תביעות לשינוי גיל מתבצעות לרוב עקב רישום לא נכון אשר מתגלה לאחר מעשה ובעצם משפיע על שורת זכויות וחובות ביניהן זכאות לקצבאות זקנה, זכויות פנסיה, זכאות למשכנתאות, מועד הגיוס לשירות החובה בצה"ל, אורך השירות בצה"ל ועוד, ועל כן נשקלות בכובד ראש רב.
שינוי גיל מוסדר באמצעות חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 ותביעות בעניינו מוגשות לבית משפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוטו מתגורר האדם מגיש התביעה. במצב דברים בו לאדם אין מקום מגורים קבוע בישראל, ניתן להגיש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. ערעור על פסק דין לעניין זה יוגש לבית המשפט המחוזי. אדם התובע תביעה לשינוי גילו, עליו לסתור את תאריך לידתו המקורי הרשום במרשם האוכלוסין. על מנת לעמוד בתנאי סתירה זו על המבקש לעמוד בשני מבחנים אשר ניתן למצוא בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ח-1965, הקובע כי הרישום במרשם האוכלוסין מהווה ראייה לכאורה לנכונות פרטי הרישום. תחילה, עליו להוכיח כי נפל פגם בהליך הרישום המקורי ולאחר מכן להוכיח מהו תאריך לידתו האמיתי. כמו כן חשוב לציין כי תהליך זה עליו להיעשות רק במהלך חייו של אדם ולא לאחר מותו ע"י אחרים.
על פי פסק הדין בע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש נטל הוכחת יסודות אלו מוטל באופן מוחלט על מגיש התביעה לשינוי גיל ומידת ההוכחה הנדרשת היא הקבועה במשפטים מסוג אזרחי. על התובע לשכנע את בית המשפט כך שתהיה לו, לבית המשפט, האפשרות לבסס מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים. בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי דיני הראיות, משמע יש להגיש לבית המשפט ראיות חד משמעיות לגיל לו טוען המבקש. חשוב לציין כי כאשר מאחורי תביעתו של התובע לשינוי גיל קיים בין השאר אינטרס כלכלי, יהיה נטל ההוכחה עליו כבד מהרגיל.
אם כך, באילו אמצעים יכול תובע בתביעה לשינוי גיל, להוכיח את תאריך לידתו המקורי (ה-"אמיתי")?
הראייה החזקה ביותר תהיה תעודת לידה המראה כי הגיל בתעודה אינו הגיל הרשום הנכון. במצב דברים בו לא קיימת תעודת לידה לתובע לשינוי גיל, ניתן יהיה להביא כראייה תעודה ציבורית אחרת אשר מצוין בה יום לידתו של המבקש. תעודה כזו אף כי כשלעצמה אינה הוכחה מכרעת לגילו של אדם לא תהווה ראיה חותכת כמו תעודת לידה אך כן תוכל לחזק ולסייע לעדותו. תעודה מסוג זה יכולה להיות תעודה צבאית, דרכון, תעודת נישואין ועוד. כאשר אין באפשרותו של התובע להביא כראיות מסמכים רשמיים יכול הוא להגיש עדויות/תצהירים של אנשים המקורבים אליו בצורה זו או אחרת: שכנים, קרובי משפחה, מכרים ועוד. על ראיות מסוג זה להיות אמינות ומשכנעות.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
