התופעה של התקשרות מעסיקים עם קבלני כח אדם וקבלני שירותי ניקיון נפוצה מאוד בקרב מעסיקים שונים בישראל. להעסקה מעין זו יש יתרונות ברורים למעסיק, כדוגמת אספקת עובדים ללא צורך בהליכי מיון וקבלה, החלפת עובדים בקלות וכיוצא בזה. לצורך כך, המעסיקים מתחייבים בתשלום לא מבוטל בגין העסקת העובדים באמצעות חברות כח האדם או קבלני השירותים.
אולם, העלות לקבלני השירות או כח האדם אינה החיסרון היחיד ונראה כי בטרם התקשרות עם החברות הללו, על המעסיק לשקול את מכלול השיקולים ולדעת את הסיכונים הכרוכים בהעסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם או נותני שירותים. לפיכך נבקש לפרוש בפניכם את ההיבטים המשפטיים השונים בהעסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וניקיון: תחילה נבהיר כי ישנו הבדל מהותי בין התקשרות עם חברת כח אדם לבין התקשרות עם חברה למתן שירותים. למרות שחברות רבות מחזיקות ברישיונות מקבילים של קבלני כח אדם ושל נותני שירותים, הרי שהמבחן יהיה על פי העובד ותפקידו, ולא לפי הגדרת החברה הקבלנית. כך, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן "חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א") מבדיל בין קבלן כח אדם לבין קבלן שירות. בחוק נקבע כי קבלן כח אדם הוא קבלן המספק עובדים למעסיק כלשהו לצורך ביצוע עבודה שהיא חלק מהפעילות הרגילה של המעסיק. לדוגמא: טבח במסעדה מבצע עבודה שהיא חלק מהפעילות הרגילה של המעסיק. עוד נקבע כי קבלן שירות הוא מי שמספק עובדים למעסיק לצורך ביצוע של שירות מוגדר מראש, שהוא מובחן מהפעילות של המעסיק, כדוגמת עובדי שמירה וניקיון.
עובדי קבלני כח האדם זכאים לזכויות המוקנות לכלל העובדים מכח חוקי העבודה ובנוסף ישנן מספר זכויות ייחודיות לעובדי קבלני כח אדם המגיעות להם מכח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ומכח צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם, למשל דמי הבראה מוגדלים, ביטוח פנסיוני משופר לאחר 10 חודשי עבודה אצל הקבלן ועוד. בהקשר של עובדי קבלן כ"א, יובהר כי חל איסור על העסקת עובד קבלן מעל 9 חודשים באמצעות חברת כח האדם, ובסיום תשעת החודשים לא ניתן להמשיך להעסיקו במתכונת זו, ולכן על המעסיק לקלוט את העובד להעסקה ישירה, ככל והוא רוצה בהמשך העסקתו, או להורות על החלפתו של העובד בעובד אחר. יובהר כי גם אם תימשך העסקה באמצעות הקבלן לאחר 9 חודשים, ייחשב העובד כעובד של המעסיק בפועל. בכל מקרה, העסקת העובד לאחר 9 חודשים, בין אם בקליטה ישירה ובין באופן לא חוקי באמצעות קבלן כ"א, משמעותה כי המעסיק בפועל מקבל על עצמו את כל הזכויות הסוציאליות של העובד ברציפות מיום הצבתו אצל המעסיק ולא מיום קליטתו בהעסקה ישירה. אחריותו הפלילית של המעסיק לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, נובעת גם במצב בו המעסיק לא בדק האם קבלן שירותי כח האדם מחזיק ברישיון של כח אדם על פי הדין. לפי חוק זה מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, עתיד לקבל את הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
עובדי קבלני שירות, לעומת עובדי קבלן, לא מחויבים בקליטה להעסקה ישירה אצל מזמין השירות. יחד עם זאת, עובדי קבלני שירות זכאים לתנאים מיטיבים בהתאם לצווי ההרחבה החלים בעניינם (צו ההרחבה בענף הניקיון וצו ההרחבה בענף השמירה), כדוגמת הסדרי פנסיה מיטיבים, קרן השתלמות ועוד. בין אם מדובר בהעסקה באמצעות קבלן כח אדם, ובין אם מדובר בהזמנת שירותים של קבלן שירותים, כמזמין שירות, מחויב בעל העסק כלפי העובדים המוצבים בחצרו וכן כלפי רשויות האכיפה. הדבר מוסדר בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב–2011, אשר נכנס לתוקפו ביום 19/06/2012 (להלן – "החוק להגברת האכיפה"). בחוק כלולות בין היתר הוראות בדבר האחריות האזרחית של מזמין השירות, האחריות הפלילית של מזמין השירות, וכמו כן סמכויות הממונה על ידי משרד הכלכלה בהטלת עיצום כספי כנגד מעסיק או מזמין שירות בגין הפרת חוקי העבודה. עוד בטרם נדון באחריות האזרחית והפלילית של המעסיק המתקשר עם קבלן כ"א או קבלן שירותים, נבהיר כי על פי הדין והפסיקה, אסורה התקשרות עם קבלן שאינו בעל רישיון, שכן אז בהכרח ישמש הקבלן כ'צינור' להעברת כספים בלבד, והאחריות כלפי העובד תהיה של המזמין, ולא משנה כמה המזמין שילם עבור השירות או הצבת העובד.
כאמור, קבלן מתן שירותים הינו מי שעיסוקו במתן שירות באמצעות עובדיו, כאשר השירות הינו אחד מן התחומים הבאים בלבד: שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה (אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות בלבד, כדוגמת קייטרינג במקום העבודה). המחוקק קבע כי מעסיק אשר מזמין קבלן מתן שירותים חב באחריות מלאה כלפי עובדי קבלן השירותים, כך שעל אף שעובדים אלה מועסקים על ידי הקבלן ולא על ידי המעסיק, עדיין האחריות המלאה לדאוג לעובדים אלה חלה על מזמין השירות, ובכלל זה עליו לדאוג ולפקח שכל עובד מקבל את אשר מגיע לו, ושחוקי העבודה אינם מופרים על ידי קבלן מתן השירותים. מתוך כך, מחויב המזמין לפקח על שעות העבודה של העובד המוצב בחצרו, על כך שהעובד מקבל תלושי שכר ערוכים על פי הדין ומקבל את שכרו בהתאם למפורט בתלושים, וכי זכויותיו הסוציאליות משולמות לו בהתאם להוראות כל דין. יובהר, כי מטרת המחוקק במקרה זה היא דאגה לאוכלוסיות המוחלשות, המועסקות אצל קבלנים שלעיתים דורסים את זכויותיהם ולאור זאת מטיל המחוקק את האחריות על מזמין השירות לפקח על הנעשה בחצרו, ולא רק על הקבלן. נדגיש בזאת, כי לא אחת מזמין השירות עלול למצוא עצמו חשוף לתשלום כפול, כאשר בפעם הראשונה ישלם המזמין לקבלן השירותים בעבור השירות, ובפעם השנייה ישלם המזמין במקום הקבלן, על הפרות הקבלן, גם כאשר מזמין השירות לא היה מודע שהקבלן מפר את חוקי העבודה. למעשה, עצימת עיניים של המזמין היא זו אשר מחייבת אותו בתשלום הזכויות החסרות לעובד.
סעיף 25 לחוק להגברת האכיפה קובע שלושה תנאים מצטברים, שבהתקיימם יחויב מעסיק אשר מזמין קבלן מתן שירותים, בתשלום זכויות העובדים במקום הקבלן. התנאי הראשון הינו מצב בו השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; התנאי השני הוא שהשירות ניתן בתקופה העולה על שישה חודשים באופן קבוע ורציף; התנאי השלישי הוא שנמסרה הודעה למזמין השירות אודות פניה לקבלן לקבלת הזכויות והקבלן לא פעל לתשלום הזכויות וזאת עד תום 30 ימים ממועד הפניה. סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה, קובע כי בהתקיים מי מהתנאים הבאים, אף אם לא התקיימו התנאי הראשון והשני של סעיף 25, עדיין תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו:
1. בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור;
2. עלות השכר המינימלית של העובד פחותה מערך של שכר המינימום הענפי;
3. מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך של שכר המינימום הענפי.
בהקשר של סעיף 25 לחוק להגברת האכיפה, בתובענה אזרחית בשל הפרת החובות החלות על מזמין השירות, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה.
ב. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה.
ג. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, שלפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.
יובהר כי הגנות אלה לא חלות על הפרות של האמור בסעיף 28 לחוק, כמפורט לעיל. בהקשר של אחריותו האזרחית של מזמין השירות, נבהיר כי לא אחת אנו נתקלים בתביעות של עובדים אשר עבדו באמצעות קבלני שירות אצל מעסיק כזה או אחר, ומאחר ובעת הגשת התביעה או בסמוך להגשתה, חברות השירותים התפרקו או התרקנו מנכסים, בתי הדין לעבודה יטו להטיל אחריות אזרחית על מזמין השירות, ורק אם יוכיח מזמין השירות כי עשה כל שלאל ידו על מנת להבטיח את זכויותיהם של העובדים שעבדו בחצרו, כמתואר לעיל, תפחת אחריותו האזרחית. יובהר כי די בהפרה של חלק קטן מדרישות החוק להגברת האכיפה על מנת להחיל אחריות אזרחית על מזמין השירות כאשר חברת השירותים אינה פעילה דה פקטו.
במקרה בו מזמין מתקשר עם קבלן למתן שירותים ולא בודק כהלכה את החוזה בטרם קבלת השירות, מסתכן המזמין בעבירות פליליות לפי סעיפים 31-34 לחוק להגברת האכיפה, המייחסים למעסיק אחריות פלילית בהתקיים תנאים מסוימים, כאשר הדגש הגדול ביותר נמצא במצב בו המעסיק כרת חוזה עם הקבלן בניגוד לאמור בסעיף 28 לחוק, כמפורט לעיל. סעיף 28 (א)(1)(2) לחוק מפרט מהם הרכיבים אשר חובה לפרט בחוזה אשר נכרת בין הקבלן למעסיק, ובכלל זה יש לפרט בחוזה מהם רכיבי השכר אשר ישלם הקבלן לעובדיו, מהו שווי השכר המינימלי, וכן הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור. היה וחוזה ההתקשרות לא יכלול את כל האמור, יהיה חשוף מזמין השירות באחריות פלילית.
סעיף 3 לחוק להגברת האכיפה עוסק בהטלת עיצום כספי או התראה מנהלית למעסיק בשל הפרת חוקי העבודה, כאשר ככל שהמעסיק ממשיך ומפר את חוקי העבודה ואינו מתקן את העוולה, כך הקנס כבד וחמור יותר. מתוך כך, החוק מסמיך את משרד הכלכלה להטיל עיצומים כספיים, היכולים להגיע לסך של מאות אלפי שקלים בגין הפרות של הוראות החוק. במקרים פחות חמורים ובעמידה בתנאים מסוימים, יכול משרד הכלכלה להטיל התראה מנהלית על המזמין, שמשמעותה היא עונש על תנאי. קרי, משרד הכלכלה מזהיר מפני הישנות העבירה, וככל שהמזמין יעבור עבירה דומה וייתפס בתוך הזמן שקבע הממונה במשרד הכלכלה, צפוי המזמין לכפל קנס. נבהיר כי על פי סעיף 16 לחוק, יכול מזמין שירות לחוב בעיצום כספי בגין הפרה של הקבלן וזאת כאשר הממונה יודיע על העבירה למזמין השירות, ויתרה במזמין, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן תוך 30 ימים, יחוב המזמין בעיצום הכספי. סעיף 13 (א) לחוק להגברת האכיפה מבהיר כי עצם הטלת הקנס הכספי אינה מונעת הגשת כתב אישום, כך שהמעסיק חשוף בד בבד לתשלום קנסות כבדים ובו בזמן למעסיק ישנה אחריות פלילית אשר תוביל להגשת כתב אישום כנגדו.
לסיכום, על מנת שמעסיק יהיה מוגן הן ברמה האזרחית והן ברמה הפלילית או המנהלית, עליו לפעול בדווקנות בהתאם להוראות החוקים אשר הובאו במאמר זה. נבהיר כי אין באמור במאמר זה כדי להטיל דופי בחברות כ"א או קבלני השירותים, אולם על המתקשר עם חברות אלו עליו לעשות זאת לאחר בירור מעמיק אודות החברה איתה הוא מתכוון להתקשר, תוך בחינה משפטית מדוקדקת של הסכם ההתקשרות בין הצדדים. הסכם התקשרות טוב ופיקוח במהלך ההתקשרות על זכויות העובדים, יש בכוחם לשמור על המתקשרים מפני הסנקציות הקבועות בחוק להגברת האכיפה.
>> מעוניינים לקבל ייעוץ בעניין אחר מעו"ד המתמחה בדיני עבודה? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משרד האוצר פרסם טיוטה לתיקון כללי מס הכנסה בנושא הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים. יחד עם זאת יש לעמוד בתנאים נוקשים לצורך זכאות להטבות אלו. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי לצורך עריכת תוכנית אופציות והגשתה באופן שיעמוד בתנאי הדין.
נושא הביטוח הפנסיוני לעובדים זרים, מעורר שאלות רבות, בין היתר, האם עובד זר זכאי להפרשות פנסיוניות? ככל שכן, האם ניתן לבצע הפרשות על שמו? האם עובדים זרים מסתננים זכאים גם כן להפרשות פנסיות? ועוד. במאמר זה, ננסה לענות על השאלות אשר הצטברו במשרדנו מקהל לקוחותינו הרחב.
למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג חברות, גורמים פרטיים וכן עסקיים, בתלונות ו/או תביעות אשר מוגשות על פי החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה כנגד עובדים ועובדות.
חיפוש 
סגור 
