מאת:

בהחלטה חריגה בחומרתה, דחה כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז את הבקשות לדחייה על הסף שהגישו חברות התעופה אל על, בריטיש איירווייס, לופטהנזה, וסוויס אייר, בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגדן (ת"צ(מרכז) 10538-02-13). במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נטען כי ארבעת חברות התעופה הללו היו חלק מקרטל עולמי שפעל בין השנים 2000-2006, תיאמו ביניהן מחירים והימנעות מהנחות, והחליפו מידע על רווחים ומחירים.

בית המשפט כינה את הבקשות לסילוק על הסף שהגשו חברות התעופה כארכניות, וקבע כי הן כוללות טענות מופרכות על פניהן. בין היתר קבע בית המשפט, כי ההוראות שבחוק התובלה האווירית שאליהן הפנו חברות התעופה, אינן רלוונטיות, מאחר שהתביעה אותה מבקשים לאשר כייצוגית, אינה עוסקת בנזק שנגרם עקב הובלה אוירית אלא בתיאום הנוגד את חוק ההגבלים העסקיים.

בנוסף דחה בית המשפט טענות כנגד זהות הארגון שהגיש את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר), וכן הביע פליאה כיצד חברות התעופה מבקשות לטעון שהן חוסות תחת פטור לפי חוק ההגבלים העסקיים, ובאותה נשימה כופרות בקיומו של הסדר כובל ביניהן.

בית המשפט הוסיף והתייחס לטענתן של חברות התעופה, שלא הוכחה תשתית ראייתית כלשהי לביסוס התביעה, וקבע שתשתית ראייתית כזו הונחה גם הונחה, אם כי יש עדיין לבחון במהלך ההליך עצמו, מה המשמעות הראייתית והמשפטית של ההליכים שהתקיימו במדינות אחרות שעליהם הסתמכה הבקשה לאישור התבוענה כייצוגית. בית המשפט הביע פליאה בעניין זה, מדוע אף אחת מחברות התעופה לא מצאה לנכון להגיש תצהיר תומך בטענה שהממצאים הזרים אינם רלוונטים לשילוח מטענים לישראל ואליה.
 

בסיום החלטתו הבהיר בית המשפט כי מאחר שבקשות לסילוק על הסף כפי שהגישו חברות התעופה מכבידות על ניהול ההליך המשפטי ואינן רצויות, הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות, ובהתאם פסק סכום חריג של 50,000 ש"ח בגין כל אחת מבקשות הסילוק שהוגשו (3 במספר).

לאור תוכן ההחלטה וחומרתה, ובמידה שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית תתקבל, יהיה על חברות התעופה לשקול בקפידה אם הן מגיעות להסדר שימנע את ניהול הליך התובענה הייצוגית.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חובת זהירות המדינה בשהיית אזרחים במוסדות ציבוריים

מאת: אלי דורון, עו"ד

כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.

דין בכיר בחברה ציבורית בעל תנאי העסקה מנוגדים לדין ומדיניות התגמול

מאת: אלי דורון, עו"ד

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?

חשיבות חובת הגילוי מטעם היזם בקניית דירה בפרויקט

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.