מאת:

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה בפסק דין שניתן לאחרונה (בג"ץ 5132/15 ולדימיר קגנוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי) את בקשתו של קגנוביץ' (להלן: "העותר") להאריך את המועד להגשתו של ערעור על החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בגדרה מחק תביעה שהגיש המערער כנגד המוסד לביטוח לאומי .

לעותר נוצר חוב לטובת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב 1") בשל העובדה שלא דיווח למשיב 1 נתוני אמת על מצבו המשפחתי. כתוצאה מכך, קיזז המשיב 1 את החוב מקצבאותיהם של העותר ובת זוגו. חוב נוסף הצטבר לאחר שהעותר החל לקבל קצבת זקנה כיוון שעבד במשך מספר חודשים בתקופת קבלת הקצבה. גם חוב זה קוזז במשך עשרה חודשים מקצבת הזקנה לה היה זכאי העותר.

בני הזוג הגישו תביעות לבית הדין האזורי לעבודה במסגרתן הלינו על ניכוי החוב מהקצבאות להן הם זכאים. בית הדין האזורי לעבודה דן בתביעות במאוחד ודחה אותן, תוך קביעה כי העותר לא מילא חובותיו כלפי המשיב 1 ולא קמה לו כל זכות להחזר הקיזוז. העותר הגיש תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה אך תביעתו נמחקה בגין השתק עילה. העותר ערער לבית הדין הארצי לעבודה, שם נדחתה טענתו ואושר פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.

העותר הגיש תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה בה חזר על אותן הטענות שנדחו בשתי הערכאות הקודמות. בית הדין האזורי לעבודה מחק את תביעתו וציין כי לא עלה בידי העותר להבהיר מהי עילת התביעה בתיק וכיצד היא שונה מהעילות שנדונו בעניינו.

על פסק דין זה ערער העותר באיחור של חמישה חודשים לבית הדין הארצי לעבודה תוך שהוא מצרף בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. בין הדין הארצי דחה את הבקשה לאור תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) (להלן: "התקנות"), הקובעת כי ערעור על פסק דינו של בית דין אזורי לעבודה יוגש תוך שלושים ימים מהיום בו הומצא למערער.

בנוסף, נקבע כי העותר לא הציג הסבר משכנע לאיחור בהגשת הערעור המצדיק את שימוש הרשם בסמכות הנתונה לו להאריך את מועד הגשת הערעור מטעמים מיוחדים שיירשמו בהתאם לתקנה 125 לתקנות. רשם בית הדין הארצי לעבודה התייחס לסיכויי ערעורו של העותר לאחר שעיין בכל המסמכים שהגיש לו העותר, וגם באלו שהוגשו לבית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי אין בהם להטות את הכף, ולפיכך דחה את הבקשה.

על החלטה זו של רשם בית הדין הארצי לעבודה עתר העותר לבית המשפט הגבוה לצדק.
בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי הוא יתערב רק במקרים חריגים בהתקיים שני תנאים מצטברים:
  1. עניין העתירה הוא בטעות משפטית מהותית שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי.
  2. קיומם של שיקולי צדק בגינם ראוי להתערב בפסק הדין.
בעניינו של העותר, לא התקיים אף אחד מן התנאים. עתירתו של העותר התבררה בשתי ערכאות ואף במסגרת בקשתו להארכת המועד להגשת הערעור. אף התחשבות בטענות העותר בדבר גילו המתקדם ומצבו הכלכלי והרפואי, אין בידה כדי לקיים את דרישת שיקולי הצדק וזאת בהתחשב  בכך שחובו של העותר נוצר בשל אי דיווח נתוני אמת על מצבו המשפחתי למשיב 1.יתרה על כך, מכוח תקנה 79 לתקנות, ניתן לערער על החלטת רשם בית הדין הארצי תוך שבעה ימים מים מתן ההחלטה, בפני בית הדין הארצי. מסלול חלופי זה אף הוא הוביל למסקנה כי יש לדחות את העתירה.
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

משאית זבל דרסה אישה, האישה תפוצה בסכום תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>

תאונת דרכים כפעולת איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר

הכרה בפגיעה נפשית בפעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע פיזית או נפשית מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל וודאי שנפגעי מלחמת חרבות ברזל נחשבים ככאלה, זכאי לפיצויים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970. כאמור גם פגועי נפש נפגעי חרדה ופוסט טראומה וכדומה נכנסים לקטגוריה זו.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.