2/4/2014
הפלה, בין אם טבעית ובין אם מלאכותית, הינה אירוע טראומתי, בלתי צפוי לעתים וקשה מנשוא הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית בעבור כל אישה שחווה אותו.
ההלכה היהודית קובעת שעל תינוק שנולד ללא רוח חיים אין לשבת שבעה. המקובל בחברה, הן המסורתית והן החילונית, שבמקרה של לידת מת לא נוהגים על פי הלכות האבלות המקובלות ומצפים מהאישה לחזור למעגל החיים הנורמטיבי כמעט מיידית. כידוע, אישה הרה חווה שינויים הורמונאליים וגופניים אשר יש בהם כדי להשפיע על תפקודה. כך למעשה, גם גופה של אישה הרה העוברת הפלה וחווה התערבות פולשנית הופך, מבחינה פיסית, לתשוש עייף וכואב. בנוסף כל הציפיות, התקוות והחלומות שלה ללדת תינוק בריא מתנפצים באחת והיא מוצאת את עצמה סובלת מפגיעה נפשית קשה מאוד אשר ברוב המקרים אינה זוכה לתמיכה והכרה חברתית. נוסף על הפן הפיזי והנפשי, נשים במצבים אלה חוששות למקור פרנסתן בשל כך שהן נאלצות להעדר מעבודתן.
לאור האמור, מצבן של נשים שחוו אירוע של הפלה מחייב עיגון ראוי בחוק של זמן התאוששות סביר וחזרה לעבודה בהדרגה תוך שמירה על תפקידן ומעמדן, בהתאם לשלב ההיריון בו הן נמצאו.
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") כנוסחו כיום, קובע במפורש כי עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה. במידה ורופא אישר בחתימתו שמצב בריאותה של האישה, מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר, רשאית האישה להיעדר מעבודתה על פי קביעתו, אך לא יותר מששה שבועות. תקופה זו אינה באה במניין ימי ההודעה המוקדמת (במקרה של פיטורים) ודינה כדין היעדרות מפאת מחלה.
נוכח האמור, במסגרת הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – אבדן הריון), התשע"ד–2014 (להלן: "הצעת החוק") שהוגשה לאחרונה ע"י מספר חברי כנסת, מוצע לקבוע כי עובדת שהפילה עד השבוע ה-20 להריון תוכל להיעדר מעבודתה בין שבוע ל-7 שבועות, לפי מה שהרופא יקבע. אם ההפלה הייתה עד השבוע ה-10 להריון תהיה ההיעדרות על חשבון תקופת המחלה ואם ההפלה אירעה לאחר מכן ועד תום השבוע ה-20, העובדת הנעדרת תהיה זכאית למלוא שכרה.
עובדת שהפילה מתום 20 השבועות הראשונים של ההיריון ועד תום השבוע ה-26 להריון, תהיה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה ולהתאוששות מאבדן ההיריון מחייב שתיעדר זמן רב יותר, הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מ-14 שבועות. היעדרות זו לא תהיה על חשבון חופשת המחלה הצבורה.
עוד מוצע במסגרת הצעת החוק לכלול גם בחוק עבודת נשים את ההגדרה "לידה" מחוק הביטוח הלאומי, וכך להבהיר כי עובדת שהפילה אחרי השבוע ה-26 להריונה, זכאית לצאת לחופשת לידה לכל דבר ועניין, לרבות תשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח הלאומי וההגנות הניתנות לעובדת ששבה מחופשת לידה.