2/4/2011
חוק מס מעסיקים הוטל בשנת 1975 על כלל המעסיקים בישראל בשיעור קבוע מהמשכורת המשולמת לכל עובד. בדברי ההסבר לחקיקה נאמר כי המס הוטל כמס זמני לטובת איזון התקציב, עד להנהגת מס ערך מוסף. יחד עם זאת, מעניין לציין כי חרף העובדה שמס ערך מוסף הוטל זמן לא רב לאחר הטלתו של מס מעסיקים, המשיך זה האחרון להתקיים עוד שנים רבות עד לביטולו.
במהלך הזמן ובעקבות העובדה כי מס מעסיקים היווה תמריץ שלילי להעסקת עובדים וטרפד את ניסיונות הממשלה לעידוד השקעות במגזרים מסוימים, נקבעו בחוק פטורים לאוכלוסיות מסוימות של מעסיקים.
הפטור העיקרי ניתן בסעיף 2א(א) לחוק, בו נאמר:
"מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעד עבודה באחד מאלה יהיה פטור ממס מעסיקים בשל אותה הכנסה:
(1) במפעל תעשייתי שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה (מסים), תשכ"ט-1969;
(2) במשק חקלאי המשמש בשנת המס בעיקר לייצור תוצרת חקלאית לרבות צמחים ובעלי חיים;
(3) בתאגיד העוסק בשיווק ואשר לפחות 70% מהשיווק שלו בשנת המס הם מכירות לחוץ לארץ של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בישראל או של תוצרת חקלאית ישראלית, בין דרך מכירה של מוצרים ותוצרת כאמור שקנה ובין דרך מכירתם בשביל אחר תמורת עמלה;
(4) בהפעלת מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או בית אבות;
(5) בבניית בתי מגורים או בעבודה הקשורה בהכנה או בהשלמה של בניה כאמור, לרבות עבודות חפירה, סלילת דרכים ועבודות עפר".
בשנת 1992 הופחת מס מעסיקים החל על המגזר העסקי לשיעור אפס, והוטל על מעסיק שהוא מוסד ציבורי או מלכ"ר בלבד.
רק בתחילת שנת 2008 השכיל המחוקק לבטל כליל את חוק מס מעסיקים במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת הכספים 2008.
אנו סבורים כי ביטולו של מס מעסיקים הינו יוזמה נכונה וברוכה של המחוקק וזאת נוכח מספר טעמים ובכלל זה המגמה הגוברת של העברת שירותים ציבוריים מידי הממשלה למגזר השלישי, הממומנים, ברובם, במישרין ובעקיפין, על-ידי רשויות ממלכתיות (משרדי ממשלה), רשויות מקומיות וגורמים ציבוריים אחרים (כגון הסוכנות היהודית וכו').
מדיניות מסוג זה אשר מחד, העבירה כספים לידי המגזר השלישי ומאידך, גבתה מאותם המעסיקים מס הביאה לבזבוז כספי הציבור ופגעה ביכולתם של ארגוני המגזר השלישי לספק את השירותים ההכרחיים שהציבור נזקק להם.
אם כן, ניתן לסכם ולומר כי ביטול חוק מס מעסיקים הביא להגברת היעילות הכלכלית במשק. יחד עם זאת, חשוב לציין שביטול המס לא הביא לשיפור במצבם של ארגוני המגזר השלישי שכן ביטול המס בא על חשבון תקציבי משרדי הממשלה לשנת 2008, וכך – על חשבון תמיכות ומענקים לארגונים מאת המדינה.