פגיעה בעבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"א - 1995 כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"תאונת עבודה" מוגדרת כתאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו".
תאונת עבודה היא מאורע פתאומי ואינו רצוני ולרוב תיגרם עקב גורם זר. המונח "מחלת מקצוע" מתייחס למחלה שנקבעה בחוק כמחלת מקצוע (המדובר ברשימה סגורה) והעובד חלה בה עקב עבודתו. ככלל, עובד שניזוק תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו נראה אותו, למעשה, כנפגע תאונת עבודה. מחלת מקצוע הינה מחלה הנגרמת כתוצאה מעבודתו של העובד במקום עבודתו.
תורת המיקרוטראומה
נוסף על התאונה הטראומטית ומחלת המקצוע, התפתחה בהלכה הפסוקה קטגוריה נוספת של פגיעה בעבודה, שהרחיבה את מושג "תאונת העבודה" באמצעות תורת המיקרוטראומה. מכח אותה תורה, במקרים המתאימים יוכר ליקוי רפואי כפגיעה בעבודה, אם: "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (ר' דב"ע מח' 70-0 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538).
כמו כן, מקדמת דנא, קבעה הפסיקה שגם תאונה המתרחשת במהלך "פעילות נלווית לעבודה" יכולה להיחשב כתאונת עבודה, הכול בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה. הפסיקה פסעה יד ביד עם שינוי העיתים בעולם העבודה המודרני, וכך למשל, בפרשת אילוז (ר' עב"ל 91/99 אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז' 209, 227-230) הכירו גם בפעולות נופש או אירועים חברתיים כ"פעילות נלווית לעבודה" הכל בהתאם לנסיבות, ומתוך הכרה באינטרס של המעסיקים לתרום לגיבוש העובדים ורווחתם.
הלכות חשובות נוספות
דוגמה נוספת להרחבת המונח "תאונת עבודה" לטובת התובע ניתן לראות במקרה בו בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעת מאמן טניס להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כתאונת עבודה, וזאת על אף שפגיעה מסוג זה מוגדרת בפסיקה כ"גורם חיצוני אשר אינו נראה לעין". בית הדין פסק כי יש להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה כתוצאה מהאירועים שאירעו במהלך תאונת טניס שאירעה באולימפיאדת בייג'ין ומהאירועים שהתרחשו אחריה (ר' ב"ל 7062-03-12 בועז ניקריטין נ' המוסד לביטוח לאומי). הלכה חשובה נוספת פרי הפסיקה, נוצרה בעניין ברכליס (עב"ל (ארצי) 53/08 לאוניד ברכליס נ' המוסד לביטוח לאומי), בה הותוו יסודות חשובים בהכרה של טנטון כמחלת מקצוע, וזאת על אף שאינו נמצא ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע המנויים בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.
לסיכום, מחלת מקצוע אינה מחלה הנגרמת אך ורק כתוצאה מהעבודה, אלא גם מצב שבו העבודה הביאה לכדי החמרת מחלה קיימת.
ייתכן מצב בו עובד יחלה טרם תחילת עבודתו במחלה מסוימת וזו תוחמר עקב העבודה ובמקרה כזה יוכר העובד כמי שלקה במחלתו עקב עבודתו.
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
חיפוש 
סגור 
