דמי ביטוח לאומי הינם תשלומים שכל תושב במדינת ישראל מחויב לשלם על-פי חוק הביטוח הלאומי (סעיף 342), ולמעט חריגים הקבועים בחוק זה. בנוסף, הביטוח הלאומי גובה גם דמי ביטוח בריאות, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אותם מעביר הוא לקופות החולים.
הגם שלא מעט טועים לחשוב, המוסד לביטוח לאומי פועל כמוסד ביטוחי לכל דבר ועניין בדומה לחברות הביטוח הפרטיות. אלא, שבניגוד לביטוח פרטי, הביטוח המוצע במסגרת הביטוח הלאומי לא נקבע לפי רמות סיכון המבוטח, אלא לפי הכנסתו וגילו. אזרחי ישראל משלמים דמי ביטוח לאומי באופן שוטף כאמור ובעת הצורך, בהתאם להוראות החוק, מקבלים סיוע כלכלי בדמות קצבה.
כמו כן, בהתאם לחוק, גם תושב ישראל אשר נמצא בחו"ל מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי בכדי לשמר את זכויותיו. כאשר למשל אזרח נשלח לתקופה מסוימת על-ידי המעסיק הישראלי לחו"ל, הפתרון לתשלום דמי הביטוח הלאומי הוא פשוט, מעסיק מחויב לנכות את דמי הביטוח ממשכורתו ולהעבירו למוסד לביטוח לאומי. אלא שלעיתים ישנם מקרים מורכבים יותר בהם תושב עוזב את הארץ לתקופה ממושכת או שלא מדובר במעסיק ישראלי שהוא עובד אצלו. במקרים כגון אלו עולה השאלה:
חוק ביטוח לאומי אינו מגדיר מי הוא תושב ישראל השוהה בחו"ל, לשם כך לא אחת מחלוקות כגון דא מגיעות לבית המשפט. יצוין כי הנפקות של תושב ישראל אשר נמצא בחו"ל היא אינה רק לגבי תשלום דמי הביטוח, אלא בעיקר לצורך בחינת קבלת דמי ביטוח סוציאליים במקרה של מחלה או כל מקרה ביטוח אחר.
תנאי מרכזי לצורך הכרה בתושב ישראלי, הוא אשרת שהייה חוקית שלו בישראל. כמו כן בדרך כלל הביטוח הלאומי מכיר באדם כתושב ישראל אם נמצא הוא בחו"ל עד חמש שנים. לאחר תקופה זו על אותו אזרח להוכיח זאת. לעיתים המוסד לביטוח לאומי יכול לבדוק את נושא תושבותו של אזרח לפני שעברו חמש שנים.
בתוך כך ועל מנת לבחון את שאלת תושבותו של אזרח לצורך דמי ביטוח לאומי, פותחו בפסיקה מבחנים הבודקים את הזיקה לישראל. דוגמא מעניינת הובאה בפסק דין שניתן במסגרת עמ"ה 517/04 צייגר משה נ' פקיד שומה אילת, שאמנם ניתן בתחום דיני המסים, אולם מדובר במקרה שטוב ויפה גם לביטוח הלאומי.
בפסק הדין הנ"ל בעניינו של מר צייגר דובר על הזכות ליהנות ממיסוי מופחת לאור תושבות בעיר אילת. לצורך בחינת זכויותיו של מר צייגר קבע בית המשפט שני מבחנים עיקריים, מבחן "מרכז החיים" האובייקטיבי, הבודק היכן גר התושב דה יורה, ומבחן סובייקטיבי אשר בודק זיקה למקום, כגון עבודה, משפחה, חסכונות, מקרקעין וכדומה. כלומר, אדם אשר טס לחו"ל למטרה מוגדרת, ייחשב תושב ישראל גם אם הוא ישהה בחו"ל מעל לחמש שנים שכן הזיקה המרבית שלו היא לישראל. לעומת זאת, תושב ישראל אשר טס לחו"ל, מקים שם עסק ומעביר את כל מרכז חייו מחוץ לישראל יכול שלא ייחשב תושב ישראל לעניין הביטוח הלאומי, גם אם הוא נמצא שם פחות מחמש שנים.
לאור האמור וכתוצאה ממחלוקות רבות המתרחשות חדשות לבקרים אל מול המוסד לביטוח הלאומי, יש לבחון את סטטוס המבוטח באופן איכותי כדי לא להיחשב כמי שהפר את הוראות החוק שכן, אי תשלום דמי ביטוח יש בו כדי להוביל לסנקציות שונות.
מנגד, תושב ישראל החי בחו"ל ומעוניין לשמור על זכויותיו או לתבוע את זכויותיו, עליו לעמוד בהוראות השונות שחוק ביטוח לאומי קבע ובכלל זה תשלום דמי הביטוח. באם לאזרח שעזב את ישראל לתקופה כזו או אחרת מתעורר ספק בקשר עם תשלומי הביטוח הלאומי, טוב יעשה אותו אזרח באם ימנע מנקיטת פעולה כלשהי מבלי שלפני כן התייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום שיחווה את דעתו המקצועית וילווה את המבוטח בכל ההליכים אל מול המוסד לביטוח לאומי.
>> זקוקים לסיוע וייעוץ משפטי בנושא? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר
חיפוש 
סגור 
