העותרת, חברת בגירה מערכות בע"מ, השתתפה במכרז של רכבת ישראל ונפסלה בטענה כי אינה עומדת בתנאי סף המכרז. לטענת העותרת יש לקבוע כי עומדת בתנאי סף המכרז שהציבה רכבת ישראל בנוגע לשירותי הקמה, הפעלה הדרכה ותחזוקה של מערכת הסימולטורים ברכבת ישראל וכי יש לבטל את ההחלטה כי איננה עומדת בתנאים ולהתייחס אליה כמתחרה שיוונית כיתר ההצעות שבמכרז. עוד מבקשת העותרת צו מניעה על מנת שלא יוכרזו הזוכים במכרז עד שלא יקבע מעמדה במכרז הנ"ל.
המכרז אשר פורסם ביום 11.11.15 הינו למתן שירותי הקמה, הפעלה, הדרכה ותחזוקה של מערכת סימולאטורים לקטרים ברכבת ישראל לשימוש נהגיהם ללימוד והכשרה. ע"פ תנאי המכרז, על המציע או ספק המשנה מטעמו להיות בעל ניסיון ייצור של שני סימולטורים מסוג ספציפי (FMS) ושכוללים 5 דרגות חופש לפחות המיועדים להכשרת הנהגים. עוד נקבע כי על אחד מהסימולטורים לפחות להימצא בשלב הפעלה שוטפת. בנוסף נקבעו המסמכים שיש לצרף להצעה ובין היתר יש לצרף תצהיר מאומת המפרט את ניסיונו של המציע או ספק המשנה מטעמו.
לצורף השתתפות במכרז, התקשרה העותרת עם חברתACM שהינה בעלת ניסיון רב במחקר ופיתוח של מערכות סימולציה ואימון בנהיגה. ספק המשנה החל משנת 2010 לייצר ולפתח שני סימולטורים מהסוג הנדרש למכרז (מסוג FMS) לחברת רכבות פולנית. נטען כי סימולטורים אלו כוללים מנגנון 6 דרגות חופש, דהיינו כפי שנדרש במכרז ולכן העותרת הינה עומדת בתנאי הסף.
לטענת ב"כ הרכבת, העותרת וספק המשנה אינם עומדים בתנאי הסף כי העותרת באמצעות ספק המשנה לא בנו שני סימולאטורים שונים, אלא שני סימולטורים אשר כללו את אותו "מנגנון חופש" אשר היה ניתן להעברה (ובפועל הועבר) מסימולאטור אחד לשני.
לטענת העותרת, ספק המשנה יצר שני סימולטורים שונים אך שניהם יעבדו לסירוגין בשימוש במנגנון מכני אחד וזאת ע"פ דרישת החברה הפולנית לה נמכרו הסימולאטורים ושאלו היו דרישותיה, על מנת לחסוך בהוצאות כספיות. לכן טענה העותרת, כי עצם השימוש בשני הסימולטורים במנגנון חופש אחד אין בה כדי להוביל לכך שספק המשנה לא עמד בתנאי המכרז וכי לא סיפק שני סימולטורים כנדרש.
מאידך לטענת ב"כ הרכבת, שימוש במנגנון חופש אחד לשני סימולטורים שונים אינו עולה על הדרישה של פיתוח ייצור והספקת שני סימולטורים שלמים ומלאים שהרי מנגנון החופש הינו רכיב עיקרי ולכן ללא מנגנון זה לא נבנה הסימולטור בשלמותו ולכן אין עומדת העותרת בתנאי הסף. בא כוחה של הרכבת אף אמר "כי דומה הדבר למי שהתבקש להראות שייצר שתי מכוניות אך הוא מציג שתי מכוניות ורק מנוע אחד שניתן להעביר אותו ממכונית למכונית. לא ניתן לטעון כי ייצר שתי מכוניות".
בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע כי יש לקבל את טענת העותרת וכי לא היה מקום ליישם את תנאי הסף באופן מצמצם כפי שעשתה הרכבת. מדובר במחלוקת שהינה בדבר עמידה בתנאי סף המכרז, ביהמ"ש קבע כי אין לפסול את העותרת בטענה כי לא עמדה בתנאי המכרז. ע"פ ביהמ"ש יש לפרש את תנאי המכרז פרשנות תכליתית העולה בקנה אחד עם מטרות המכרז ועם האינטרס הציבורי שהמכרז נועד להגשים.
הדרישה הייתה להראות שישנו לפחות סימולטור אחד שהינו פועל ותקין ואכן סיפקה זאת העותרת. ביהמ"ש אף ציין כי בזמן קצר, תוך כשעה ניתן היה להחליף את מנגנון החופש מסימולטור אחד לשני ולהפעילם כאשר המנגנון היה מותאם לשני הסימולטורים ובאמצעותו הם עבדו. מטרת התנאי בדבר קיומם של סימולאטורים פעילים ברזומה המשתתפים, הינה על מנת לוודא שאכן למשתתפים ישנו ניסיון מספק וכי הינם מנוסים די כדי להפעיל את סימולטורים הרכבת, עצם השימוש במנגנון חופש אחד בשני סימולטורים שונים, אינו גורע ממידת מקצועיותו ונסיונו של ספק המשנה של העותרת.
בית המשפט ציין כי "ברור שאם ספק המשנה סיפק שני תאי סימולטורים שונים, אשר אין חולק על כך כי הם יכולים לפעול רק כאשר מורכב מנגנון דרגות החופש עליהם, אזי הוא יכל לספק בקלות יתרה שני מנגנוני חופש במקום אחד". לאור האמור, ביום 3.8.16 קיבל בית המשפט את טענת העותרת חברת "בגירה מערכות בע"מ" ואפשר לה להשתתף במכרז של רכבת ישראל באופן שיווני.
* עתמ (ת"א) 42581-07-16 בגירה מערכות בע"מ נ רכבת ישראל בע"מ.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
