מאת:

סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע כי "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחוייב על שמו..."

עיקרון זה הועבר בירושה מן המנדט הבריטי והוא נובע משתי הנחות עיקריות :
ההנחה הראשונה קובעת כי בני זוג הינם יחידה כלכלית אחת אשר יכולתה לשלם גדלה בעקבות איחודם.
ההנחה השנייה הינה כי חישוב נפרד מאפשר לבני זוג גמישות בייחוס הכנסותיהם ולכן פותח פתח להתחמקויות בלתי לגיטימיות ממס.

עד לתיקון 89 לשון הסעיף קבעה כדלקמן: "הכנסתה של אשה נשואה החיה עם אישה יראו, לעניין הפקודה, כהכנסתו של האיש והיא תחוייב על שם האיש".

עם השנים החלה הוראה זו לעורר ביקורת ציבורית נוקבת שכן ללא ספק ההוראה הפלתה באופן מובהק בין נשים וגברים ואף דיכאה את הרצון והאינטרס לעודד נשים לצאת ולעבוד.

לכן, מלבד שינוי לשון הסעיף 65 קבע המחוקק בנוסף את סעיף 66(א)(1) אשר קובע כי "על האף אמור בסעיף 65 רשאי בן זוג רשום לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה, לרבות הכנסתו מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (7) להגדרתה שבסעיף 1..."

יחד עם זאת, עקב החשש מפני מניפולציות, גם הפעם הגביל המחוקק את הנישום בקובעו בסעיף 66(ד): "אלא אם הכנסת בן-הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני".

כלומר, על מנת לתבוע חישוב נפרד, קבע המחוקק שני תנאים מצטברים שעל הנישום למלא על פיהם בטרם יהיה זכאי לתבוע חישוב נפרד:
א. הכנסת בן הזוג השני היא מיגיעה אישית בעסק או במשלח יד או מעבודה
ב. הכנסות בני הזוג נובעות ממקורות הכנסה בלתי תלויים זה בזה.

יתרה מכך, המחוקק אף קבע בסעיף 66(ד) מספר חזקות אשר קובעות מתי ניתן לראות את מקורות ההכנסה של בני הזוג כתלויים זה בזה:
א. עסק או משלח-יד של בן-הזוג השני;
ב. חברה אשר בה שני בני-הזוג מחזיקים, במישרין או בעקיפין, בזכות בהנהלה או 10% מזכויות הצבעה, אלא אם הייתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהחברה זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן זוגו הייתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בחברה;
ג. שותפות אשר בה שני בני-הזוג או בן-הזוג השני, מחזיקים במישרין או בעקיפין, 10% לפחות מהונה או מזכות לרווחים בה, אלא אם הייתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהשותפות זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן זוגו הייתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בשותפות.
במשך שנים ראתה נציבות מס הכנסה בחזקות האמורות כחזקות חלוטות ואפשרות הנישום לתבוע חישוב נפרד הייתה בגדר פיקציה.
בשנת 2003 (בע"א 900/01, רון קלס ואח' נ' פקיד שומה ת"א 4 )קיבל בית המשפט לראשונה את הטענה כי עמדת הרשות אינה משקפת בהכרח את כוונת המחוקק וכי קבלת עמדת רשויות המס כי מדובר בחזקה חלוטה יוצרת חוסר שוויון ואפלייה שכן "אין בדברי הסבר להצעת תיקון הפקודה התייחסות לתכלית התיקון ולפיכך, אין בהם כדי להאיר את עינינו בשאלת תכליתו הסובייקטיבית של המחוקק. מעצם קביעת החזקות ניתן ללמוד כי אלה באו על מנת למנוע מניפולציות של הפרדת הכנסות של בני זוג שמקורות הכנסותיהם תלויים זה בזה, במטרה לזכות בחישוב נפרד על מנת להפחית מס....זאת ועוד, תפיסת חזקות התלות כחזקות חלוטות, יוצרת אפלייה בין זוגות נישומים שונים, כאשר לכל זוג הכנסה משותפת זהה, ומקורות ההכנסה בלתי תלויים ואף על פי כן, בגלל החזקה החלוטה החלה באחד משני המקרים, ישלם הזוג עליו חלה החזקה, מס בשיעור גבוה יותר. להבחנה כזו אין כל הצדקה" (ההדגשות אינן במקור).

למרות הלכה זו עד לשנת 2009 עדיין היה זה כמעט בגדר לא אפשרי לתבוע חישוב נפרד שכן מס הכנסה קבע הוראות ומחסומים אשר השאירו את הוראות הסעיף בבחינת חזקה אשר אינה ניתנת לסתירה.

כאמור, בשנת 2009 (עמה (ת"א) 1250/05 שקורי שרה נ' פקיד שומה כפר סבא) קבע כבוד השופט מגן אל טוביה את מבחן נאותות השכר ונחיצות המשרה. כבוד השופט קבע כי נטל ההוכחה במצבים דברים זה יהיה על הנישום- אך, אם יוכיח כי "הכנסת כל אחד מיחידי בני הזוג מיגיעה אישית, נובעת בשל תפקיד של ממש אשר אלמלא היה הוא מבצע אותו, היה על העסק, החברה, השותפות, לשלם בגין ביצוע מטלות אילו, לצד שלישי... על בני הזוג להוכיח כי תנאי העבודה שהם פועלים בהם, דומים בעיקרם לתנאים שהיו מוענקים לעובד חיצוני לו היה נקרא למלא התפקיד ודומים או קרובים לתנאים ולשכר המשולם בענף בקשר עם המשרה, התפקיד, המטלות או התמורה שתורם בן הזוג לעסק. (ההדגשות אינן במקור)

לסיכום:
בעשור האחרון סעיפים 65 ו- 66 לפקודת מס הכנסה עברו גלגולים ושינויים מהפכניים וכבדי משקל. למותר לציין כי למרבה הצער שינויים אלו התחוללו בעיקר בעשור האחרון וברובם אינם נובעים מן הפקודה ולשונה אלא מן הפסיקה.
על בני זוג אשר בוחרים לעבוד יחדיו ולקדם את עסקם תוך עזרה ותמיכה הדדית, מוטל נטל לא פשוט בלסתור חזקות אלו מול פקיד השומה.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

מאת: אלי דורון, עו"ד

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.