מאת: ;

מגמה - מלחמה חרבות ברזל מעודדת הקמת חברות בחו"ל בתמיכה של חוות דעת משפטית

ישראלים רבים מתקשים בימים אלה להפעיל את עסקם מישראל ולשווק את תוצרתם בעולם, או לחילופין מתקשים לקבל סחורות מספקים בעולם, וזאת, בין השאר - עקב המלחמה ועקב האנטישמיות הגוברת.
 

תדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית מערים קשיים על המשק בכלל ועל חברות ישראליות בפרט

הלכה למעשה, עסקים,  חלקם וותיקים ומבוססים, עומדים היום בפני מצב אותו לא ידעו בעבר. ממנו עולה, כי ספקים וותיקים זרים מסרבים למכור להם סחורה, ולקוחות בחול, עמם הם נהגו לעבוד פשוט מעדיפים לעבוד עם מתחרים ממדינות אחרות. וזאת, מטעמים שונים הקשורים במלחמת חרבות ברזל לרבות פרסומים, ותחושות של אותם גורמים מחו"ל, כאילו מדינת ישראל מתנהלת במלחמה דנן בניגוד לדין הבין לאומי.
מצב דברים זה מציף שורה של בעיות בקרב עסקים רבים, אם כאלה הזקוקים לחומרי גלם או תוצרת מספקים בחו"ל, ואם כאלה אשר מוצאים את עצמם בפני מצב בו לקוחות וותיקים מחו"ל הפסיקו לרכוש. ישנם גם כאלה הפועלים באמצעות שיווק אינטרנטי בין לאומי, המוצאים את עצמם בפני מצב בו לקוחות מחו"ל, מעדיפים שלא לגלוש לאתר עסקם ולבצע הליך של רכישה. וזאת, כאמור, מטעמי מלחמה.
כל אלה, מעמידים עסקים רבים בפני מחשבה, לפיה הותרת מלוא פועלם בגבולות מדינת ישראל שגוייה. וכי נכון להם לבחון הקמת חברה בין לאומית, אשר תתנהל כגוף עצמאי וכלכלי, המתנהל מחוץ לגבולות מדינת ישראל  וייצר עבורם הכנסות. וזאת, במקביל לפעילות בישראל, כך שכלכלתם לא תעמוד על "רגל אחת", אלא תהא מושתתת על מדינות נוספות, אשר יוכלו לגבות את השורה התחתונה של בעל העסק, אם בשעות קשות ואם בכלל.
כמובן שיש כאלה אשר לא בהכרח נפגעו, אולם בהחלט חשים בצורך לפרוץ גבולות ולהגיע למחוזות חדשים, באמצעות חברה המסתירה את הזהות הישראלית. מה שעשוי לסייע להם, להגיע לקהל יעד חדש ולספקים חדשים, אשר יסרבו להתנהל מול חברה ישראלית ו/או לבצע העברות כספיות לחברה בישראל, בעוד שלא תהא להם התנגדות להתנהל מול תאגיד זר.
 

תושבות החברה נגזרת ממבחן הפיקוח והשליטה

בנסיבות שכאלה, רק טבעי הוא למצא יותר ויותר ישראלים, בעלי חברות ובעלי עסקים עצמאיים, המחליטים להקים פעילות נוספת במדינה אחרת, מחוץ לגבולות המדינה, כאשר במרבית המקרים, הם מעדיפים לעשות כן באמצעות חברה זרה הממוקמות לדוגמא באוסטריה, קפריסין ועוד.
השיקולים למהלך הינם בד"כ עסקיים נטו, אולם בחלק מהמקרים, חשוב ליוזם ולמקים, לבצע את המהלך במדינה שם שיעוריי המס נוחים. בחלק מהמקרים, היזם המקים את הפעילות הנוספת, מבקש במקביל להעתיק את מגוריו לאותה מדינה חדשה, ולפעמים מבקש הוא להמשיך להתנהל מישראל ולהימנע מהתנתקות מהמדינה. לפעמים, מבקש הוא להקים חברת אחות לחברה ישראלית ולפעמים חברת אחות. לפעמים, מבקש הוא להקים מנגנון, אשר יסתיר את זהות בעלי המניות בחברה שבחו"ל, ולפעמים נמנע הוא מלבקש זאת, כל החלופות פתוחות בפניו.
בכל הקשור להתנהלות שכזו חשוב תמיד לזכור כי אין די בהקמת חברה בחול לטובת הכרה בחברה הזרה כתושבת מדינה זרה. בכדי שחברה זרה תחשב כחברה זרה, אשר אינה חייבת בדיווח או תשלום מס בישראל, אלא במדינה הזרה, על אותה חברה להיות מוגדרת כ "תושבת" אותה מדינה זרה, וכן עליה להיות מנוהלת ונשלטת מאותה מדינה זרה.
כלומר, יש להקים מנגנון של שליטה וניהול ממשי ואמיתי, אשר ינהל את אותה חברה זרה מאותה מדינה זרה. רק אם החברה הזרה תעמוד במבחן השליטה והניהול מחוץ לישראל – תהא היא מוכרת ע"י מס ההכנסה הישראלי כחברה זרה, ותהא היא זכאית שלא לדווח בישראל על פועלה.
כמובן שבמקרה כזה בעל המניות, ככול שהוא נותר תושב ישראל, יצטרך להמשיך ולדווח בישראל על האחזקות של המניות ועל כל הטבה המתקבלת ממנה, אם כדיבידנד ואם כהכנסה אחרת. אולם החברה כחברה, לא תצטרך לדווח ולשלם מס בישראל, בכפוף לחריגים.
היה והחברה הזרה המוקמת הינה "צינור" בלבד, לטובת הסתרת הזהות הישראלית, וזו הלכה למעשה מתנהלת מישראל, אזי, החברה הזרה תמשיך להיחשב ע"פ גישת רשויות המס ופקודת מס הכנסה הישראלית, כחברה תושבת מדינת ישראל. ומשכך, למרות שהחברה נוסדה בחו"ל, יהיה עליה לדווח ולשלם מס בישראל בגין ההתנהלת שלה. ובהקשר זה, צריך יהיה לבחון את המחויבות כלפי המדינה בה הוקמה החברה, ולפעול גם על פי הדין המקומי ועל פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין אותה מדינה, ככול שיש בנמצא אמנה שכזו בין המדינות.
כך, שאם החברה הזרה מתנהלת מישראל – מבחינת רשות המס הישראלית, המחויבות שלה דומה למחויבות של כל חברה ישראלית, ואי דיווח עליה ועל פועלה ותוצאתה העסקית בישראל יקים הדבר עבירת מס.
 

חוות דעת משפטית מהווה חסינות פלילית

בכל מקרה, עצם ייסודה של חברה בחו"ל על ידי תושב ישראל אפשרית, גם אם היא מתנהלת מחול וגם אם היא מתנהלת מישראל. משכך, על בעל המניות הישראלי, לקחת בחשבון כי במסגרת דיון שומתי, רשויות המס הישראליות רשאיות לדרוש ממנו את הדוחות הכספיים של אותה חברה זרה, ולהבין במדויק מה פועלה, מה רווחיותה ועוד. כך שיש בנמצא חובה של ממש לנהלה בצורה שקופה ומסודרת, וזאת אף אם במדינה בה הוקמה החברה אין בנמצא דרישות שכאלה, וגם אם באותה מדינה זרה אין בנמצא כל דרישה לחבות מס.
מבחינת מס הכנסה, היה ותושב ישראל מקים חברה בחול – עליו להיות מסוגל להמציא את הנהלת החשבונות של החברה הזרה לטובת בחינה של הרשויות בישראל, ולטובת קביעה באשר לחבות מס, ככול שיש בנמצא כזו .
כאן המקום להדגיש כי על פי פקודת מס הכנסה, יש בנמצא הוראות אנטי תכנוניות, המתייחסות למצב בו החברה הזרה אכן מתנהלת בחול, ובכל זאת רשות המס בישראל תבקש תשלום מס בגין  פועלה, וזאת מטעמים הנובעים מחשש מפני ניצול האפשרות למטרות לא ראויות.
כך לדוגמא תתגבש חבות מס בישראל במקרה של "חברה נשלטת זרה" ו/או "חברת משלח יד זרה". כך, לצורך העניין היה ובעל משרד ראיית חשבון, משרד אדריכלות וכיוצא בזאת, יחליט כי הוא פותח חברה בחו"ל, באמצעותה מבקש הוא לחדור לשווקים בחו"ל. אזי, גם אם החברה דנן תתנהל מחו"ל – ע"פ הוראות הפקודה הישראלית, תחול עליו חבות ישראלית, והכול בהתאם לנסיבות המקרה, ובהתאם להוראות האמנה, ככול שקיימת .
עוד יצוין, כי בעת הקמת חברה בחו"ל על היזם הישראלי, להיערך למצב בו רשות המס תבקש לקבל הבהרות והתייחסות, ומשכך, יש בנמצא חשיבות להתנהל נכונה כבר מהשלבים הראשונים. בהתאם לכך, מאוד חשוב כי אותו בעל מניות, יפעל לטובת עריכת הסכם מייסדים המתעד ומשקף את המצב העובדתי ערב הקמת החברה. בנוסף -  טוב יהיה להקפיד על ייסודו של מנגנון מהותי וחזק של שליטה וניהול מחוץ לישראל, ובמקביל, לקבל חוות דעת משפטית, הקובעת, כי לאור וע"ס העובדות המתוארות, החברה אכן אינה נחשבת כתושבת מדינת ישראל, ולכן אותה חברה אינה חייבת בדיווח או בתשלום מס בישראל.
יש לקחת בחשבון כי חוות דעת מבוססת ועניינית שכזו, אותה יקבל המייסד ממשרד עו"ד המתמחה בדיני מס, יש בה כדי לנטרל כל טענה כלפי המייסד בדבר כוונה פלילית, שכן, די בחוות הדעת כדי לנטרל זאת. מכאן החובה לעשות כל שניתן לטובת קבלת חוות דעת שכזו, המבוססות על העובדות לאשורן.
חוות דעת משפטית בתחום המס הנערכת על ידי משרד עו"ד מקצועי המתמחה במס, צפויה להבהיר, כי בפועל למייסד לא הייתה כל כוונה לבצע משהו לא חוקי. כך, הפרמטרים הנדרשים לטובת ביסוס טיעון פלילי אינם מתגבשים במקרה שכזה, וכי לכל היותר יכול פקיד השומה להתווכח עם המייסד ברמה האזרחית .
 

חברה זרה הינה יציאה אל "העולם הגדול" ומהווה כלי להגדלת פעילות והגדלת שוק לקוחות

כמובן שכל הקמה של חברה מחייבת שקילה נבונה לעניין מקום ייסודה, כאשר לטובת קביעת המיקום, יש לבחון את מקום הפעילות המיועד, האם המייסד מתכוון לעבור לגור בחו"ל, האם ניתן לעבור לגור בחו"ל ובאילו תנאים, היכן הספקים, היכן הלקוחות, היכן הייצור, מה שיעורי המס, תושבות של בעלי המניות האחרים, תושבות המנהלים של הפעילות, האם קיימת אמנה למניעת כפל  מס ועוד.
רק לאחר קבלת כל המידע הרלוונטי, ניתן יהיה לגבש דעה באשר למיקום הקמתה של החברה,  והכול תוך שמירה על עקרונות של חוקיות ושקיפות מלאה.
יודגש, כי במסגרת הדוח השנתי – תושב ישראל אשר לו חברה בחו"ל, חייב להצהיר על כך במסגרת הדו"ח, כך, שחובת השקיפות כוללת את החובה לחשוף את הבעלות. משמע- המידע מוצג בפני המפקח שיבחן את הדוחות השנתיים של הנישום, וזה ידע לקבוע האם יש צורך בבחינה נוספת או להימנע מכך.
מבלי לפגוע באמור לעיל, יאמר ע"ס ניסיון של עשרות שנים בתחום, כי יש בנמצא, במקרים המתאימים -  אין ספור יתרונות בהקמת חברות בחו"ל, ככול שהדברים מתאים לפרופיל העסק, לפיתוח העסקי  ולהתנהלותו .
חדירה לעולם הגדול יכולה לעשות טובות לכל עסק בישראל, השוק הישראלי הוא שוק קטן, כך שכל יציאה החוצה יכולה להשפיע מאוד על חוסנו של העסק, להוסיף רווחים, לבנות לעסק שווי, להוסיף עניין ואף לפתוח בפני הבעלים אופציות רבות ומגוונות, אשר לא בהכרח מתממשות שעה בה כל פועלה בישראל.     
 

לסיכום

מלחמת חרבות ברזל פגעה קשות בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית, וכתוצאה מכך חברות רבות מוצאות עצמן במצב בו טרם נתקלו בעבר בו קיים להם קושי מהותי להמשיך ולנהל את עסקם התלוי במידה כזו או אחרת בספקים זרים, אשר לנוכח מראות המלחמה מעדיפים שלא לפעול בגלוי מול חברה ישראלית, בעוד יסכימו להתנהל בלב שלם מול חברה זרה.
הקמת חברה זרה על ידי ישראלי הינה אפשרית ואף כדאית גם במקום בו אין בחברה פגיעה רק לנוכח היותה חברה ישראלית. שכן, חברה זרה הינה חדירה "לעולם הגדול" אשר יכולה לעשות טובות לכל עסק באשר הוא ולחשוף אותו לקהל לקוחות גדול מזה הקיים לו בשוק הישראלי. ועדיין הקמת חברה זרה מחייבת שקילה נכונה ויסודית של כלל הגורמים השונים, לרבות, יכולתו  של היזם להקים מנגנון מהותי וחזק של שליטה וניהול מחוץ לישראל. שכן, ללא קיום מנגנון שכזה גישת רשות המיסים הישראלית היא כי מדובר בחברה ישראלית החייבת במס בישראל וזאת מכיוון שמנוהלת מתוך ישראל.
בעניין זה טוב ייעשה היזם אם יעשה שימוש בגורם מקצועי אשר יערוך חוות דעת מקיפה ויסודית התומכת בכך שחברתו הינה חברה זרה, קיומה של חוות דעת שכזו לא רק שתקטין בעשרות מונים את האפשרות למחלוקת מול רשות המיסים, הרי שגם תהווה לו כחסינות מדין פלילי במקום בו מתקיימת מחלוקת, והלכה למעשה רשות המיסים תוכל לבוא עמו דין וחשבון במישור האזרחי בלבד.

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 3 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.