ביום 16.7.2018 קיבל בית הדין האזורי לענייני עבודה את תביעתו של אוהד פייגנבוים (להלן: "התובע") למתן פסק דין הצהרתי לפיו אינו תושב ישראל בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), לאחר שבחן את נסיבות המקרה לפי מבחן "מרכז החיים" (9166-09-17 אוהד פייגנבוים נ' המוסד לביטוח לאומי).
התובע טען כי החל מיום 1.8.2009 העביר את מרכז חייו לארצות הברית, שם למד תחילה כסטודנט, קיבל גרין קארד, חי, התפרנס, בתו נולדה שם ובני משפחתו נמצאים שם. למעשה, פרט לחתונה שערך בארץ (אשתו ישראלית שעובדת בקונסוליה בארה"ב) ולביקורים קצרים בישראל, אין לתובע כל קשר לישראל. התובע המשיך לשלם דמי ביטוח לאומי במשך כל התקופה ובתביעתו זאת לא ביקש החזר הסכום ששולם. מנגד, הביטוח הלאומי (להלן: "הנתבע") סבר כי בנסיבות העניין התובע ראה בישראל "נמל בית". עניינו נמצא בחריג של מבחן "מרכז החיים" שפותח בפסיקה לפיו ישנם מקרים בהם אדם יראה כתושב ישראל חרף שהייתו הארוכה בחו"ל. בין היתר, הנתבע ביסס את עמדתו על כך כי התובע התחתן בארץ ועל כך שאשתו אשר מתגוררת עמו בארה"ב קיבלה מענק לידה ודמי לידה בישראל.
בית הדין יישם את מבחן "מרכז החיים" בהתאם לפס"ד מאיר אריאל[1] וקבע כי תושבותו של התובע בתקופה שהחל מיום 1.8.2009 היא בארצות הברית ולא בישראל וכי תשלום דמי ביטוח לא מלמד על זיקתו של התובע לישראל, וכלשון ביה"ד: "מבחינת ההיבט האובייקטיבי – התובע התגורר בפועל בארצות הברית. מבחינת ההיבט הסובייקטיבי – למיטב הבנתנו, זמן השהייה של התובע בישראל במהלך אותה תקופה היה לחופשות קצרות בלבד, לא נמסר לנו כי לתובע נכסים בישראל, משפחתו של התובע מתגוררת בארצות הברית (הן אשתו וילדתו והן הוריו ואחיו), ילדיו של התובע מתגוררים ולומדים בארצות הברית, מקום העיסוק וההשתכרות של התובע בארצות הברית ולתובע אף ישGREEN CARD . " (ההדגשה לא במקור)
בית הדין הגיע למסקנה דומה גם בפרשנות "התכליתית הדינאמית" כי אין לתובע כל זיקה לישראל "...שכן שהות התובע בארצות הברית לא היתה במסגרת של ביקור משפחה ארוך או בטעימה של "העולם הגדול", אלא מעדותו של התובע עולה כוונה ברורה להתגורר ולהתפרנס בארצות הברית". לעניין דמי לידה ומענק לידה שקיבלה אשתו של התובע, קבע בית המשפט כי היא הייתה זכאית לכספים אלו בין אם הייתה נשואה לתושב ישראלי ובין אם לאו.
[1] עבל 27822-12-11 מאיר יחיאל – המל"ל , [פורסם בנבו] ניתן ביום 20.1.2015.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
