המלחמה מעודדת ישראלים להקים פעילות עסקית בחו"ל

מאת: אלי דורון, עו"ד

1/8/2024

המלחמה מעודדת ישראלים להקים פעילות עסקית בחו"ל

1. להחליט מה העסק אותו הוא היה רוצה להקים.
2. לשקול מה המדינה המתאימה ביותר לטובת הקמת עסק שכזה, ולטובת האמור עליו לבחון את הצורך הממשי באותה מדינה לעסק העתיד לקום והשירות אותו יציע, את חבויות המס באותה מדינה, את  הקירבה לישראל, ככול שהיא חשובה, וכן שיקולים רבים אחרים.
3. לבצע בדיקה והיתכנות כלכלית, משמע, להבין עסקית מה הסבירות להצלחה באותה מדינה, מה הרגולציה שנדרשת מהן העלויות, מהו הפוטנציאל ומהו הצפי לרווח והתפתחות עסקית.
4. לקבל החלטה האם הכוונה היא להקים עסק/חברה שיהיה מנוהל ונשלט מחול או עסק שמנוהל ונשלט מישראל. מה שיחייב בדיווח מלא גם בישראל ובתשלום מס בישראל – משמע האם הוא רוצה עסק בחול, שרק יסתיר את הזהות הישראלית שלו, ופיסקאלית  יהיה עסק ישראלי, או שהוא רוצה עסק ממשי, שיתנהל בפועל מחול באמצעות מנגנון ניהול ושליטה בחול, באמצעות חברה זרה ומנגנון שליטה וניהול זר.
5. לקבל החלטה האם לנתק את התושבות הישראלית שלו ו/ או של משפחתו או לא. והיה וכן, לבחון האם ניתן לקבל מעמד של "תושב", במדינה בה מבקש הוא  להקים את הפעילות.
6. להבין את הלוגיסטיקה הנדרשת, במדינה האחרת, לרבות יכולות שילוח, תקשורת, בנקאות ועוד.
7. לבחון האם יש בנמצא אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין אותה מדינה, והאם לזו השלכות על אופן הפעילות.
8. לקבל חוות דעת משפטית המתייחסת לחובות הדיווח שלו וחבות המס שלו, לטובת הקמת המבנה , לרבות השלכות מס בישראל ובמדינה בה הוא מתכוון להקים את הפעילות.
9. לבנות את מערך ההסכמים הנדרש עם שותפים ו/או גורמים אחרים הנדרשים לטובת האמור.

1. האם יש כוונה להקים חברה בחול לטובת ייסודה של פעילות עסקים ובמקרה שכזה להתייחס לשאלה מהיכן אותה חברה תהא מנוהלת ונשלטת. שאלה זו רלוונטית לעניין התושבות של אותה חברה.שכן, תושבותה  של החברה נקבעת בהתאם למיקום ממנו החברה מתנהלת ונשלטת.
2. על החברה הזרה שתוקם חובה בדר"כ לדווח ולשלם מס במדינת התושבות – משמע, במדינה בה היא מנוהלת ונשלטת ויתכן שגם במדינות נוזפות ,כל מקרה לגופו.

   יש בהקשר זה 2 אפשרויות -

   • מצב בו מבקשים להקים חברה שתהא תושבת מדינה זרה. האמור יצריך מנגנון מהותי של שליטה וניהול מאותה מדינה, ובמקרה שכזה, החברה תצטרך לדווח ולשלם את המס, לכל הפחות, במדינה בה היא מוקמת, מנוהל ונשלטת.
   • הניהול והשליטה יכולים להיות על ידי הבעלים של האופרציה ו/או על ידי אחרים, אולם, במקרה בו הבעלים בישראל והניהול יהיה על ידי עובדים שכירים שינהלו את החברה בחול, יחול על הבעלים איסור להיות מעורב בכל פעולת ניהול מתוך שטח מדינת ישראל. בנסיבות שכאלה – הבעלים ,תושב ישראל - יוכל להיות דירקטורים באותה חברה זרה, אולם את כל ישיבות הדירקטוריון ואת כל ההחלטות הניהוליות יידרש הוא לקבל במסגרת ישיבות דירקטוריון מחול, שכן היה והחברה תקבל החלטות ניהוליות מישראל - יראו אותה כתושבת ישראל.
   • במקרה בו הבעלים נשאר בישראל, יש צורך לאתר גורמים נכבדים, מקצועיים ומסורים, אשר יוכלו לנהל ממשית ואינטנסיבית את החברה בחול, לקבל את ההחלטות ולהתנהל בהתאם להנחיות הדירקטוריון.
   • מצב בו חברה ישראלית מתקשה לעבוד עם לקוחות או ספקים בעולם בשעת מלחמה בשל הזהות הישראלית, אזי עשויה היא לבקש להקים בחול חברה אשר תשמש כ "מסיכה" בלבד – כלומר אותה חברה זרה תתנהל מישראל, אבל  בפועל אותה חברה זרה תסתיר את הזהות הישראלית וזה יהיה ייעודה.
   • במקרה שכזה החברה הזרה תהא תושבת ישראל, ולכן היא תצטרך לדווח ולשלם מס בישראל כמו כל חברה ישראלית אחרת. יחד עם זאת -  תידרש חשיבה משפטית וחשבונאית - בנוגע לאופן ההתנהלות של החברה הזרה, אופן ניהול הנהלת החשבונות שלה, אופן הרישום ברשויות המס בארץ ובחול וכל חשיבה על המנגנון הנדרש  בכדי להשיג את המטרה המסחרית, לצד עמידה בהתחייבות אל מול רשויות המס.
      
3. יש לקבוע היכן נכון להקים את החברה, האם במדינה קרובה, האם במדינה רחוקה ולשם כך ישקלו מגוון שיקולים -

• האם הכוונה להשתמש כחברה לטובת "מסיכה" בלבד או כגוף עצמאי כלכלי המתנהל ונישלט מחול.
• מה קהל היעד של החברה הזרה ואל מול מי היא אמורה להתנהל.
• מה חבות המס במדינה בה רוצים להקים את החברה – רלוונטי במיוחד במקרה בו החברה תהא תושבת של אתה מדינה בה הוקמה החברה.
• מי ינהל את החברה הזרה והאם הוא יכול לקבל ויזת עבודה או זכות להתגורר במדינה בה מוקמת החברה.
• מה האמנות למניעת כפל מס בין המדינה הזרה לבין מדינת ישראל, והאם יש בנמצא חובות ניכוי מס במקור ו/או חבויות אחרות אותן יש לקחת בחשבון .
• מה עלויות המחייה במדינה הרלוונטית, והאם יש בנמצא כוונה למנף את השינוי לטובת הקמת חברה ועסק במדינה בה עלויות המחייה נמוכות יותר.
• מה טיבה של המערכת הבנקאית באותה מדינה בה רוצים לבחור, האם יש בנמצא אפשרות לקבל מימון, האם יש בנמצא מערכת מודרנית עמה ניתן יהיה לפעול ועוד.
• האם יש בנמצא רלוונטיות לסעיפים אנטי תכנונים המופיעים בפקודת מס הכנסה, כמו לדוגמא – חברה "נשלטת זרה" – שהינה חברת החזקות אשר הכנסותיה פסיביות ו/או חברת "משלח יד זרה", אשר הכנסותיה מקורן במתן שירותים.
• היה ומדובר בחברות אשר נופלות בגדר הגדרות אנטי תכנוניות אלה, אזי יש לקחת בחשבון את השלכות המס הנובעות מכך, לרבות העובדה לפיה תהא חבות מס בישראל אם החברה אכן מנוהלת ונשלטת מחוץ לישראל, ומשכך אין היא תושבת ישראל.  את הצורך לשלם מס בישראל היה  וכן יהיה מקום לשקול האם לאור זאת נכון ליזום מבנה אמיתי ומדויק אשר בפועל, בשקיפות וחוקיות כמובן - יוציא מגדר ההגדרות האמורות את המיזם.
• לבחון את שיטת המס באותה מדינה בה רוצים להקים את החברה, האם היא פרסונאלית, האם היא טריטוריאלית והכול ברקע הפעילות המתוכננת.
• לבחון את כל נושא התושבות של הבעלים, האם הם יורדים מהארץ ביחד עם החברה או לא והיה וכן, מה המשמעות, כיצד ניתן לנתק התושבות הישראלית ומתי, כיצד ניתן לבצע את המהלך בצורה שקופה ומדויקת ועוד.
• לבחון ולהבטיח כי לא נוצרים אירועי מס לא מתוכננים עקב המהלך, לדוגמא העברה של ידע או נכסים מחברה ישראלית לחברה זרה, לרבות לקוחות, מה שעלול להתפרש כעסקה לצרכי מס החייבת בדיווח ובתשלום מס. יש לקחת בחשבון, כי שעה בה מוקמת חברה זרה אליה מועברים נכסים מחברה ישראל – האמור עלול להתפרש כמכירה לצרכי מס על כל המשתמע מכך.
• יש לבחון האם יתבצעו מהלכים ו/או פעילויות בין החברה הישראלית המקורית לחברה הזרה והיה וכן - יש להתייחס למחירי העברה ולהבטיח כי לא ניתן יהיה לטעון לתכנון מס לא לגיטימי אשר נועד להשאיר רווח במדינה בה שיעורי המס הם נמוכים מאלה שבישראל.
• יש לנתח את האמנה בין ישראל לבין המדינות הקשורות האחרות, לפרש את חבויות המס, את ההשלמות למס ישראלי, אם נדרש, לבחון את חובת ניכוי מס במקור בגין קבלת כספים ו/או תשלום לספקים ו/או תשלום לישראל ו/או לכל מדינה אחת ועוד הוראות הקשורות במדינה.
• יש לבחון  מה ההסכמים עליהם יש לחתום לטובת הבטחת התנהלות מסחרית תקינה המתיישבת עם אסטרטגית המס של היזם.
• יש לשקול מהלכים נוספים אשר יתכן שהיזמים יבקשו לבצע בעתיד, ולראות כיצד לבנות את המהלך כך שניתן יהיה להשביח את הפעילות בעתיד. מהלכים אלו יכולים להתבטא בחדירה למדינות נוספות, העתקת הנהלה ממדינה למדינה הכנסות משקיע ו/או ביצוע של פעולות אחרות אשר יבטיחו שקיפות ויעילות.
• יש להתייחס  למצב בו הנהלת הפלטפורמה תהא בתחילה בישראל ובהמשך תעבור לחול ו/או התייחסות למצב בו המייסד בתחילה לא יעתיק את מרכז חיו אל מחוץ לישראל אולם בעתיד, היה והמיזם יצלח, יעשה הוא כן, עם או בלי משפחתו.