הליך רישום בית משותף
בתים רבים בישראל עדיין לא הסדירו את רישום הבית כמשותף במנהל רישום המקרקעין (טאבו). לרישום בתים משותפים יתרונות חשובים ובהעדרו עלולות לצוף בעיות משפטיות וחיובים כספיים מיותרים, ואלה מובאים בסיקור להלן.
מהו בית משותף?
במדינת ישראל רוב הבניה הינה במסגרת בנייה מרוכזת של בתים משותפים (מספר יחידות במבנה אחד ו/או מספר מבנים הבנויים על חלקה אחת או יותר). רבים מאתנו רוכשים דירות בבית משותף, ולמעשה רוכשים דירה פרטית המהוה חלק בלתי נפרד ממבנה או מבנים, המוגדרים כרכוש משותף של כלל בעלי הדירות ו/או הנכסים באותו מבנה/ים. יש להבין, כי חתימת הסכם מכר לבדו, אין בכך כדי להקים לרוכש זכות קניינית בדירה שרכש, כי אם זכות חוזית. על מנת שזכות זו תהווה זכות קניינית, יש להשלימה ברישום בלשכת רישום מקרקעין (טאבו). זכות קניינית במקרקעין, כאמור, טעונה רישום על פי חוק (המקרקעין), ומהוה זכות כלפי כל אל עלמה.
למה חשוב להסדיר את רישום הנכס בלשכת רישום מקרקעין (טאבו)?
כאשר רוכשים זכויות בדירה המהווה חלק מבניין יש לרשום תחילה את הבית המשותף. רישום הזכות לגבי הדירה בבעלות (ו/או חכירה) תתאפשר רק לאחר שנרשם הבית המשותף, ולאחר שתיוחד חלקת משנה ספציפית לכל דירה בבניין.
הליך רישום הבית המשותף, הינו הליך פרוצדוראלי האורך מטבעו זמן רב ודורש מומחיות בתוך שימת לב והקפדה על הפרטים הנרשמים והמצוינים בתשריט הרישום. כאשר, בסופו של הליך, ניתן צו רישום הבית המשותף, בו מתוארת כל יחידה ויחידה בבית המשותף, על כל השטחים הצמודים לה, והכל על פי תסריט חלוקה מפורט, היוצר הבדלה ואבחנה בין היחידות, שטחיהם ובין הרכוש המשותף בו. כן נקבעים כללים ניהוליים עפ"י תקנון בית משותף (מוסכם ו/או מצוי). חוק המקרקעין, בפרק הבתים המשותפים, מסביר את חשיבותו ומהותו של אותו תקנון בית משותף, הקובע כללים ומסדיר את מערכת היחסים ואיזון הכוחות בין בעלי הזכויות בדירות באותו בניין ואו בניינים המהווים את "הבית המשותף".
מטרת רישום הבית המשותף וחשיבותו
רישום הבית המשותף כאמור, מסדיר את חלוקת הזכויות בשטחי הבית המשותף, כל יחידה מוגדרת באופן ספציפי הכולל:
תיאור היחידה, שטחה, מיקומה במבנה, כולל השטחים היוצאים מהרכוש המשותף והצמודים לה בהצמדה מיוחדת, ולרבות החלק היחסי המשויך לה מתוך כלל השטח המהוה את הרכוש המשותף.
- בזאת ניתן תוקף וודאי לחלוקת השטחים והזכויות לגביהם, כל אחד על פי חלקו ולמעשה ניתנת הגדרה לזכות הקניין הפרטי של בעל הדירה, הנפרדת מהזכות הכללית של כלל דיירי הבניין בשטח המהוה את הרכוש המשותף.
- כל עוד שלא נרשם הבית המשותף, בעלי הזכויות (רכשי הדירות) בבית המשותף, רשומים יחד כשותפים לגבי כל הזכויות במקרקעין, ובחלקים בלתי מסוימים לכל אחד מהם. באופן זה, לא ניתן ליחס ו/או לזהות את בעלי הזכויות עם הדירה שנרכשה, וכן לא ניתן להפריד בין השטח של הדירה לבין זה המהוה את הרכוש המשותף, ולא ניתן ליחס בוודאות את השטחים השייכים והמגדירים את היחידה והצמדותיה כגון: חניה, ו/או מחסן ו/או מרפסת, גג וכיו"ב.
- מטרת הרישום אפוא, הינה יצירת וודאות ביחס לזכויות הבעלות/חכירה בדירה והגדרת אותן זכויות ונועד להביא לידיעת הכלל, ולאשר לכולי אלמא, את הזכות קניינית של בעלי הזכויות לגבי דירה ספציפית אותה רכש על ידי הגדרת שטח הדירה, תיאורה ניתן לשייכה, לבעליה ולזהותה כרכושו הבלעדי והייחודי אופן הנפרד מכל יחידה אחרת המוגדרות בבית המשותף. רישום הזכויות בטאבו, הינו השלב האחרון והסופי בהשלמת עסקת המכר במקרקעין.
- עוד בעת הרישום, נקבעים גם תנאים וכללים לניהול הבית המשותף, ובכך נמנעים סכסוכים בין בעלי הזכויות, ביניהם, ו/או בקשר לזכויותיהם, ו/או לגבי השטח המשותף דרכי ניהולו ואחזקתו. וכן מהוה הרישום הוכחת הזכויות של כל אחד מבעלי הזכויות ביחס ליחידה שרכש על כל הנובע ומשתמע מכך.
העדר רשום, מונע קיום הוראת חוק המקרקעין, לפיה עסקת מכר תושלם ברישום, וכפועל יוצא מכך, הדבר משליך גם על ערכו הכספי של הנכס, על יכולת עבירותו של הנכס, שיעבוד הזכויות כנגד הלוואה המובטחת במשכנתא, מימוש הזכויות, לרבות זכויות בניה ו/או כל זכות אחרת המוקנית בדרך כלל לבעלי זכויות רשומים. רישום זה קיומו אפוא, הינו הכרחי, ונדרש.
כיצד אנחנו יכולים לסייע בעניין?