לאחר עשור של דיונים ומאבק משפטי עיקש, שופט בית משפט השלום, יו"ר ועדת ערר לפי חוק הנכים-1959, אורי גולדקורן הכיר בחייל לשעבר, שנפגע נפשית על רקע תנאי שירות מסוכנים ומראות קשים בעיקר בשירותו ביהודה ושומרון - כנכה צה"ל.
החייל, כיום כבן 40, התגייס לצבא בשנת 1993, חלק משירותו עשה בלבנון, מספר שנים לאחר מכן התגייס לשירות קבע ושירת בתנאי שירות קשים ומסוכנים באזור יהודה ושומרון. החייל אובחן כסובל מבעיות מעיים קשות ופיתח מחלת כיב תרסריון. חוות דעת קבעה כי הוא סובל מפוסט-טראומה כרונית, שהתבטאו בהתקפי חרדה ופאניקה ופגיעה שלקה במחלת כיב התריסריון. לאחר עשור שנים הוא הגיש בקשה למשרד הביטחון להכרת זכות מחלה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). משרד הביטחון בתגובה קבע באמצעות חוות דעת פסיכאטרית כי אין קשר בין מצבו הנפשי לבין השירות בצה"ל, על החלטה זו הוגש הערר.
לאחר כאמור מאבק בן מספר שנים ועדת הערר קיבלה את הערר של עורך הדין גיל מור שותף מחלקת נזיקין במשרדנו, וקבעה כי קיים קשר סיבתי עובדתי משפטי בין תנאי השירות הצבאי של החייל לרבות האירועים והמראות אליהם נחשף בצבא בשטחי הקו הירוק, שפיתחו אצלו פוסט טראומה.
בכתב הערעור המתוקן הועלו הטיעונים הבאים:
1. קיים קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין תנאי שירותו הצבאי.
2. המערער התגייס לשירות ללא עבר ותורשה פסיכיאטריים.
3. הרופאים לא הצליחו למצוא את התופעה הפיזית שגרמה לתלונותיה על תחושותיו לאורך שנות שירותו, אולם אלו נבעו ממצבו הנפשי עקב שירותו.
החייל העיד כי במהלך שירותו הצבאי ובמיוחד בתקופת שירותו בקבע היה חשוף לתנאי שירות קשים עם לחצים ופחדים נוראים לירי מתמשך, זריקת אבנים, התפרעויות המוניות, המון זועם, ומצב של לחימה מתמשכת 24 שעות ביממה, תוך מאמצים של נשיאת משואות פיזיים רציניים והשתתפות בפעולות מסוכנות. הוא החל לסבול מדפיקות לב, פחדים, מתח, אי שקט, רעד בכל הגוף עם חנק. באחד האירועים של תקיפות וירי היה מעורב באירוע, שבו הופעל מטען ברכב שנהג. הרכב עלה בלהבות בהיותו ברכב תוך מתקפה חזיתית מזורקי אבנים ורימוני גז. הוא ניסה לשוחח על התחושות עם רופא היחידה שהמליץ לו להניח לדברים.
המערער הדגיש בתצהיר נוסף כי למעשה לא הוכשר כלוחם קרבי, והמראות הקשים והמסוכנים אליהם נחשף הוא החל לסבול מכאבי בטן עזים, שהחריפו עם הזמן ולאחר שהובחן כסובל מכיב בתריסריון, הוכרה על ידי קצין התגמולים נכותו זמנית בשל פגימה (נכות) זו. החייל המערער ציין כי גם כעת שנים לאחר שחרורו מהצבא הוא סובל מאותם התקפים ואינו יכול לתפקד ביום יום בין השאר הוא סובל מגילויי עצבנות, סף גירוי נמוך, התפרצויות כעס, חוסר סובלנות וסבילות לסובבים אותו, הפרעות שינה וחרדה ממקומות הומי אדם. בית המשפט קיבל את הערעור והכריע בהכרעה שאינה פשוטה, לאור החסר בתיעוד רפואי לאורך שנים ולמרות הספקות והחליט ליתן אמון בעדותו היחידה של המערער. גם בית המשפט ייחס חשיבות להתרשמות המומחה שלא הייתה לו דרך להזים או לאמת את דברי המערער.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר
חיפוש 
סגור 
