על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא "תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה חייב להיות קשר סיבתי בין התאונה לבין העבודה. תאונה היא אירוע שניתן לאתרו מבחינת הזמן והמקום - יודעים מתי והיכן אירעה.
הבעיה הקשה יותר להוכחה היא נזק מוחי/לבבי כתאונת עבודה. הרי אנשים חולים וסובלים משלל תופעות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים וכולסטרול אשר עלולים לגרום להיצרות העורקים ועקב כך לאירוע מוחי. להבדיל מתאונת עבודה שניתן לדעת בבירור היכן ומה אירע, במצב של נזק נפשי הגורם לאירוע מוחי או לבבי יש לבחון את הנסיבות הישירות שהתחוללו בזמן האירוע.
סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי דן בתאונה שאינה מגורמים הנראים לעין, גורמים החבויים בגוף האדם והצורך בראיה סיבתית להכרה כתאונת עבודה. יש תאונות מגורמים שנראים לעין ויש מגורמים שאינם נראים לעין. קיימת בסעיף זה שאלת היחס: "אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".
הגוף מפתח מחלות - שומנים נצברים בדם, קיים יתר לחץ דם. במצב דברים זה קורה אירוע חריג בעבודה. כתוצאה מהאירוע החריג הסוכרת פורצת והעורקים נסתמים, המחלה פורצת. הפסיקה קבעה כי תאונה כתוצאה מגורמים שאינם נראים לעין יבחנו במבחן המאמץ המיוחד.
אותו אירוע שבו האדם עשה מאמץ פיזי חריג או חווה לחץ נפשי חריג. עקב האירוע החריג של לחץ נפשי או פיזי האדם עבר אירוע מוחי או לבבי. המבחן שעל פיו תבחן תאונת העבודה הוא מבחן המאמץ המיוחד, מאמץ מיוחד אשר מביא לאירוע חריג בעבודה.
המשפט מושפע מהמצב הרפואי. האירוע יכול לכלול מאמץ פיזי משמעותי (למשל גרר עגלה כבדה שלא רגיל לגרור) או מאמץ נפשי – התרגז על לקוח. לחץ יכול לגרום לאירוע לבבי. הפסיקה קבעה שמאמץ פיזי או נפשי יכול לגרום לאירוע רפואי. שימו לב כי מתח נפשי מתמשך או תמידי אינם תאונת עבודה ויכולים להיבחן במבחן שונה כמיקרו-טראומה. כאן מדובר על אירוע חריג ולא במצב מתמשך של מאמץ נפשי או פיזי היכול להיחשב כתאונת עבודה.
לחץ ועומס מתמשכים בעבודה אינם נחשבים כאירוע חריג או מאמץ מיוחד ולכן חשוב שבעת הגשת התביעה לביטוח לאומי להכרה באירוע המוחי/לבבי כתאונת עבודה יודגש עניין האירוע החריג - מדובר באירוע, פיזי או נפשי, שאינו בשגרה ואינו חלק משגרת החיים של הנפגע.
זהו סוג תביעות הקשות מאוד להוכחה, הרי אנשים סובלים ממחלות שונות כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם העלולים לגרום לאוטם שריר הלב או אירוע מוחי. המבחן שצריך להיות הוא - האם האוטם היה נגרם, במועד שנגרם, גם ללא האירוע?
יש לבדוק את משך הזמן שחלף מהאירוע החריג עד להופעת האוטם. האוטם צריך להיות סמוך לאירוע החריג, ככל שהאוטם קרוב יותר לאירוע כך הסיכוי שיוכר כתאונת עבודה גבוה יותר. בפסיקה נקבע שפרק זמן מעל 7 ימים מנתק את הקשר הסיבתי בין הופעת האוטם לבין האירוע. כך שניתן להגיש תביעה במידה ומדובר בסמיכות זמנים של כמה שעות עד שבעה ימים בין האירוע הסיבתי לבין הופעת האוטם.
הכרה באוטם הלבבי כתאונת עבודה הינה משמעותית מאוד מאחר ומדובר בדרך כלל ברמת נכות גבוהה ולעיתים אף מקרי מוות וסכומי הפיצויים שיכולים להתקבל הינם גבוהים מאוד ולכן חשוב מאוד אופן מילוי הטפסים והגשת התביעה. יש ולקבל ליווי של עו"ד העוסק בתחום זה ולמצות את מלוא הזכויות המגיעות מהמוסד לביטוח לאומי.
>> לייעוץ משפטי אישי בנושא, מוזמנים לפנות לעו"ד רבקה מנגוני ממשרדנו,
מומחית בתחום דיני הביטוח הלאומי.
צרו עמנו קשר עוד היום ונשמח לסייע לכם בכל הנדרש!
חייגו 03-6109100 או 04-8147500
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר
חיפוש 
סגור 
