המערער הגיש תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה - המערער ייחס את האוטם בו לקה לאירוע בעבודתו בו התחרש ויכוח סוער וקולני בין המערער לבין אחד העובדים הכפוף לו, אירוע אשר אירע יום לפני כן.
בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, לאחר שהתקיים דיון הוכחות, הצדדים הסכימו למינוי מומחה על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת ובית הדין מינה מומחה. המומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של המערער לאוטם בו לקה וכי סביר יותר להניח כי האוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם אלמלא האירוע החריג בעבודה ובכל מקרה מידת השפעתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בהתבסס על חוות דעתו של המומחה, דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעת המערער ומכאן הערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי במקרה של אוטם שריר הלב, על מנת שהאוטם יוכר כפגיעה בעבודה, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין "האירוע החריג" לבין האוטם בו הוא לקה. קיומו של קשר סיבתי נקבע על ידי בית הדין (סיבתיות משפטית) לאחר בחינת השאלות הרפואיות (סיבתיות רפואית) בעזרת מומחה רפואי.
חובת הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב מוטלת על המערער כשעליו להוכיח את הקשר בסבירות העולה על 50%. ככל שיוכח קשר סיבתי כנ"ל, עובר הנטל לכתפי המשיב להוכיח כי השפעת העבודה על האירוע החריג הייתה מינורית ביחס להשפעת גורמים אחרים (מאזן ההשפעות או שאלת היחס). מבחן זה בודק האם השפעת האירוע החריג "תרם תרומה ממשית" להופעת האירוע הלבבי. גם מאזן ההשפעות נבחן על ידי בית הדין לאחר בחינת השאלות הרפואיות בעזרת המומחה הרפואי.
השאלה המופנית למומחה הרפואי נוגעת לסבירות הופעת האירוע הלבבי במועד בו הופיע גם אלמלא האירוע החריג, דהיינו, נבחנת שאלת "העיתוי", האם סביר להניח שהאוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם אלמלא האירוע החריג. או, שאלמלא האירוע החריג, מועד התרחשותו של האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר.
במקרה דנא, אין די בעובדה שהאוטם התרחש בסמיכות זמנים לאירוע החריג בעבודה, על מנת לקבוע שיש להכיר באוטם כפגיעה בעבודה. המומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של המערער לבין האוטם בו לקה וכי סביר יותר להניח כי האוטם היה מתרחש במועד בו אירע בפועל גם אלמלא האירוע החריג בעבודה, ובכל מקרה מידת ההשפעה של האירוע החריג היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. המומחה נתן משקל לפרק הזמן שחלף בין האירועים, אולם קביעתו בדבר היעדר קשר סיבתי מבוססת על מכלול הנתונים.
המערער טען כי על פי חוות דעת המומחה יש ספק אם החולשה ממנה סבל בישרה את בואו של האוטם ולכן לדעתו, הספק צריך לפעול לטובתו. אולם בית הדין קבע כי הספק אינו רלוונטי לקביעת הקשר הסיבתי, אלא רק לעניין הקביעה אם התקיים אירוע חריג או לא.
סוף דבר - הערעור נדחה.
>> זקוקים לייעוץ משפטי בנושאי דיני נזיקין שונים? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר
חיפוש 
סגור 
