מאת:

אחריות רואה חשבון מבקר בדוחות הכספיים של חברה - חובות, סיכונים ומשמעויות משפטיות

רואה החשבון המבקר ממלא תפקיד מרכזי בשוק הכלכלי, בהיותו הגורם המוסמך לבדוק, לאמת ולתת חוות דעת מקצועית על הדוחות הכספיים של החברה.
הדוחות הכספיים אינם רק כלי ניהולי פנימי, אלא מהווים מסמך חיוני למשקיעים, בנקים, רשויות המס ובעלי עניין נוספים.
מכאן נגזרת אחריותו המקצועית והמשפטית של רואה החשבון, הנדרשת לעמוד בסטנדרטים גבוהים של יושרה, מקצועיות וזהירות.
במאמר זה נבחן את תפקידו של רואה החשבון המבקר, את חובותיו המשפטיות, את הסיכונים בהם הוא עלול להיתקל במילוי תפקידו ואת ההשלכות האפשריות במקרה של מחדל או רשלנות.
 
תפקידו של רואה החשבון המבקר
רואה החשבון המבקר אחראי לבדוק את נכונות הדוחות הכספיים של החברה ולוודא שהם משקפים באופן מהימן את מצבה הפיננסי, בהתאם לתקני החשבונאות המקובלים (IFRS או US GAAP, בהתאם למדינה ולדרישות החקיקה המקומית).
המשימות המרכזיות כוללות:
  • סקירת מאזני החברה, דוח רווח והפסד, דוח על תזרים המזומנים ודוח על השינויים בהון העצמי.
  • בחינת עקרונות חשבונאיים והאם הם יושמו באופן עקבי.
  • בדיקה האם קיימים סיכונים מהותיים להמשך קיומה של החברה כ”עסק חי”.
  • איתור חריגות, טעויות או אי-סדרים כספיים.
  • מתן חוות דעת על תקינות הדוחות הכספיים.
בסיום הביקורת, רואה החשבון מבקר מוציא דוח ביקורת חיצוני המלווה את הדוחות הכספיים.
 
החובות המשפטיות של רואה החשבון המבקר
החובות החלות על רואה חשבון מבקר נגזרות הן מהדין הכללי (דיני נזיקין וחוק החוזים) והן מדיני החשבונאות, תוך הקפדה על חובת זהירות, חובת נאמנות וחובת גילוי.
א. חובת זהירות מקצועית
רואה החשבון נדרש לנהוג במיומנות, בזהירות ובמקצועיות הנדרשת מאיש מקצוע סביר בתחומו.
• מקור החובה:
  • סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – רשלנות.
  • תקני ביקורת בינלאומיים (ISA).
• משמעות:
עליו לוודא כי הבדיקה מתבצעת בצורה יסודית, תוך בחינה ביקורתית של הנתונים, ביצוע בדיקות מדגמיות ובחינת מהימנות המידע שהתקבל.
דוגמה לרשלנות:
רואה חשבון שלא זיהה מניפולציות חשבונאיות בדוחות, כגון ניפוח הכנסות או הסתרת חובות, למרות שהיו סימנים מחשידים, עשוי להיתבע על רשלנות מקצועית.
ב. חובת נאמנות
רואה החשבון המבקר מחויב לפעול לטובת הלקוחות הישירים (החברה המבוקרת) אך גם מתוך אחריות כלפי גורמים חיצוניים, כגון משקיעים, בנקים ורשויות המס.
  • מקור החובה:
    • חוק החברות, התשנ”ט-1999.
    • ​תקנות רואי החשבון (התנהגות מקצועית).
משמעות:
אסור לו לפעול בניגוד עניינים, ובמקרה של חשש לניגוד כזה עליו להימנע מהמשך הביקורת.
דוגמה:
אם רואה חשבון מסייע במקביל להכנת הדוחות הכספיים ובביקורתם, הוא עלול להימצא בניגוד עניינים.
 
ג. חובת גילוי ודיווח
במהלך הביקורת, אם רואה החשבון מגלה אי-סדרים מהותיים או חשד לעבירות כספיות, חובתו לדווח עליהם.
  • מקור החובה:
    • סעיף 262 לחוק החברות – דיווח על ליקויים מהותיים.
    • חוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000 – חובת דיווח על פעולות חשודות.
מתי לדווח?
  • אם מדובר בטעויות מהותיות המשפיעות על הדוחות הכספיים.
  • במקרה של חשד לעבירות פליליות (הונאה, העלמת מס וכדומה).
  • כאשר קיים חשש להמשך קיום החברה כ”עסק חי”.
דוגמה:
רואה חשבון שגילה העברת כספים לגורם זר ללא תיעוד נאות, חייב לדווח על כך למנהלי החברה ואף לרשויות, אם יש חשד להלבנת הון.
 
3. הסיכונים המשפטיים הכרוכים בתפקיד רואה החשבון המבקר
א. תביעות אזרחיות בגין רשלנות
אם רואה החשבון כשל בביצוע תפקידו וכתוצאה מכך נגרם נזק לצד שלישי, הוא עלול להיתבע בגין רשלנות מקצועית.
מתי זה קורה?
  • כאשר משקיעים הסתמכו על דוחות כספיים לא מדויקים והפסידו את כספם.
  • במקרה של חדלות פירעון שבה הדוחות לא שיקפו את המצב הפיננסי האמיתי.
פסיקה בולטת בישראל:
בית המשפט העליון פסק כי רואי חשבון אחראים לא רק כלפי החברה אלא גם כלפי משקיעים שהסתמכו בתום לב על הדוחות.
ב. אחריות פלילית
רואה חשבון המעורב בזיוף דוחות או בהעלמת ממצאים מהותיים עלול להיחשף לחקירה פלילית.
עבירות אפשריות:
  • רישום כוזב במסמכי תאגיד (סעיף 423 לחוק העונשין).
  • סיוע בהעלמת מס (חוק העונשין, חוקי המס).
  • אי-דיווח על פעולות חשודות (חוק איסור הלבנת הון).
ג. סנקציות מקצועיות
רואה חשבון הפועל ברשלנות או בחוסר יושרה חשוף לסנקציות מצד מועצת רואי החשבון בישראל.
סנקציות אפשריות:
  • שלילת רישיון זמנית או לצמיתות.
  • קנס כספי.
  • רישום פומבי של המחדל, הפוגע במוניטין.
 
4. כיצד רואה חשבון מבקר יכול להימנע מאחריות משפטית?
1. הקפדה על נהלי ביקורת מקצועיים
  • ביצוע בדיקות מדגמיות בהתאם לתקני ISA.
  •  אימוץ תוכנות ביקורת מתקדמות לאיתור חריגות.
2. תיעוד מלא של מהלך הביקורת
  • רישום מסודר של תהליכי העבודה.
  • תיעוד מלא של דיונים, החלטות וחשדות שעלו במהלך הביקורת.
3. שמירה על עצמאות ובחינת ניגודי עניינים
  • סירוב לבקר חברה שבה יש קרבה משפחתית או קשר עסקי.
  • הקפדה על הפרדה בין שירותי ייעוץ לשירותי ביקורת.
4. הדרכה ולמידה מתמדת
  • השתתפות בהכשרות מקצועיות ועדכוני חקיקה.
  • הכרת כללי IFRS ו-GAAP הרלוונטיים.
5. שיתוף פעולה עם הנהלת החברה
  • דרישה למסירת מידע מלא ובזמן.
  • במקרה של סירוב – תיעוד וסירוב להנפיק חוות דעת ללא הסתייגות.
 
אחריות רואה חשבון מבקר בתקופת חדלות פירעון
במקרה של חשד לכך שהחברה נמצאת בסיכון לחדלות פירעון, חובתו של רואה החשבון להתריע על כך בפני ההנהלה ואף לציין זאת בדוח הביקורת.
  • תקנה 11 לתקנות רואי החשבון (ביקורת): חובת בחינת קיומו של חשש להמשך פעילות החברה.
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018: אם רואה חשבון לא התריע בזמן, הוא עלול להיתבע על ידי הנושים.
 
סיכום
רואה חשבון מבקר אינו רק “חותמת גומי” על הדוחות הכספיים, אלא שומר סף המבטיח את מהימנותם של הנתונים הפיננסיים.
אחריותו המשפטית מתפרשת כלפי החברה המבוקרת, המשקיעים, הציבור ורשויות החוק.
לכן, רואה חשבון מקצועי חייב:
  • להקפיד על נהלי ביקורת קפדניים.
  • לשמור על עצמאות מקצועית.
  • להתריע בזמן אמת על ליקויים.
  • להבין כי כשל בתפקידו עלול להוביל לתביעות אזרחיות, אישומים פליליים וסנקציות מקצועיות.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.