23/8/2022
על מי הנטל להוכיח את סכום החוב כאשר אחד הצדדים מוסר לחברו שטר חוב פתוח
בעסקאות מסוימות נהוג שאחד הצדדים מוסר לצד שכנגד שטר חוב או שיק פתוח להבטחת עסקת היסוד. מה משמעותו של שטר כזה ועל מי מוטל הנטל להוכיח את סכום החוב, כאשר הוא שנוי במחלוקת?
זוהי השאלה אשר נדונה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין חדש אשר ניתן בע"א 3488/21 דניאל מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ.
רקע עובדתי
המערער שימש כסוכן ביטוח של חברת הביטוח מנורה. במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, נהגה חברת הביטוח לשלם לסוכן מראש עמלות המחושבות כאחוז מסוים מתוך פרמיות הביטוח הצפויות להתקבל מהמבוטחים של אותו סוכן במשך 5 שנים.
במקרים שבהם הפסיק מבוטח פלוני את הפוליסה או עבר לחברת ביטוח אחרת לפני שחלפו 5 שנים, היה על הסוכן להשיב לחברת מנורה את החלק היחסי מתוך העמלה שהוא קיבל מראש, וסכום ההשבה היה מקוזז מתוך עמלות עתידיות שהגיעו לאותו סוכן ביטוח. עם זאת לשני הצדדים היה ברור שבשלב מסוים תסתיים ההתקשרות בין הצדדים כך שלא יהיו עוד עמלות עתידיות שמהן ניתן יהיה לקזז את העמלות העודפות ששולמו לסוכן מראש.
על כן, להבטחת התחייבותו של הסוכן להשיב לחברת הביטוח את העמלות ששולמו לו מראש, מסר הסוכן בידי חברת הביטוח שטר חוב פתוח ללא ציון סכום או תאריך.
ואכן, בשנת 2016 הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים ולאחר שהתגלעה ביניהם מחלוקת באשר לאופן ההתחשבנות ביניהם, מילאה חברת מנורה את התאריך ואת הסכום בשטר החוב (סך של קרוב כ- 5.8 מיליון ₪) על פי יתרת כרטסת החו"ז שהתנהלה אצלה על שם הסוכן והגישה את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הסוכן הגיש התנגדות לביצוע השטר וזו הועברה לדיון בפני בית המשפט המחוזי.
לאחר בירור עובדתי נרחב קיבל בית המשפט המחוזי את רובה המכריע של תביעת חברת מנורה וחייב את הסוכן לשלם לה את רובו המכריע של סכום השטר (סך של כ- 5.7 מיליון ₪).
הסוכן לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגיש עליו ערעור לבית המשפט העליון.
רקע נורמטיבי
ככלל, בתביעה כספית מוטל נטל ההוכחה על התובע על פי הכלל הידוע "המוציא מחברו עליו הראיה". במילים אחרות, אדם המגיש תביעה כספית נדרש להוכיח לרוב את סכום התביעה שלו, כלומר להוכיח כמה הצד השני חייב לו ולהציג ראיות מהימנות התומכות בסכום החוב הנטען. במצב דברים זה ככל שלא יעלה בידי התובע להוכיח את סכום תביעתו, תידחה התביעה.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתביעה שטרית עובר נטל ההוכחה אל כתפיו של מושך השטר, כלומר, על האדם שחתום על השטר (או השיק) להוכיח שהחוב האמיתי שלו כלפי מי שאוחז בשטר עומד על סכום שונה מזה הנקוב בשטר.
זאת ועוד סעיף 19(א) לפקודת השטרות קובע כי: "היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו". כלומר, כאשר אדם מוסר לידי אדם אחר שטר שחסר בו פרט כלשהו הוא בעצם מסמיך את מקבל השטר למלא בו את הפרטים החסרים (כולל סכום השטר) לפי ראות עיניו.
להשלמת התמונה ראוי לציין כי לרוב רואים לא רואים את השטר כעסקה עצמאית אלא כאמצעי תשלום או כאמצעי להבטחת תשלום (בטחון) בגין עסקה חיצונית שנכרתה בין שני צדדים, היא- "עסקת היסוד". כאשר השטר נשאר בידי אותו גורם שקיבל אותו במסגרת עסקת היסוד ולא מסוחר לצד שלישי, רשאי המושך (מי שחתום על השטר) להעלות כלפי האוחז (מי שמחזיק בשטר) את כל הטענות שהוא היה יכול להעלות מכוח עסקת היסוד. במקרה הנוכחי, רשאי היה סוכן הביטוח להעלות כלפי מנורה כל טענה שיש בפיו מכוח תנאי ההתקשרות שנערכה בין הצדדים. כך למשל עמדה בפני הסוכן האפשרות לטעון שהוא אינו חייב דבר לחברת מנורה או שהסכום שהוא חייב שונה מהסכום שאותו רשמה חברת מנורה על גבי השטר. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בתביעה שטרית, נטל ההוכחה נשאר על כתפיו של סוכן הביטוח והוא זה שנדרש להוכיח מהו סכום החוב הנכון שלו כלפי חברת מנורה ואם הוא טוען שהוא אינו חייב דבר לחברת מנורה היה עליו להוכיח בראיות מהימנות את אופן ההתחשבנות אשר מביא אותו להיעדר חבות כלפי חברת הביטוח.
הכרעת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון לאחר שבחן את טענות הצדדים דחה את ערעורו של סוכן ביטוח תוך יישום כל הכללים המשפטיים המובאים לעיל. בתוך כך הבהיר בית המשפט, כי על פי הוראות סעיף 19 לפקודת השטרות קיימת חזקה כפולה שמשנמסר למנורה שטר ללא ציון סכום, הייתה מנורה רשאית להשלים את הסכום וכן שהסכום שאותו מילאה חברת מנורה הינו נכון.
אמנם, חזקה זו ניתנת לסתירה אולם הסוכן לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתור את החזקה. על מנת לסתור את החזקה לא די בהעלאת הטענה שהסכום אינו נכון או אינו מדויק, על הסוכן היה להוכיח את סכום החוב הנכון לדעתו ולשם כך להביא תחשיב מפורט מטעמו המבוסס על תנאי ההתקשרות בין הצדדים.
הסוכן נמנע מלהביא תחשיב מפורט מטעמו, כאמור, ומשכך אין מנוס אלא לקבל את התביעה השטרית במלואה (למעט אי דיוקים קטנים שאותם מצא בית המשפט המחוזי בתחשיב של מנורה, כאמור).
לסיכום
מסירת שטר להבטחת עסקת היסוד אינה מהווה סוף פסוק ובידי מושך השטר הזכות להעלות כלפי האוחז כל טענה שעומדת לו מכוח עסקת היסוד. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי כאשר עסקת היסוד מובטחת בשטר עובר נטל ההוכחה אל כתפי המושך ועליו להוכיח מהו סכום החוב הנכון שאותו הוא חב על פי עסקת היסוד וכן להביא תחשיב מפורט מטעמו התומך בסכום החוב (או בהיעדר החוב) הנטען על ידו, כאשר תחשיב זה נשען על אסמכתאות ברורות ועל תנאי עסקת היסוד.
במקרה שבו לא עולה בידי המושך להרים את הנטל המוטל עליו, הרי שהוא יחוייב בתשלום מלוא סכום השטר, גם אם סכום זה מולא על ידי הצד שכנגד על דעת עצמו.
לנוכח האמור, כאשר אתם נדרשים למסור שטר חוב או שיק בטחון להבטחת עסקת היסוד, קיימת חשיבות עליונה לשמירה קפדנית של כל היסטוריית ההתחשבנות על מנת שבמקרה של מחלוקת, יעלה בידיכם להוכיח את סכום החוב הנכון על פי עסקת היסוד.
חיפוש 
סגור 
