למערערת, במסגרתה נמצא כי המערערת דרשה ניכוי מס תשומות בגין 14 חשבוניות שהוצאו לה שלא כדין על ידי מספר קבלני משנה שסיפקו לה עובדים. בעקבות הביקורת החליט המשיב לחייב את המערערת בכפל מס, פסילת ספריה והטלת קנסות.

טענות הצדדים

המשיב טען כי בהתאם למבחן האובייקטיבי, המערערת "עצמה עינייה" וזאת לאחר שקבלני המשנה הוציאו לה חשבוניות מס שונות ובתקופה קצרה, והיה על המערערת לתת את דעתה על כך ומשלא עשתה כן - יש לראות בה כמי שידעה שהחשבוניות שקיבלה הן פיקטיביות. עוד טען המשיב, כי המערערת כלל לא קיבלה את השירותים מקבלני המשנה ו/או לא בוצעו עבודות בסכומים הנקובים בחשבוניות המס. טענה זאת סומך המשיב, בין היתר, על חומר החקירה לפיו מנהל המערערת הודה בחקירותיו כי כלל לא דרש מנציגי קבלני המשנה ונציגיהם כל הוכחה שהם רשאים לפעול בשם אותן החברות וגם כי לא פעל לאמת את זהות קבלני המשנה ונציגיהם. בנוסף סבר המשיב כי המערערת כשלה ברישום ומעקב שביצעה בכרטיסי העבודה של העובדים, אשר לוקים בחסר ולא ניתן ללמוד מהם את הזהות של העובדים שהועסקו בפועל באתרים השונים. לטענת המשיב, דבר זה מלמד ומחזק את המסקנה המתבקשת כי כלל לא עמדה עסקה מאחורי חשבוניות המס.

מנגד, טענה המערערת כי בשל הצורך הבהול שנוצר כתוצאה מקריסת חברת השמירה שסיפקה לחברת "מקורות" שירותי שמירה ואבטחה, ומשעה שלא היה בידיה כמות העובדים הנדרשת כדי למלא אחר פער זה, בהמלצת קב"ט חברת "מקורות" שהפנה אותה לחברת השמירה, הוצע לה להשתמש בשירותיהם של קבלני משנה שסיפקו בעבר עובדים לחברת השמירה, על מנת למלא אחר התחייבויותיה לחברת "מקורות". עוד נטען, כי ההתקשרות נעשתה לאחר שהמערערת נפגשה עם נציגיהם של קבלני המשנה ועל סמך מסמכים שקיבלה מהם. בנוסף טענה המערערת, כי הואיל ובמקרה דנן המשיב החליט על הטלת כפל מס, אזי כי חובת הבאת הראיות הראשונית רובצת על כתפי המשיב להראות ולבסס את החלטתו בראיות מטעמו. לעניין ביצוע מעקב אחר כרטיסי העבודה של העובדים, טענה המערערת כי נוצר בלבול ברשימת העובדים מטעמה וכן בין עובדים של קבלני המשנה שהועסקו על ידה, זאת הן בשל דרישת חברת "מקורות" כי יועסקו אצלה רק עובדי המערערת, והן בשל כך כי חלק מעובדי קבלני המשנה נרשמו כעובדי המערערת עצמה ולא של קבלני המשנה.

דיון והכרעה

בית המשפט המחוזי, כבוד השופט עאטף עיילבוני, קיבל את הערעור במלואו, לאחר שסקר את הפסיקה הנהוגה תוך התייחסות להלכה שנקבעה בעניין זאב שרון^[1], ולפיה משעה שהסוגיה שבמחלוקת נוגעת להטלת כפל מס, על כתפי המשיב הנטל להציג ראיות ברורות ומשכנעות ברף של מאזן הסתברויות. לעניין זה נקבע, כי המשיב עמד בהתחייבויותיו אלו כנדרש בפסיקה. בית המשפט קיבל את עמדת המערערת לעניין טעויות שנתגלו ברישומיה ברישום פרטי העובדים עת קבע כי לא היו מקרים בהם הן עובדי המערערת והן עובדי קבלני המשנה עבדו בו זמנית באותו אתר עבודה. על כן, יש לראות בנתון ההתחשבנות מול קבלני המשנה אודות כמות המשמרות החודשית, כנתון עיקרי ומכריע על פני נתוניהם המדויקים לפי שמות העובדים בכל אתר.

לעניין ביצוע בדיקות נדרשות, קבע בית המשפט כי אין להחיל על המערערת את עיקרון "עצימת העיניים" ולראות בה כמי שנמנעה מלחקור את כשירותם של קבלני המשנה. זאת בהסתמך על כך כי המערערת קיבלה את פרטיהם של קבלני המשנה מגורמים מוסמכים מטעם חברת השמירה, קיבלה עוד בשלב הראשוני להתקשרות את מסמכיהם ולגביהם נערכו בדיקות ובירורים (אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור). לעניין קבלת חשבוניות שונות מדי תקופה, נקבע כי המערערת יצאה ידי חובה לאחר שערכה בירור מול רשויות המע"מ ולאחר שלא נתגלה כל דופי. לעניין זה ציין בית המשפט, כי אין בעובדה שלמערערת אין יפויי כוח של נציגי קבלני המשנה, כדי ללמד כי היא הייתה מודעת לחשבוניות הפיקטיביות שקיבלה או לכך כי נמנעה מלברר על קבלני המשנה. לעניין אופן העסקת עובדי קבלני המשנה באתרי חברת "מקורות", פסק בית המשפט כי האופן שבו החליטה המערערת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי חברת מקורות לא מצביע בהכרח על ידיעתה של המערערת כי הוצאו לה חשבוניות פיקטיביות.