17/9/2014
מאמר זה עוסק בהיבטים הקשורים לקבלת פיצויי פיטורים מחברה של עובד המשמש/שימש כבעליה, בהתאם לפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, לתקנות, צווים ופסיקה הרלבנטיים לנושא. הסוגיות שיעלו במאמר זה:
- ההשפעות, ככל שישנן, של אופן תשלום פיצויי הפיטורים על הפטור המוענק במסגרת הפקודה למס הכנסה.
- האם תשלום פיצויי הפיטורים יחשב להוצאה בידי החברה?
- אילו תנאים חייבים להתקיים על מנת שאדם אכן ייחשב כמי שפוטר מעבודתו בחברה?
- האם קיימת חשיפה כלשהי לכך שהפיטורים מהחברה ו/או אופן תשלום פיצויי הפיטורים ייחשבו לתכנון מס בלתי לגיטימי?
תחילה, יש לציין את סעיף 9(7א) לפקודת מס ההכנסה הקובע כי מוענק פטור ממס גם לפיצויי פיטורים עד גובה 12,360 ש"ח לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה. נקדים ונציין כי הענקת פטור זה איננה אוטומטית, אלא דורשת התקיימות של תנאים שונים, כגון ניתוק יחסי עובד-מעביד, בהם אדון בהמשך. לגבי הפיטורים עצמם, ניתן לומר כי, ככלל, אין מניעה להכיר בעובד שכיר כמי שפוטר מחברה אם הינו בעליה ואף בעל מניותיה היחיד. גישתה של רשות המיסים לגבי נושא זה באה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה מספר 21/2004 "הזכאות לפטור על מענקי פרישה – סעיף 9(7א) לפקודה) בו נקבע כי על מנת שרשות המיסים תכיר בפיטורי העובד מהחברה, חייב להתקיים ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד בין העובד לחברה. בנוסף, מאותו חוזר מס עולה גם כי רשויות המיסים מוכנה להכיר בפיטורים של עובד שכיר שעוזב את מעבידו אגב תשלום מענקים פטורים ממס, ומיד לאחר מכן מתחיל להעניק שירותים שונים לאותו מעביד אך בתור עצמאי.
בשני המקרים המתוארים, ניתן לראות כי רשות המיסים מפנה למבחנים שנקבעו בתחום דיני העבודה לעניין ניתוק יחסי העובד-מעביד ומחילה אותם גם בתחום דיני המס, בכל מה שנוגע להענקת פטורים למענקים המתקבלים עקב סיום היחסים, והכרה במענקים אלה כהוצאה לצורכי מס בידי המשלם. מכיוון וניתוק יחס העובד-מעביד הינו מהותי ביותר לעניין פיצויי הפיטורים, יש להרחיב את הדיון עליו ולשאול מתי יתקיים הניתוק בהתאם לדיני העבודה. סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כי הפסקת עבודה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על תקופת זמן של 6 חודשים, אינה פוגעת ברציפות העבודה דה-פקטו. כלומר, בכדי לטעון לניתוק יחסי עובד-מעביד מוחלט, אמורה תחילה לחלוף תקופה העולה על 6 חודשים. כמובן גם במקרה ועברו 6 חודשים, אין בכך ערובה שיחסי העבודה אכן נותקו – כל עניין ייבדק לגופו. לדוגמא, בעניין זמל הרמן נקבע כי על מנת לקבוע אם מדובר בניתוק סופי ומוחלט של יחסי העובד-מעביד, נבחנת לא רק התקופה שחלפה מרגע ניתוק יחסים אלו, אלא גם כוונת הצד שהביא לניתוק ונסיבות רלבנטיות אחרות מהן ניתן ללמוד פרטים נוספים. במקרים מסוימים קיימת חשיפה לכך שפיטורים מעבודה בחברה ו/או אופן תשלום הפיצויים ייחשבו לתכנון מס בלתי לגיטימי. לכאורה, לאופן תשלום הפיצויים לא אמורה בדרך כלל להיות השפעה על הפטור המוענק בהתאם לסעיף 9(7א) לפקודת מס ההכנסה. ניתן לבסס עמדה זו על פסיקה ענפה בתחום המס שקובעת כי לנישום זכות לכלכל את צעדיו באופן שיביא לחיסכון בחבות המס שלו. לדוגמא, בעניין חזון דוד ואלזה. עם זאת, הזכות לתכנון מס המוענקת לנישום איננה בלתי מוגבלת ולכן יש לבדוק לגופו של כל מקרה נדון האם מדובר בסוגיה מלאכותית או פיקטיבית בתהליך הפיטורים. לדוגמא, ניתן לציין את מקרה יהלומי דסקל בע"מ בו קבע ביהמ"ש כי המהלך של פיטורי העובדים היה פיקטיבי במובן סעיף 86 לפקודה וכל מטרתו הייתה להיטיב עם העובדים ע"י כך שתוספת השכר ששולמה להם בכינוי של "פיצויי פרישה" תהיה פטורה ממס בידיהם. לפיכך, נקבע כי המענקים ששולמו לעובדים שפוטרו ע"י החברה המערערת והחלו לעבוד מיד בחברה החדשה שהוקמה לצורך כך בלבד, לא ייהנו מהפטור הקבוע בסעיף 9(7א) לפקודה.
השאלה האחרונה עליה נרצה לענות היא האם תשלום פיצויי הפיטורים ייחשב להוצאה בידי החברה - סעיף 17 רישא לפקודת מס ההכנסה קובע כיככלל, פיצויי פיטורים שמשולמים ע"י מעסיק לעובדו מותרים למעסיק בניכוי כהוצאה בייצור הכנסתו. אולם, ביחס לפיצויי פיטורים המשולמים ע"י חברה לבעל שליטה בה, רלבנטי יותר סעיף 32(9) הדן באי-התרת מלוא התשלומים ששילמה חברה, לחבר בעל-שליטה בה, כמענקי פרישה ומוות. בהתאם להוראות אלו, החל משנת 1976 רשאי המעביד לנכות כהוצאה סכומים שהפקיד בשנת המס בקופת גמל על חשבון פיצויי פרישה וקצבה בעבור עובד בעל שליטה, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בסעיף 22 לחוק הפיקו או מכוחו, עד לתקרה כוללת של 12,360 ₪.
לסיכום הדברים...
- מאמר זה התייחס לתנאים לפיהם יותרו בניכוי פיצויי פיטורים אותם משלמת חברה לבעל השליטה בה.
- הוסבר כי בכדי שפיצויי הפיטורים שיתקבלו יזכו לפטור בהתאם להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס ההכנסה, יש להראות שחל ניתוק סופי ומוחלט ביחסי עובד-מעביד בין האדם לחברה ממנה פוטר.
- הוסבר כי יש להראות כי אין מדובר בעסקה מלאכותית חסרת טעם עסקי כלשהו מלבד הרצון ליהנות מהטבת המס הגלומה בפטור.
- נקבע כי, לדעתנו, אין באופן תשלום פיצויי הפיטורים בכדי להשפיע ישירות על הפטור המוענק במסגרת הפקודה לחלק מפיצויי הפיטורים.
חיפוש 
סגור 
