10/6/2015
תוספת כלכלה ודמי אש"ל כרכיב לצורך תשלום פיצויי פיטורים
האם תשלום תוספת כלכלה או דמי אש"ל לעובד הינו רכיב שיש להכלילו בשכר העבודה ולשלם בגינו פיצויי פיטורים?
סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע את שיעורם של פיצויי הפיטורים כדלקמן: "שכר חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל אותו מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה כעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לעניין זה, "עובד במשכורת" - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" - עובד שאינו עובד במשכורת".
יודגש כי אותם שיעורים שונים מתייחסים לתקופת עבודה שעד יום 1.8.1983 בלבד, מאחר שבעבור עבודה מאותו מועד ואילך שיעורו פיצויי הפיטורים זהה לעובד בשכר ולעובד במשכורת. על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד-1964, הרכיבים שיובאו בחשבון כשכר עבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הינם:"שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית". המדובר ברשימה סגורה ולמעט רכיבים אלו לא יובאו תוספות אחרות לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. עם זאת, במקרים רבים הכירה הפסיקה ברכיב של תוספת כלכלה ודמי אש"ל (אוכל, שתייה, לינה) לצורך החישוב כאמור. למעשה, בשורה של פסקי דין קבעו בתי הדין לעבודה כי תוספת כלכלה המשתלמת בסכום קבוע מדי חודש ואינה מותנית בתנאי כלשהו תחושב כחלק מ-"שכר היסוד". יצוין כי, ככלל נטל ההוכחה כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגראלי משכר העבודה, מוטל על העובד, ואילו נטל ההוכחה כי ב"שכר כולל" נכלל רכיב שאינו "שכר עבודה" לעניין פיצויי פיטורים מוטל על המעביד.
כך למשל, נקבע בדב"ע לט/56-3 רשות הנמלים בישראל נ' מיקא ואח', פד"ע יא 49, 44 כי תוספת כלכלה אשר שולמה לעובד בסכום קבוע מדי חודש בחודשו, מבלי שתשלומה הותנה בתנאי או בגורם כלשהו תחושב כחלק משכר העבודה הרגיל לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. גם בדב"ע (ארצי) נו/22-3 דורית פני-גיל נ' טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נידונה סוגיית תשלום דמי הכלכלה, כאשר שולם לעובדת סכום קבוע ואחיד כדמי כלכלה, מדי חודש בחודשו, אשר שולם במלואו גם בתקופת חופשה ומחלה. בית הדין לעבודה חזר על ההלכה שנקבעה בפס"ד רשות הנמלים לעיל וקבע כי "להבדיל מתשלומי האש"ל המיוחד על פי דיווח, דמי הכלכלה משולמים, למעשה, אוטומטית, אינם מותנים בכל תנאי שהוא, ומתבססים על הנחה מראש, שלעובד ישנן הוצאות בגין כלכלה במהלך יום העבודה". לפיכך, קיבל בית הדין לעבודה את טענות העובדת וכלל את רכיב דמי הכלכלה כחלק מ"שכר היסוד" לצורך חישוב פיצויי הפיטורין. בע"ב 304239/98 (ת"א) מאיר פיאלקוב נ' לבידי אשקלון בע"מ בית הדין לעבודה דן בשאלה האם יש לכלול את רכיב האש"ל שקיבל התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. נקבע כי "רכיב האש"ל שולם לתובע באופן קבוע וללא תנאי במשך שנים רבות... בכל אותה תקופה שולם לתובע החזר הוצאות אש"ל שבהן נשא בפועל.. התובע כמעט ולא אכל בחדר האוכל של המפעל, כשהיו אורחים היה יוצא לאכול איתם במסעדות". דהיינו, מדובר בתשלום ששולם לתובע ללא שלמעשה נדרש לאכול בחדר האוכל של המפעל וללא קשר להוצאותיו בפועל כנגד הצגת קבלות. בית הדין לעבודה חזר על הקביעה בעניין דורית פני גיל לעיל וקבע כי יש לכלול את רכיב האש"ל בחישוב פיצויי הפיטורים.
על אף תקדימים אלה, בתע"א (ת"א) 8565/09 בנימין אברהם נ' תנובה מרכז שיווקי לתוצרת חקלאית בישראל בע"מ, ובאופן חריג, קבע בית הדין לענייני עבודה כי החזר הוצאות אש"ל לא ייכלל לצורך חישוב שכרו הקובע של עובד לצורך תשלום פיצויי פיטורים וזאת חרף טענת התובעים לפיה דמי האש"ל בסך 500 ₪ שולמו להם מדי חודש בחודשו, באופן בלתי מותנה, אף בתקופות ששהו בחופשה או במילואים. נקבע כי "החזר הוצאות אש"ל הינו, במהותו, החזרת הוצאות, וככזה – אין הוא נכלל בשכר הקובע של עובד לצורך תשלום פיצויי פיטורים" וכן כי "תשלום הוצאות האש"ל שולם בנתבעת רק לאנשים מכירות וכי זה היה התנאי לתשלום תוספת שכר זו". על בסיס אבחנה זו ואחרות המפורטות בפסק הדין, שלל בית הדין צירוף התוספת לשכר היסוד ונמנע מלחייב את המעביד בתשלום פיצויי פיטורים בגינה.
לסיכום, ובשל מורכבות הנושא, מומלץ להיוועץ בעו"ד טרם פניה לערכאות משפטיות. כאן המקום לציין כי למשרדנו – משרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס ניסיון רב בתחום דיני העבודה והוא מעניק ייעוץ משפטי ומתמחה בסוגיות דיני העבודה השונות.