מאת:

על פי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה ייחשבו יחיד וחבר בני אדם (חברה וגופים מאוגדים דומים) כתושבי ישראל אם מתקיים לגביהם אחד מאלה: לגבי יחיד - מי שמרכז חייו הוא בישראל, לגבי חבר בני אדם - ככל והוא התאגד בישראל, או ככל והניהול והשליטה על עסקיו מופעל מישראל. מנגד, במסגרת תיקון 23 לחוק מס ערך מוסף תוקנה הגדרת תושב חוץ וכיום סעיף 1 לחוק דלעיל מגדיר מיהו תושב חוץ, כדלקמן: " "תושב חוץ" –לגבי יחיד - יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל; לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל".

נוכח האמור לעיל עולה כי בן ברמת היחיד והן ברמת חבר בני אדם, הרי שהגדרת תושב חוץ לפי חוק מע"מ הנשענת על זיקה טריטוריאלית גרידא, מנותקת מהגדרת תושב חוץ בפקודת מס הכנסה, הנשענת הן על זיקה טריטוריאלית והן על זיקה פרסונאלית, לפיה מקום מושבו של יחיד נקבע לפי מרכז חייו ומקום מושבו של חבר בני אדם, ככל ולא התאגד בישראל, יקבע לפי המקום ממנו הינו מנוהל ונשלט דה פקטו.
במצב דברים זה, בהחלט תיתכן סיטואציה בה יחיד או חבר בני אדם אשר לעניין פקודת מס הכנסה יסווג כתושב ישראל וכפועל יוצא יחויב במס בישראל, יסווג בד בבד ע"י חוק מע"מ כתושב חוץ.

סעיף 2 לחוק מע"מ, קובע את מקורות ההכנסה אשר ימוסו לפיו כדלקמן: "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת". מסעיף זה נלמד, כי תשתית מיסוי ההכנסות בישראל לפי חוק מע"מ היא התחולה הטריטוריאלית (חוק מע"מ מטיל מס על כל "עסקה בישראל"). יחד עם זאת, סעיף 2 לחוק קובע חריג לכלל התחולה הטריטוריאלית על ידי כך שהוא ממסה גם עסקת יבוא לישראל למרות שפעולת המכירה, קרי העסקה, נעשתה בחו"ל.

לעניין זה חשוב לציין את הוראת סעיף 60 לחוק מע"מ המתמודדת עם סיטואציה בה יחיד או חבר בני אדם שהינם תושבי חוץ כהגדרתם בחוק מע"מ, מקיימים פעילות עסקית בישראל. סעיף 60 לחוק מע"מ קובע כדלקמן: "(א) חייב במס שהוא תושב חוץ, שיש לו עסקים או פעילות בישראל, ימנה תוך שלושים יום לאחר שהחל לעסוק או לפעול בארץ נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, יודיע על כך למנהל ויצרף הסכמתו של הנציג בכתב. (ב) נציג שנתמנה לפי סעיף זה דינו לענין חוק זה כדין החייב במס.... (ה) בסעיף זה, "תושב חוץ" - כהגדרתו בסעיף 1, לרבות - (1) לגבי יחיד - יחיד השוהה בישראל על פי אשרה או רישיון לישיבה שאינה ישיבת קבע, כפי שיורה המנהל. (2) לגבי חבר בני אדם - אם נתקיים אחד מאלה: (א) תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים מחוץ לישראל; (ב) חברה הרשומה בישראל כחברת חוץ;לעניין זה, "חברת חוץ" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999."

עוד יודגש כי בהתאם לע"ש 866/92, איטקס שירותי תערוכות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מיסים ט/4 (אוגוסט 1995) עמ' ה-20, עמ' 134, על מנת שתחולנה הוראותיו של סעיף 60 לחוק על אדם או חברה, נדרש קיומם המצטבר של התנאים הבאים: א. המדובר בחייב במס - כהגדרתו בחוק. ב. יש לו עסקים או פעילות גם בישראל.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

מאת: אלי דורון, עו"ד

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.