הצעת חוק לתיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

מטרתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) היא להבטיח פיצוי לנפגעי תאונות דרכים על פי הגדרתו של החוק. בחודש יולי האחרון פורסמה הצעת חוק לתיקון חוק הפלת"ד שמטרתה להבטיח כי החוק אכן יקיים את מטרתו העיקרית. תיקון זה בא בעקבות התיקון האחרון אשר, בניגוד למטרתו, גרם להתדיינויות ארוכות ורבות בבתי משפט באשר להגדרת אירוע מסוים כתאונת דרכים.
כיום, נוסחו של החוק מכיל הגדרות פרטניות, לצד הגדרה בסיסית והגדרה כוללת, הגדרה ראשית והגדרות משניות, חזקות מרבות וחזקות ממעטות, כללים וחריגים לכללים אלו, אשר לעיתים מתנגשים זה בזה. כל אלו יצרו מצב של חוסר ודאות וקושי במימוש מטרת החוק.
 

1. ביטול החזקות המרבות- החזקות המרבות בהגדרת "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק הפלת"ד:
• חזקת ההתפוצצות – מחילה את החוק על מאורע שנגרם עקב התפוצצות או התלקחות  אפילו אם אירעו בידי גורם שמחוץ לרכב. חזקת ההתפוצצות הוחלה אף במצבים בהם הרכב התלקח כתוצאה מגורם חיצוני לו, כאשר חנה ואף כאשר היה מושבת ולכן לא שימש למטרות תחבורה כפי שנדרש בהגדרה הבסיסית ל"תאונת דרכים".
* חזקת ניצול הכוח המכני – מחילה את החוק על מאורע שנגרם בשל הפעלת מנוע הרכב שלא למטרות תחבורה (למשל למטרות תעשייתיות או חקלאיות או כאשר הרכב שימש כמקור כוח חשמלי בלבד).
• חזקת החניה האסורה- עוסקת בעיקר בתאונות שבהם היו מעורבים שני כלי רכב ויותר וחשיבותה היא לעניין חלוקת הנטל על מבטחות הרכב השונות.
החזקות המרבות מחילות את החוק על מצבים שאינם מתיישבים עם מבחן הסיכון התחבורתי לגוף ולחיים, שבעת התממשותו על החוק לאפשר פיצוי הנפגעים בתאונה ובגללו החוק מחייב בעלי רכב בביטוח השימוש ברכב. כתוצאה מכך, ניזוקים שהחוק לא נועד לחול עליהם מקבלים פיצויים בגין נזקים שהחוק לא נועד לפצות בגינם והמממן הוא ציבור הנוהגים והמשתמשים ברכב, דבר שגורם לעליית הפרמיות.
בנוסף, בשל חוסר הבהירות שבחוק, מתקיימים דיונים רבים בבתי המשפט במטרה להבחין האם מדובר באירוע העולה בגדר הגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק. הדבר כרוך בעלויות רבות וגדולות, יוצר עומס על בתי המשפט וגורם להארכת הזמן עד קבלת הפיצוי, דבר המנוגד למטרת החוק.

2. שינוי החזקה הממעטת העוסקת במעשה מכוון- מטרת חוק הפיצויים אינה כוללת פיצוי למי שמבקש לשים קץ לחייו באמצעות כלי רכב או למי שהפך קורבן לעבירה פלילית, אלא רק לניזוק באירוע פתאומי ואקראי, קרי, תאונה במסגרת השימוש בכלי הרכב למטרות תחבורה כפי שעולה מסעיף 1 לחוק הפלת"ד.
ההסדר המוצע מבהיר על ידי שינוי בנוסח כי החוק לא חל על המבקש לפגוע באדם אחר ונפגע בעצמו ואף על מי שמבקש לשים קץ לחייו באמצעות שימוש ברכב. לעומת זאת, החוק חל על מי שנגרם לו נזק גוף באירוע פתאומי ואקראי, אף אם היה זה פגיעה מרכב שנעשה בו שימוש על מנת לפגוע באדם אחר או על מי שנפגע מהשפעת המעשה המכוון על השימוש ברכב (למשל על מי שאיבד שליטה על הרכב בשל ירי שכוון לעברו).

3. תיקון הגדרת "שימוש ברכב מנועי"-
• הוספת המילים "שנדרש במהלך הנסיעה לצורך המשך הנסיעה המיידית"- מדובר בהבהרה: פעולות שנעשו לפני התחלת הנסיעה או במהלכה אשר מטרתן אינה לאפשר את הנסיעה ברכב אינן עונות להגדרת "שימוש ברכב מנועי" (לדוגמא: ווידא שהמטען קשור, סילוק מכשולים וכד' – אינן נכנסות להגדרת "שימוש ברכב מנועי").
• שינוי סיפא ההגדרה- ההגדרה כיום מונה רשימה של דרכים שהן "שימוש ברכב" שבהתקיימן החוק חל. לצד רשימה זו ישנו חריג המוציא מגדר תחולת החוק את הטעינה והפריקה כשהרכב עומד. לעיתים אפשר שתהיה התנגשות בין אחת מדרכי השימוש המוכרות בחוק לבין חריג הטעינה והפריקה. לדוגמא: אפשר שהרכב יידרדר או יתהפך בזמן הטעינה והפריקה. כיום, ההלכה היא כי במקרה כזה גוברת החלופה המקימה תחולה לחוק. השינוי המוצע משנה הלכה זו וקובע כי במקרה של התנגשות, החריג הוא שיגבר והאירוע לא יחשב "שימוש ברכב מנועי". שינוי זה נעשה משום שתכלית החוק הינה לפצות אך ורק מי שנפגע בפעולה שיש בה סיכון תחבורתי ופעולת הפריקה והטעינה אינה כזו, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק.

4. תיקון הגדרת "רכב מנועי" או "רכב"-
• כשרותה של המכונה הניידת לנוע בכביש – תהיה ע"פ דיני התעבורה. הלכה פסוקה היא שכשרותה של המכונה הניידת לנוע בכביש הינה על פי דיני התעבורה ולא על פי כשרותה הפיזית לנוע על כביש. תיקון זה מבקש לעגן הלכה פסוקה זו בחקיקה.
• הרחבת רשימת הכלים שלא נכנסים תחת הגדרת "רכב" או "רכב מנועי"- השינוי המוצע מבקש להרחיב את רשימת הכלים המוגדרים כ"רכב" או "רכב מנועי" ולכלול בה כלים שהסיכון הנשקף מהם הוא נמוך ולכן החוק לא צריך לחול עליהם.

5. תחולת החוק על המקרים בהם מעורבים מספר כלי רכב
• הבהרה כי הסעיף עוסק במקרים בהם נפגעו נוסעים בתוך כלי הרכב.
• מאורע שבו נפגע אדם ששהה מחוץ לכלי הרכב בתאונה בה היו מעורבים מספר כלי רכב- הלכה פסוקה היא כי מי שנסע ברכב, נאלץ לעצור עקב תקלה ונפגע תוך ניסיון לתקן את הרכב  - יפוצה על ידי המבטחת של כלי הרכב בו נסע. לעומת זאת, נוסע נוסף אשר המתין מחוץ לרכב ולא נטל חלק בתיקון הרכב ונפגע אף הוא מן רכב אחר, ייחשב כהלך רגל ולא כמי שעשה "שימוש ברכב" ויפוצה על ידי מבטחת הרכב שפגע בו. תיקון זה מבקש לעגן הלכה פסוקה זו בחקיקה.
ניתן לראות שהתיקון הנדון, על סעיפיו, ברובו מעגן בחקיקה את המצב הקיים בפועל על ידי פסיקת של בתי המשפט וההלכות הפסוקות. הצעת החוק, כפי שניתן לראות בדברי ההסבר להצעה, נועדה להבטיח את קיומה של תכלית החוק – "פיצוי הוגן ומהיר, בהליך יעיל, לנפגעים בתאונות דרכים, במובן המקורי וההגיוני של מונח זה ובנוסף" והפחתת התדיינויות סביב הגדרת אירוע כתאונת דרכים.
אין ספק כי במקרה של פגיעה כתוצאה מתאונת דרכים, על מנת לקבל את מלוא הפיצויים המגיעים במקרה זה, יש להיוועץ בעו"ד אשר הדבר בתחום בקיאותו. למשרדנו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.