חברה נשלטת זרה (CFC)

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - רועי נחום, משפטן

1/1/2010

על אף שככלל מכבדת חקיקת המס בישראל את העיקרון שאישיותו המשפטית של חבר בני אדם הנה נפרדת מזו של בעלי מניותיו, רפורמת המס הוסיפה הוראה לפיה ניתן למסות בישראל אדם על רווחים שלא חולקו בחבר זר שבבעלותו, גם אם החבר איננו עונה על הגדרת התושבות לצורכי מס בישראל.

כפי שיפורט להלן, מדובר רק במצבים מסוימים כאשר לחברה הזרה הכנסות פסיביות במדינות מקלט מס (היכן ששיעור המס נמוך מ-20%), כאשר לתושבי ישראל שליטה בחברה (למעלה מ-50%). המדובר בסעיף אנטי תכנוני שתכליתו למנוע מתושב ישראל להתחמק מחבות במס בישראל על הכנסות פאסיביות על ידי שימוש באישיותה הנפרדת של חברה זרה. לפי הוראות פקודת מס הכנסה, הכנסה פסיבית של חברה תושבת חוץ המוגדרת כ"חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז") תיוחס לבעל השליטה בה (תושב ישראל המחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או ביחד עם אחר ב- 10% לפחות מאחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה) כאילו קיבלו דיבידנד מהחברה על פי חלקו היחסי ברווחים הפסיביים, גם אם רווחים אלה לא שולמו בפועל.

"רווחים שלא שולמו" - רווחים שמקורם בהכנסה פסיבית של חברה נשלטת זרה שהופקה בשנת המס, למעט רווחים שמקורם בדיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ואשר הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 20%, אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה; בחישוב הרווחים כאמור יופחתו המסים החלים על ההכנסה הפסיבית של החברה הנשלטת הזרה, הפסדיה לאותה שנה והפסדיה המועברים משנים קודמות שמקורם בהכנסות כאמור (כהגדרתם בסעיף 5(5)(ג) לפקודה).
 

התנאים המצטברים

לעניין זה, "חברה נשלטת זרה" הינה חברה תושבת חוץ (משמע, שהשליטה ושהניהול שלה אינם מופעלים מישראל), אשר מתקיימים בה התנאים המצטברים שלהלן:

תנאי א': מניותיה או הזכויות בה אינן רשומות למסחר בבורסה, ואם נרשמו- פחות מ- 30% מהמניות או מהזכויות בה הוצעו לציבור.
 

תנאי ב': למעלה מ-50% מאמצעי השליטה בה (כהגדרתם בסעיף 75ב לפקודה) מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי תושבי ישראל, או שלמעלה מ- 40% באחד או יותר מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל, שיחד עם קרוב של אחד או יותר מהם מחזיקים בלמעלה מ- 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה בה, או שלתושב ישראל הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות בה, לרבות החלטות לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק, והכל או בתום שנת המס או לחילופין ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה.

שליטה בעקיפין פירושה שליטה בחבר-בני-אדם אחד באמצעות שליטה בחבר-בני-אדם אחר המחזיק בו.
לעניין זה קבע המחוקק, כי החזקה בעקיפין בחבר-בני-אדם מסוים הנמצא בשרשרת חברות ייעשה לפי הוראות אלה:

* אם שיעור ההחזקה בכל אחד מחברי בני האדם שבשרשרת החברות המחזיקות בחבר המסוים עולה על 50%, ייחשב שיעור ההחזקה בו (במסלול השרשרת) בהתאם לשיעור ההחזקה בו במישרין.
* אם שיעור ההחזקה באחת החברות בשרשרת המחזיקות בחבר המסוים לא עלה על 50%, תיחשב ההחזקה בו בעקיפין בשיעור אפס. לצורך בדיקה של החזקה בשיעור של 50% בחברה, יש לחבר את שיעורי ההחזקה של כל אחד מבעלי המניות המחזיק בחברה בעקיפין דרך חברה נוספת, ובמישרין לאחזקותיו האחרות בחברה.

תנאי ג': רוב הכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית (בהתאם לסעיף 75ב(א)(5)(א) לפקודה), או שרוב רווחיה נובעים מהכנסה פסיבית, ובחבר בני אדם שבשרשרת חברות, המוחזק, במישרין בידי חברה עסקית (חבר מוחזק), וכן בכל חבר בני אדם המוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי החבר המוחזק, אם מרבית הכנסותיה או רווחיה הכוללים של החברה העסקית נובעת מהכנסה פסיבית.
 

תנאי ד': שיעור המס החל על הכנסתה הפסיבית של החברה במדינת מושבה (מדינת החוץ) אינו עולה על 20%.

כללי
הן לצורך חישוב סכום ההכנסה, סכום הרווחים וסכום ההכנסה הפסיבית והן לצורך חישוב רווחי החנ"ז שלא חולקו, ובין היתר חישוב סכום הרווחים, המס הזר וסכומי ההפסדים, מפנה פקודת מס הכנסה ל-"דיני המס החלים". "דיני המס החלים" – הם אחד מאלה, לפי הענין:

1. לגבי חנ"ז שהיא תושבת "מדינה גומלת", קרי, מדינה שיש עמה לישראל אמנה למניעת כפל מס ואשר בנוסף, מגישה דו"ח על הכנסותיה – יחולו דיני המס באותה מדינה, לרבות כללי קיזוז הפסדים.
2. לגבי חנ"ז אשר אינה תושבת מדינה גומלת יחולו העקרונות החשבונאיים המקובלים בישראל, למעט עקרונות חשבונאיים לענין רווחי אקוויטי או הפסדי אקוויטי, ולענין שינויים בערכם של ניירות ערך.

דיווח לרשויות המס על הכנסות מחנ"ז לפי סעיף 131(א)(5ג) לפקודה, חייב בעל שליטה בחנ"ז בהגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו.