מאת:

אתמול בבוקר, 7.9.14, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה בעניין בקשות לגילוי מרצון, מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על פי חוקי המס, לתקן דיווחיהם כדין. לא מן הנמנע כי עיתויו של המבצע הנוכחי הנו פועל יוצא משיתוף הפעולה המתהדק והולך בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מס זרות במאבקן המשותף במעלימי המס.
 
במסגרת הוראת השעה, אשר נקבעה יש לומר לתקופה מוגבלת בלבד של שנה, תאפשר הרשות לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחול שלא דווחו במועד המתבקש, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
 
הגדולה של הוראת שעה זו, המאפשרת אנונימיות, טמונה, בניגוד לעבר, ביכולתו של כל נישום, קטן כגדול, אשר העלים הכנסות  מפעילותו בישראל או מחוצה לה, מורכבת יותר ומורכבת פחות, אם בתחום המסחר ואם בתחום מורכב אחר, להביא סוף סוף, להכשרת ההון השחור שנצבר על ידו - בכספת, בחשבון הבנק, בחשבון הבנק של צד שלישי או בכל מקום אחר -  עקב פעילותו זו. עתה, באמצעות הליך שומתי אנונימי, ניתן יהיה, להביא להתדיינות ייחודית ותקדימית מול פקיד מס, בכל תחום ובכל ענף, לא רק בתחום של חשבונות בנק חול, להציג בפני המפקח את העובדות, ולהתנות את חשיפת שם הנישום בהסכם שומה. משמע – להגיע למצב בו החשיפה ותשלום המס יבשילו רק אם המו"מ עם המפקח ששמע את התיק הושלם בסכם. 

התשתית העובדתית

יודגש כי הנסיבות, והיכולת לקיים דיון שומתי אנונימי, בכל תחום וללא כל מגבלה, יצרו זירת התנהלות שומתית חסרת תקדים (!!!), אשר מחד – תסייע למדינה לגבות כספים רבים ומאידך, תאפשר לנישומים להכשיר הון רב.  ברור, כי מפאת החיסיון המוקנה לעוה"ד המתנהל מול פקיד השומה, יהא האחרון מנוע מלקבל כל מידע נוסף על הפרשה במקרה בו לא ייסגר התיק בהסכם שומה, לא בדרך של חקירה, לא בדרך של קבלת מסמכים או תפיסה ולא בכל דרך אחרת  - הכול בזכות החיסיון, יהא המקרה קשה ככול שיהיה, מה שבסופו של יום – ימנף את הצדדים, בשאיפה, לכלל הבנה לפיה נכון וראוי לקדם סגירה ולא לבנות על חקירה.
 
חשוב להבהיר, כי ההליך האנונימי מביא לידי גיבושו של הסכם המושתת על "תשתית עובדתית" מוגדרת. תשתית עובדתית זו חייבת להיות מדויקת ומלאה, שהרי פקיד השומה רשאי יהיה לאמת אותה לאחר חשיפת שם הנישום והיה וימצא כי אין בנמצא די ראויות לתמיכה בגרסה שהוצגה כבסיס להסכמות השומתיות, יהיה פקיד השומה רשאי לסגת מההסכמה (!!!). מטעם זה יש בנמצא חשיבות מכרעת לאופן ניהול ההליך השומתי ובעיקר למהות והדרך לגיבוש הסכמות מוגדרות וברורות באשר לטיב הראיות וטיב המסמכים שיומצאו לאחר חשיפת שם הנישום, בתמיכה וכהוכחה לתשתית. יודגש כי חוליה זו הינה החוליה החלשה בהליך האנונימי, כך שגיבושו של הסכם משפטי עובר לחשיפת השם, כזה שיסגור את "כל הפינות" קריטי. בהעדרו, מתרוקן כל ההליך מתוכן והנזק שעלול להיגרם לנישום הוא בלתי הפיך.

שלושת המסלולים

החידוש המשמעותי בהוראה הנוכחית ביחס להוראות קודמות טמון בפיצול ההליך לשלושה מסלולי גילוי אופציונאליים, בכפוף לאופי ההכנסה שלא דווחה. שלושת המסלולים צפויים להיות : 
- מתכונת מלאה ;
- מתכונת אנונימית;
- מתכונת של  "מסלול ירוק מקוצר" - לדיווח על הון שאינו עולה על 2,000,000  ₪. 
 
מטבע הדברים, תכנון אסטרטגיה משפטית-מסויית והתאמתה למקרה הספציפי של כל נישום ונישום, הנה פעולה מורכבת, טעונת מומחיות ובעלת חשיבות קריטית, לפי שזו תשליך במישרין על שיעור המס הסופי שיקבע לתשלום. כך למשל, בקשה שתוגש דרך המסלול האנונימי - עד לשלב סגירת העסקה, יש שתעשה באמצעות משפטנים המתמחים בדיני המס ונהנים מתוקף תפקידם מחיסיון מוחלט שאינו בר-הסרה. 
 
מטבעה, מקבלת סוגיית החיסיון, בכל הקשור עם ההליך האנונימי, משנה תוקף, כאשר חשיפת הנישום לראשונה יש שתעשה בתזמון הנכון בסמוך לסגירת הסכם השומה אשר יכלול את חבות המס הסופית. זאת ועוד, במקרים רבים המאפיינים הליכים של גילוי מרצון, סוגיות משפטיות מובהקות מהוות בסיס בעל חשיבות קרדינאלית בקביעת שיעור המס הסופי לתשלום. בעניין זה די אם נזכיר את נושא ההתיישנות, אופן סיווג ההכנסה בהתאם למבחנים הקבועים פקודת מס הכנסה ואלו שעוצבו עם השנים ע"י בתי המשפט, קביעת מעמד הנישום לצרכי מס (למשל לעניין תושבתו וכו') וכיוצא באלו סוגיות משפטיות מובהקות אשר מתוך כך יש שיטופלו בידי משפטנים המתמחים אד הוק בתחום דיני המס.   

לא הכל מושלם

נדגיש כי על אף היתרונות הברורים הטמונים בהוראת השעה, זו אינה חפה מפגמים. ראשית, התנאים המקדמיים שפורטו, חרף היותם מובנים לכאורה, אינם פשוטים כלל ועיקר ואגב כך דורשים בדיקה מעמיקה. אי עמידה במי מן התנאים דנן תגרור דחיית הבקשה ותאפשר לרשות לפתוח כנגד הנישום בהליכים פליליים ואזרחיים.
 
שנית, במקרים רבים, המגלה מרצון אינו ה"עבריין" בפועל, למשל כשמדובר ביורש, ולכן אין ברשותו את כל המידע הנדרש למסירת הצהרת אמת. לא זו בלבד, פניה בבקשה לגילוי מרצון עשויה לגרור פתיחת שומות קודמות ולגרור הליכים נוספים, לרבות הגדלת היקף המס הנדרש. לפיכך, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. זאת ועוד, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום וזכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם בחו"ל.
 
לסיום נדגיש כי משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס, אשר הנו עתיר ניסיון בטיפול בסוגיות מס מורכבות בכלל ובהליך ייחודי זה של גילוי מרצון בפרט, מוצא את הוראת השעה כלא פחות מאפשרות חסרת תקדים עבור ציבור נישומים לא מבוטל שיוכל עתה להסיר מחדליו משנים עברו תוך נטילת סיכון מינימאלי במיוחד, כזה שטרם הכרנו כמותו מן העבר.    
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החרפת מדיניות האכיפה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה במסגרת אותן פעולות, נעצר אדם בחשד שלא דיווח לרשויות המס על מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל. מוצע לא להמתין ולפעול כבר עתה, להסדרה ודיווח הכספים, אם במסגרת הליך גילוי מרצון כשזה יצא לפועל, ואם בדרך חוקית אחרת, בכך יש לנטרל את החשיפה הפלילית.

קיבלת זהב במתנה או ירושה? כך תנהג נכון על פי חוק

מאת: אלי דורון, עו"ד

לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.

תיקון הצהרת הון כאן ועכשיו

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.