לאחרונה, ולאחר קיומו של משא ומתן ארוך ומייגע, שנוהל מחוץ לכותלי בית המשפט עם המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (להלן: "הפול") , הושג הסכם פשרה לפיו תשלם הפול פיצוי כספי בסך 56,000 ₪ מעבר לתגמולי המל"ל לנפגע תאונת דרכים, שהינה גם תאונת עבודה. התובע באותו עניין, תושב מרכז הארץ, שהינו בעל חברה אשר עובד גם כשכיר בחברה, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך עבודתו בעת שנהג בקטנוע, השייך לו באופן פרטי.
בגין התאונה נגרמו לתובע פגיעות אורטופדיות בגינן הלה נאלץ להעדר מעבודתו משך מספר חודשים, והוא מעולם לא שב לתפקודו כפי שהיה עובר לתאונה. התאונה, כאמור, הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, שולמו לתובע
דמי פגיעה בגין ימי המחלה שקיבל, ואף נקבעו לתובע 24% נכות צמיתה על ידי הועדה הרפואית מטעם המל"ל, בגינה זכאי התובע לקבלת קצבת נכות חודשית מהמל"ל. ויצויין, כי בשל העובדה שהנכות שנקבעה לתובע הינה נכות מעבודה, הרי שקביעת הועדה הרפואית בעניינו של התובע, מהווה קביעה על פי דין לעניין תביעת הפיצויים אל מול הפול, כך על פי הוראות
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, החל על המקרה. באמצעות משרדנו פנה התובע לפול לקבלת הפיצויים להם הוא זכאי בגין נזקיו תוצאת התאונה. הפול, מצדה טענה, כי התובע אינו זכאי לקבלת פיצוי כספי שכן תביעתו נבלעת בתגמולי המל"ל להם הוא זכאי בגין התאונה, ועוד נטען על ידי הפול, כי במקרה זה התובע אף אינו זכאי לקבלת 25% מהפיצוי טרם ניכוי תגמולי המל"ל, וזאת מהסיבה שלטענת הפול, הקטנוע שהיה מעורב בתאונה הינו רכב מעביד, דהיינו, כי זה שייך לחברה, ובמקרה כזה, כך על פי החוק והפסיקה, נפגע התאונה אינו זכאי לקבלת 25% מהפיצוי כאמור במקרה בו עולים תגמולי המל"ל על סכום הפיצוי הכולל לו זכאי הנפגע.
לאחר מו"מ ארוך שנוהל בין באי כוח התובע ממשרדנו לבן הפול, והוכחת העובדה, כי הקטנוע אשר היה מעורב בתאונה לא היה שייך מעולם לחברה, מעסיקתו של התובע, כם אם לתובע עצמו באופן פרטי, וכמוהו כרכב צד ג', הוסכם בין הצדדים, כאמור, על הסכם פשרה לפיו ישולם לתובע פיצוי כספי בסך של 56,000 ₪ מעבר לתגמולי המל"ל.