עד לאחרונה נתקלו יהלומנים אשר ניסו להסדיר את ענייניהם מול רשות המיסים ולנקוט בהליך של גילוי מרצון, על פי הנהלים שפורסמו לעניין זה על ידי רשות המיסים, בקיר אטום.
הנחיה מיוחדת שהוצאה על ידי הרשות קבעה כי הנוהל אשר הוחל באופן כללי במשק, לא חל בנוגע לנישומים בתחום זה. חשוב לציין כי משא ומתן שהתנהל בין רשות המיסים לבין נציגי היהלומנים בעבר (לאחר חשיפתה של פרשת "הבנק המחתרתי" בענף היהלומים), הגיע לפני למעלה משנה למעין מבוי סתום ובמידה רבה נותקו המגעים בין נציגי היהלומנים לבין הרשות. מגעים אלו חודשו בתחילת השנה הנוכחית ובתום דיונים שנמשכו כמעט שנה הושגה לבסוף, בסוף השבוע האחרון, הסכמה בין נציגי הענף לבין הנהלת רשות המיסים.
המדובר בהסכמה המהווה מהפך של ממש בכל התנהלות הנישומים הפועלים בענף היהלומים אל מול רשות המיסים וביישום הוראות החוק ביחס לנישומים בענף זה. לאמיתו של דבר, חלק מההסכמות שהושגו, אף יהיו כרוכות בתיקוני חקיקה מסוימים, לרבות חקיקה ראשית (דהיינו תיקון פקודת מס הכנסה).
על פי הסיכום, שנת המס האחרונה אשר לגביה ימוסו יהלומנים בהתאם להוראות התחשיב הענפי תהיה שנת 2015. החל משנת המס 2016 ואילך, צריכים הדו"חות להתבסס על ספרים אשר ינוהלו על פי הוראות ניהול ספרים, כאשר הוראות מיוחדות נקבעו ביחס לאופן הצגת המלאי בדו"חות אלו, לתום שנת המס 2016 והשנים העוקבות.
ככלל, נקבע כי החל מ- 1.1.2018 ינוהל מלאי היהלומים שבידי נישום יהלומן על בסיס "מלאי תמידי" בדומה לאופן שבו מנוהל מלאי בכל עסק אחר. יהלומים אשר יירכשו החל ביום-1.1.2017 יירשמו בספרי העסק על פי עלותם, ובתום השנה יוצג מלאי היהלומים הנ"ל (שנרכשו החל ב-1.1.2017) בסכום עלותם או בשווי השוק שלהם, כנמוך מביניהם, אולם זאת בכפוף לכך שהצגה בשווי שוק הנמוך מסכום העלות, תתאפשר אך ורק בהתאם לכללים שנקבעו מראש, במסגרת ההסכם שנחתם.
כללים אלו יצרו אבחנה בין שלוש קבוצות של יהלומים:
(א) יהלומים קטנים (פחות מ-1 קראט) לגביהם לא תתאפשר הפחתת מלאי בגין ירידת ערך שוק (בכפוף לחריגים שטרם נקבעו באופן סופי);
(ב) יהלומים בינוניים (1-3 קראט) – לגביהם תתאפשר הפחתה בגין ירידת ערך, אולם בכל מקרה לא מתחת למחיר Rap Net;
(ג) יהלומים בגודל העולה על 3 קראט.
בכל מקרה, מותנית כל הפחתה בגין ירידת שווי שוק (ביחס ליהלומים בינוניים וגדולים) בראיה חיצונית לירידת הערך, קרי, בחוות דעת מקצועית (של גמולוג) ולא ניתן להסתפק עוד בהערכת הנישום עצמו.
הדו"ח השנתי שאותו על היהלומנים להגיש לשנת המס 2016 (ליום 31.12.2016) יהיה למעשה הדו"ח האחרון במסגרתו הם יהיו רשאים להציג את המלאי על פי הערכת השווי העצמית שלהם בלבד ותוך שרואי החשבון המאשרים את הדו"ח, כוללים בו הסתייגות ביחס לערך המלאי שנקבע כאמור. גם בדו"ח זה חייב המלאי לכלול פירוט מלא ביחס לשווי האבנים הכלולות במלאי אשר צריכות להיות מזוהות באופן חד ערכי. בדו"ח לשנות המס 2017 ואילך, צריך יהיה לתת פירוט באשר לאבנים שנרכשו לפני יום 1.1.2017, אשר נכללו במלאי ליום 31.12.2016 ועדיין נותרו במלאי (והדו"ח יוכל לכלול הסתייגות באשר לערך בוא מוצגות אבנים אלו).
על פי הסיכום שהושג בין נציגי היהלומנים לרשות המיסים, כל הפער הלא מוסבר שבין ערך המלאי ליום 31.12.2015 לבין ערכו ליום 31.12.2016 כפי שיופיע בדו"ח השנתי לשנת 2016, יוכל להיחשב כסכום שלגביו נעשה הליך של גילוי מרצון וישקף לכאורה את ההכנסה הלא מוצהרת מאז תחילת פעילותו של הנישום שבו מדובר, ועד לתום שנת המס 2016. חשוב להבהיר כי לגבי יהלומנים אשר ידווחו ככלולים במלאי ליום 31.12.2016 לא תתאפשר בעתיד כל הפחתה בגין ירידת שווי.
יהלומנים אשר ינקטו בהליך של גילוי מרצון (באמצעות הגשת בקשה מתאימה לכך) ואשר ישלמו את המיסים המתבקשים מהדו"ח שיוגש לשנת 2016, לא יהיו חשופים להליכים פליליים בגין ההכנסה המגולה.
חשוב לשים לב כי נוהל גילוי מרצון הנוכחי (אשר פורסם בספטמבר 2014 ותוקפו הוארך מעת לעת), עומד לפוג בסוף החודש הנוכחי (ביום 31.12.2016) ועל כן יהלומנים אשר להם עניין ליהנות מההסכם החדש, ובה בעת מהוראות נוהל גילוי מרצון הנוכחי המאפשר הגשת בקשה לגילוי מרצון ב"מסלול אנונימי" – ללא חשיפת פרטיו המזהים של הנישום עד לאחר גיבוש הסכם שומה - חייבים להגיש בקשה לגילוי מרצון לא יאוחר מסוף השנה הנוכחית (דהיינו לא יאוחר מיום 31.12.2016). הגשת בקשה לגילוי מרצון במסלול האנונימי חייבת להתבצע באמצעות עורך דין הבקיא ומנוסה בהליכים מסוג זה, אשר רק לגביו חל חסיון המאפשר לו לייצג נישומים בהליך אנונימי שכזה.
מחלקת המיסים של משרדנו ייצגה בשנים האחרונות מאות נישומים בהליכי גילוי מרצון ונשמח לעמוד לרשות העוסקים בענף היהלומים, על מנת לטפל בהגשתה – בתוך פרק הזמן הקצר שעוד נותר עד לסוף השנה - של בקשה מתאימה אשר תאפשר ליהלומנים שיגישו אותה ליהנות מהיתרונות שמקנה ההסכם ומתחולת נוהל גילוי מרצון, להסדיר את ענייניהם מול רשות המיסים אחת ולתמיד, ולצאת לדרך חדשה, תקינה מסודרת ונטולת חשיפה פלילית.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
לאחרונה במסגרת אותן פעולות, נעצר אדם בחשד שלא דיווח לרשויות המס על מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל. מוצע לא להמתין ולפעול כבר עתה, להסדרה ודיווח הכספים, אם במסגרת הליך גילוי מרצון כשזה יצא לפועל, ואם בדרך חוקית אחרת, בכך יש לנטרל את החשיפה הפלילית.
לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.
רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".
חיפוש 
סגור 
