29/10/2013
טיפולי פוריות מוסדרים במסגרת סעיפים 7(ג)(4) ו- 7(ג1) לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, וקובעים תנאים לצורך טיפולי פוריות.
בתי הדין קבעו כי עובד\ת שלא יקיים את התנאים, לא תקום לו ההגנה מפני פיטורים בתקופה זו ולבטח לא יקבל פיצויים במצב דברים בו יפטרוהו. התנאים, כדלהלן:
1. מתן הודעה מראש על טיפולי פוריות.
2. הצגת אישור רפואי בכתב מהרופא המטפל לגבי טיפולי הפוריות.
3. אישור על כך שטיפולים אלו מחייבים היעדרותו מהעבודה.
המחוקק ביקש להגן על עובד\ת, הנאלצים להעדר מעבודתם בגלל טיפולי פוריות, והתיר זאת בהוראת חוק היעדרות. מנגד, עומדת זכותו הניהולית של המעביד, על כן, על מנת שלעובד תהיה הזכות להעדר בעקבות טיפולי הפוריות, עליו לקיים את התנאים המקדמיים הקבועים בסעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים כאמור.
כמו כן, ע"פ סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, חל איסור על מעביד לפטר עובד העובר טיפולי פוריות לקראת ילדו הראשון או השני. אלא שבפסיקה הובהר כי איסור פיטורים לפי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, חל בזיקה ממשית ל"היעדרות" מן העבודה, ואין הוא חל על טיפולי פוריות שאינם מצריכים היעדרות מן העבודה.
בפסק דין שניתן לאחרונה, סע 50501-05-10 לירון ביטון נגד שחר שות', חברה להנדסה אזרחית, בניה ותשתיות בע"מ, בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעתה של עובדת לתשלום פיצויים, אשר תבעה את מעבידה לשעבר בטענה כי פוטרה שלא כדין עקב טיפולי פוריות שעברה.
נקבע כי לעובד ניתנה חסינות מפני פיטורים אם הפיטורים נעשו בקשר עם ההיעדרות, כלומר ההיעדרות מסוג זה חייבת להתבצע על פי התנאים הקבועים בחוק. כמו כן, הדגיש בית הדין, כי מטרת החוק איננה להעניק הגנה מפני פיטורים לעובד, המתלווה לבת זוגו, אלא רק לעובד\ת העובר\ת טיפולי פוריות ועומד בתנאי החוק.
במקרה מסוג זה בבואו של ביהמ"ש לדון בתיק, ראשית תוכרע השאלה האם העובד\ת אכן עברה טיפולי פוריות בתקופת עבודתה. לאחר שיאשר עובדה זו יבחן האם ומתי דיווחה התובעת אודות הטיפולים אותם הייתה צפויה לעבור.
הוראות החוק, יוצרות איזון בין הצורך להגן על תעסוקתה של האישה העוברת טיפולי פוריות לבין זכותו של מעביד להבטיח כי הוראות החוק לא ינוצלו לרעה ולא כל הודעה בדבר טיפולים מתוכננים תקנה לעובד\ת הגנה שבדין, אלא רק הודעה הניתנת מראש ונתמכת באישור רפואי מתאים, המתייחס לטיפולים העלולים לפגוע בתפקודה המקצועי של העובד\ת, כאמור.
בפסק הדין דנן, הגיע בית הדין למסקנה כי פיטוריה של התובעת לא היו טעונים קבלת היתר על פי חוק עבודת נשים, וכי היעדרויותיה של התובעת מעבודתה אינן עומדות בדרישות הסעיף, זאת כיוון שלא המציאה אישור בכתב מהרופא ולא התריעה על הטיפולים הנ"ל אלא רק במעמד פיטוריה. עוד עלה מבחינת החומר הרפואי, כי הטיפולים שעשתה החלו יומיים לאחר שנמסר לה מכתב הפיטורים.
בסופו של יום החברה הצליחה להוכיח כי פיטורי התובעת היו שלא מחמת טיפולי הפוריות, אלא מפאת היעדר שביעות הרצון מהתנהלותה המקצועית, באופן שבסופו של דבר הוביל לדחיית התביעה.
במקרה ועובד עובר טיפולי פוריות הרעיון המרכזי הינו לפעול על פי דרישות החוק, ולוודא כי אכן ביצעת את כל הפעולות הנדרשות כאמור (הודעה מראש, הצגת אישור רפואי בכתב ואישור על כך שהמקרה מחייב היעדרות) וזאת בכדי למנוע אי הבנות ולקבל את מלוא הגנת המחוקק.
עובד שפעל כאמור, ופוטר, יהא זכאי להגנת המחוקק וכמו כן גם לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו, על כן, לא מומלץ להקל ראש ולהיוועץ בעורך דין מתחום דיני העבודה לשם השגת התוצאות הרצויות באופן הטוב ביותר ובעזרתו לפנות לערכאה משפטית אשר יכולה לשנות את החלטת המעסיק ו/או לפסוק פיצויים הולמים בהתאם.
מכל מקום, מובהר כי אין באמור כדי להוות תחליף בכל דרך שהיא לייעוץ משפטי ומומלץ בכל מקרה לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.