12/8/2015
באחרונה בית משפט העליון הבהיר את עמדתו לגבי סוגיה רוחבית הנוגעת לחיוב ארנונה על דירה מפוצלת. רבות נכתב על דירות מפוצלות ובשנים האחרונות מתרבה גם הפסיקה בנוגע לקנסות שהוטלו על בעלי דירות שפיצלו את דירותיהם שלא כדין. יתכן ששינוי מגמה מסוים מסתמן נוכח הודעתו של שר האוצר משה כחלון, לא מכבר, כי הוא תומך בהצעה לפיה לא יהיה צורך בקבלת היתר בנייה ואישור הרשות המקומית לפיצול דירות ששטחן 75 מ"ר ומעלה.
עם זאת, פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה קבע כי במצב רגיל בו מושכרת דירה, לתקופה העולה על שנה, אכן שומה על הרשות המקומית לאפשר את העברת חיוב הארנונה לכתפי השוכר, המחזיק בדירה בפועל ובעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, בכל הנוגע לשימוש בו.
חובה שכזו אינה קיימת מקום שתקופת השכירות אינה עולה על שנה ומקל וחומר – שאין מוטלת על הרשות לנקוט בצעדים אקטיביים לבירור זהותם של מספר שוכרים, להם מושכרת דירה אשר פוצלה שלא כדין, ולפצל את חיובי הארנונה ביניהם, ובמקרה כזה זכאית היא להשית את חיובי הארנונה על בעל הדירה.
פסיקת בית משפט העליון שולחת איתות חשוב לבעלי דירות, כי במצב החוקי הקיים כיום, לא ייתנו בתי המשפט את ידם לפיצול לא חוקי של דירה ולא יפסקו באופן שייצור יתרון כלשהו לבעלי דירות כאלה, שהרי מצב שכזה הוא בבחינת "ייצא חוטא נשכר".
חשוב להבהיר כי בית המשפט העליון עמד על כך שככל שעל פי הסכמי השכירות, אמורים שוכריה של דירה מפוצלת לשאת בתשלומי הארנונה, יהא זכאי בעל הדירה לגבות תשלומים אלו מאת השוכרים ובמידת הצורך גם לתבוע מהם את הסכום הנדרש באמצעות הליך משפטי, ואין בפסיקה שניתנה כדי למנוע או להגביל זאת.
חיפוש 
סגור 
