3/8/2016
על פי החוק הישראלי, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו לרשות המסים בארץ.
בהמשך לניסיונותיה המתמשכים של רשות המסים לחשוף הון שחור של ישראלים, הצליחה היא לאחרונה לקבל מידע ביחס ליותר מ-8,000 לקוחות ישראלים שמחזיקים בכ-9,700 חשבונות בנק ב-HSBC בשוויץ בכוללים סכום של כ-10 מיליארד דולר, זאת במטרה לבדוק האם הכספים שהוחזקו בחשבונות אלו חייבים בדיווח.
עתה, בכוונת רשות המסים לבחון ולמיין את החומר שהתקבל בידיה ולהשוותו לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול רשות המסים כללו דיווח על חשבונות אלה וכן, אלו שדיווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון. בתגובה של מנהל רשות המסים לאמור, קרא הוא לכל אותם ישראלים בעלי הון לא מדווח בישראל ובחו"ל להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל, אשר תוקפו הוארך עד לסוף שנת 2016.
הזדמנות ייחודית
נזכיר כי נוהל גילוי מרצון מהווה הזדמנות ייחודית לאותם ישראלים שלא מסרו דיווח מסודר על הכנסותיהם ולא שילמו מס בגינן, לתקן את דיווחיהם ולשלם את המסים כראוי. באמצעות הליך זה מעודדים ברשות המיסים נישומים, עסקים, חברות ועצמאים רבים שעברו על החוק, לשלם את מסיהם בשילוב הבטחה כי לא יופעלו כנגדם הליכים פליליים על העבירה. במסגרת הנוהל, תאפשר רשות המיסים לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל שלא דווחו במועד המתבקש, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
במסגרת הליך הגילוי מרצון שיכול להתבצע גם באופן אנונימי, ניתנת לכל אזרח של המדינה, אשר נמנע מלדווח ו/או לשלם מס על נכסים, הכנסות ו/או פעילות בארץ או בחו"ל, האפשרות לקבל החלטה לפיה מבקש הוא להשלים עם השינויים הגלובליים המתקיימים במערכת הבנקאית העולמית ולפעול לטובת הכשרת כלל ההון שלו ולהביא לידי נטרול החשיפות הפליליות בהן הוא נתון עקב המגמה העולמית התומכת בחילופי מידע, בשקיפות ותוך תשלום מס אמת בכל מקום בעולם ולא רק במדינת התושבות של האזרח המבקש לבצע הליך של גילוי מרצון.
מבחן התוצאה
במבחן התוצאה, הרוב המכריע של הבקשות האנונימיות לגילוי מרצון מסתיים בהסכם שומה ששני הצדדים שמחים לקבל. משרדנו, המטפל בכל רגע נתון במאות תיקי גילוי מרצון, לא נתקל במצב בו נאלץ הוא להפסיק את המו"מ האנונימי עם רשות המס, בשל דרישת מס גבוה. במבחן התוצאה, הן מפקח המס והן עוה"ד המייצג את הלקוח בעל החשבון, מעוניינים להגיע להסכמה באשר למס לתשלום והשניים, בהגינות ובשקיפות, בהישען על אסטרטגיית המס המוצגת בפני המפקח ו/או בהישען על מרכיבים אחרים – מגיעים להבנה המבשילה לכדי הסכם שומה סופי ומוחלט.