מיסוי בין לאומי - אמנה בין רומניה לבולגריה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - גיל מור, עורך דין

14/2/2012

מדינת רומניה ומדינת בולגריה, ברצותן לכרות אמנה למניעת מסי כפל ולמניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון, אשרו את תחולת האמנה בינן ביום ה-1 ליוני 1994.

האמנה חלה על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתי המדינות המתקשרות, החל מיחידים וכלה בחבר בני אדם וכיוצא באלה.
האמנה חלה לגבי מיסים על הכנסה ועל הון, המוטלים מטעם מדינה מתקשרת , ללא התחשבות בדרכי הטלתם. המיסים הקיימים שעליהם תחול אמנה זו הם במיוחד :

ברומניה :
(1) מס על הכנסה המופקת על-ידי יחידים.
(2) מס על רווחים המופקים על-ידי גופים וישויות משפטיות.
(3) מס על משכורת, שכר וגמול אחר דומה.
(4) מס על הכנסה המופקת מפעילות חקלאית.
(5) מס על דיבידנדים.

בבולגריה :
(1) מס על הכנסה כוללת.
(2) מס על רווח.

האמנה תחול גם על מיסים זהים או דומים בעיקרם שיוטלו לאחר תאריך חתימת האמנה, בנוסף למיסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על שינויים משמעותיים שחלו בדיני המיסים שלהן.
לעניין אמנה זו, "תושב מדינה מתקשרת" יהא כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה הוא חב במס מכוח מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו, או מכוח כל מבחן אחר כיוצא באלה.

מקום שמכוח האמור לעיל נמצא שיחיד הוא תושב שתי המדינות המתקשרות, יוכרע העניין לפי כללים אלה:
רואים אותו כתושב המדינה המתקשרת שבה עומד לרשותו בית קבע. היה עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות המקשרות, רואים אותו כתושב המדינה המתקשרת שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר (מרכז האינטרסים החיוניים).
אם אי אפשר לקבוע את המדינה המתקשרת שבה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לרשותו בית קבע אף באחת משתי המדינות המתקשרות, רואים אותו כתושב המדינה המתקשרת שבה הוא נוהג להתגורר.
אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות המתקשרות, או אם אינו נוהג לגור באף אחת מהן, רואים אותו כתושב המדינה המתקשרת שהוא אזרח שלה.
מקום שאדם הוא אזרח שתי המדינות המתקשרות או אם אינו אזרח של אף אחת מהן, יפתרו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה תוך הסכמה הדדית,
מקום שמכוח האמור לעיל נמצא שאדם שאינו יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, יראוהו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי שלו.
המונח "מוסד קבע" כפי שמופיע באמנה פירושו מקום עסקים קבוע שבו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם.

האמנה מתייחסת למקורות ההכנסה, כדלקמן :
• הכנסה ממקרקעין.
• רווחי עסקים.
• מיזמי הובלה בינלאומיים.
• מיזמים משולבים.
• דיבידנדים.
• ריביות.
• תמלוגים.
• רווחי הון.
• שירותים אישיים של עצמאי.
• שירותים אישיים של עובד.
• שכר חברי הנהלה.
• הכנסה של אמנים וספורטאים.
• קצבאות.
• שירות ממשלתי.
• הכנסה של פרופסורים וחוקרים.
• הכנסה של סטודנטים וחונכים.
• הכנסה אחרת.

לעניין הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת ניתן לחייבה במס באותה מדינה.
למונח מקרקעין תהא המשמעות שעל פי דיני המדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין הנידונים. בכל מקרה יכלול המונח נכסים הנלווים אל המקרקעין, אוניות, סירות, כלי טיס, רכבות וכלי רכב המשמשים להובלה יבשתית לא ייראו כמקרקעין.

האמנה דנן נוקטת בצעדים הבאים כדי למנוע מסי כפל, מקום שתושב מדינה מתקשרת מקבל הכנסה, או הינו בעל הון, אשר בהתאם להוראות האמנה דנן אפשר להטיל עליהם מס במדינה המתקשרת האחרת, המדינה הנזכרת לראשונה, בכפוף לאמור לעיל, תפטור אותה הכנסה או אותו הון ממסים, אך היא רשאית להחיל בחישובי המס על יתרת ההכנסה או ההון של אותו אדם, את שיעור המס שהיה נוהג אלמלא ניתן הפטור כך לגבי הכנסה או ההון הפטורים.

מקום שתושב של מדינה מתקשרת מקבל הכנסה שמקורה מדיבידנד, ריבית, תמלוגים, או רווחי הון, יותר שמכוח הוראות האמנה נתונה למיסוי במדינה המתקשרת האחרת, המדינה המתקשרת הראשונה תהא רשאית להתיר ניכוי שיעור המס ששולם כאמור לעיל מסך שיעור מס הכנסה שיוטל התושב. אולם, הניכוי מהמס לא יעלה על סכום המס שניתן היה להטילו במדינת התושבות.

האמנה אף מתייחסת לאפשרות של נוהל הסכמה הדדית, מקום שתושב מדינה מתקשרת סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גרמו או יגרמו לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה דנן.