התובע שכר רכב מאת חברת "הרץ גלובל" (שהינה חברה זרה) וזאת באמצעות הנתבעת 1 - חברת קשר "רנט-א-קאר", שהנה חברה ישראלית, כל זאת לשם שימוש בכלי הרכב במהלך חופשה משפחתית ביוון. במהלך החופשה נתגלתה תקלה באחד הרכבים במהלך נסיעה.
התובע פנה בשעות הבוקר לנציג על מנת לקבל רכב חלופי, אשר סופק לו רק בשעות אחר הצהריים באותו היום ומכאן התביעה שהוגשה. החברה הישראלית טענה כי דין התביעה להידחות או להימחק בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות, שכן מהות התביעה נוגעת ליחסים בין התובע לבין הנתבעות הזרות. לטענת החברה הישראלית, התובע ניצל לרעה את עובדת מושבה בארץ והמציא לה כתבי בי דין כנגד הנתבעות 2 ו-3 (החברות הזרות) על אף שאמור היה לתבוע אותן במקום מושבן בחו"ל. בנוסף, טענו הנתבעות שהתובע הגיש תביעתו בניגוד לתניית השיפוט שהיתה בהסכם עליו חתם התובע בחו"ל ואשר קבע כי סמכות השיפוט מוקנית לבית המשפט באתונה.
בית המשפט קבע כי התובע תבע את החברה הישראלית (הנתבעת 1) הן כספקית השירות לחו"ל והן כנציגתן של הנתבעות הזרות 2 ו-3 בארץ. הנתבעת 1 מציגה עצמה כמורשית מטעם הרץ בארץ, ואף המסמכים אותם צירפה לתביעה, לרבות התכתבויותיה עם התובע, נושאים את השם "הרץ". בנסיבות אלו, סביר כי לקוח בארץ יראה בנתבעת 1 כנציגה של הרץ לכל דבר ויפנה אליה את פניותיו. הנתבעת 1 אף הגישה כתב הגנה בשם הנתבעות 2 ו-3, ומעולם לא טענה כי אינה מורשית לקבל כתבי בי דין עבורן או כי אינה מורשת לייצגן בדין. כל האמור מחזק את המסקנה כי הנתבעת 1 אינה ספק בלבד, אלא מורשית לניהול עסקי הנתבעות בארץ ומכוח זה היא נושאת באחריות כלפי התובע. אשר על כן, קיימת יריבות בין התובע לנתבעת 1 בהליך זה.
לעניין תניית השיפוט המופיעה בגב שובר ההזמנה, קבע בית המשפט כי המדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד אשר כל מטרתה "מניעת הצרכנים מהגשת תביעות בארץ ואילוצם לתבוע ברחבי העולם תוך הטלת מעמסה כבדה וכמעט בלתי אפשרית עליהם בייחוד כשמדובר בנושאים צרכניים כגון תיירות". משהנתבעת מנהלת את עסקיה בישראל והחוזה בינה לבין התובע נחתם בארץ, הרי שלבית המשפט בישראל קנויה סמכות מקומית לדון בהליך.
בית המשפט קבע כי הנתבעות, ביחד ולחוד, תפצנה את התובע בסך של 657 ₪ בגין יום השכרת רכב וכן סך של 1,478 ₪ בגין עוגמת נפש.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
