5/1/2012
תחולתה של אמנת המס בין ישראל לסין רחבה ביותר ונפרסת על מגוון של אנשים, פעולות, אירועים ונכסים. ככלל, האמנה חלה על יחידים, תאגידים ושותפויות.
האמנה קובעת הסדרים מפורטים לגבי כל סוגי ההכנסה הקיימים: הכנסה עסקית מכל סוג כגון הכנסה מיבוא ויצוא, מפעילות ייצורית ומכל פעילות עסקית או מסחרית אחרת, הכנסה משכר עבודה, הכנסה ממתן שירותים על ידי יחיד או חברה, הכנסה מדיבידנדים, ריבית ותמלוגים, רווחי הון ממכירת נכסים, הכנסה ממקרקעין וכדומה.
אמנה המס בין ישראל לסין, אשר נכנסה לתוקף ביום 1.1.96, אימצה את עקרון זיכוי מיסי חוץ ממיסי ישראל. בהתאם לסעיף 24(2)(א) לאמנה, מס ששולם בסין, יותר בזיכוי כנגד המס הישראלי החל על אותה הכנסה. הווה אומר, כי חברה ישראלית אשר הפיקה הכנסה בסין ושילמה מס חברות בסין (שיעור מס החברות בסין משנת 2008 הנו 25%, טרם רפורמת המס שחלה בסין בראשית שנת 2008 עמד שיעור מס החברות על 33%) רשאית להזדכות במס החברות שעתידה החברה הישראלית לשלם בארץ כנגד המס ששולם בסין (שיעור מס החברות בישראל לשנת 2009 הנו 26% ובשנת 2010 ואילך יעמוד על 25%).
חשוב לציין, כי במסגרת האמנה בין ישראל לסין לא קיימת הוראה (הקיימת באמנות אחרות) לפיה במידה והחברה מפעילה למשל מפעל מוטב (עבודה באזורי פריפריה וכד') תהא זכאית החברה להטבת מס זו גם בישראל. המשמעות הינה שחברה הזכאית היא להטבות מס/ שיעורי מס מופחתים בסין, לא תהנה בפועל מההטבה שכן זו תתקזז אל מול שיעורי המס הרגילים בישראל במסגרת השלמת החיוב עד לגובה 26% (בשנה זו). חשוב לציין, שמערכות המס במדינות המזרח הרחוק וסין מהמורכבות בעולם, לכן מומלץ ביותר להיוועץ במשפטנים המתמחים במערכת החוק והמיסוי במזרח הרחוק בכלל ובסין בפרט, בטרם ביצוע כל פעולה עסקית במדינה זו ובכלל.
מכל מקום, מאמר זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ומאמר זה אינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.