29/11/2017
משרדנו ייצג חברה מובילה במשק, העוסקת בתחום הפלסטיקה, אשר נתבעה על ידי עובד לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרת סע"ש 38456-11-15.
במסגרת תביעתו, טען העובד כי החברה לא שילמה לו בהתאם להוראות הדין, לרבות בעניין צו ההרחבה בענף הפלסטיקה, החסירה ממנו תשלום עבור שעות נוספות ופיטרה אותו בפיטורים שלא כדין אחרי הליך שימוע לא תקין, וכל זאת מתוך במטרה להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות המגיעות לעובד בסמוך להשלמה של שנת עבודה מלאה (כדוגמת הבראה ופיצויי פיטורים).
בהגנתה, טענה החברה כי מדובר בתביעת סרק שנועדה להכניס יד לכיסה, ללא כל צידוק שבדין. החברה הוכיחה כי שילמה לעובד תשלום מלא עבור כל שעות עבודתו בהתאם לדין ואף מעבר לנדרש בצו ההרחבה בענף הפלסטיקה. כמו כן, הוכיחה החברה כי העובד פוטר לאחר שניתנה לו זכות טיעון מלאה, שלא נפגמה כלל, במסגרת הליך שימוע שנערך על פי כללי הדין. החברה הוכיחה כי אף אם היה מבוצע השימוע בשנית, לאחר שהעובד קיבל ייצוג משפטי, הרי שטיעוני העובד בזמן השימוע לא היו משתנים, כך שממילא אם נפל פגם כזה או אחר בהליך השימוע, והדבר הוכחש, הרי שזכות הטיעון ניתנה לעובד במלואה.
בנוסף הוכיחה החברה כי פיטוריו של העובד נעשו ממניעים עניינים ולא על מנת להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות המגיעות לעובד בהשלמה של שנת עבודה. כמו כן, הוכיחה החברה כי זכויותיו הסוציאליות של העובד שולמו במלואן במהלך יחסי העבודה וכי החברה לא נותרה חייבת דבר לעובד.
פסק הדין
בפסק הדין, בית הדין האזורי לעבודה (בהרכב בראשות השופט תומר סילוורה), קיבל באופן מלא את טענות החברה ודחה את התביעה במלואה. לאור תוצאות פסק הדין, ובצעד חריג, חייב בית הדין את העובד בהוצאות משפט לדוגמא בסך של 10,000 ₪. המדובר בחיוב חריג בבית הדין לעבודה, אשר נמנע על פי רוב לפסוק הוצאות מעין אלה, על מנת שלא להרתיע עובדים מלפנות לערכאות למימוש זכויותיהם. במקרה דנן בית הדין נימק את פסיקת ההוצאות לחובת התובע וקבע כי פסיקת ההוצאות היא מתחייבת על מנת לשרש את התופעה הבלתי רצויה של הגשת תביעות מנופחות.
>> זקוקים לייעוץ משפטי עו"ד לדיני עבודה? לחצו כאן.
חיפוש 
סגור 
