26/6/2013
תביעת נזיקין נגד עירייה בסכום פיצויים בגובה 175,000₪ (ת"א 16053-05-10 פינסקר נ' מועצה מקומית עוספיא ואח')
התובעת, נשואה+2 כבת 49, הינה עובדת משרד החינוך ועוסקת בהדרכת מורות בתחום החשבון במסגרת החינוך המיוחד בעוספיא ובדלית אל-כרמל (מרכז מתי"א עוספיא). ביום שלישי 24.6.08, במסגרת עבודתה יצאה התובעת ממפגש הדרכה קצר עם מורה בבית הספר הניסויי הקהילתי ע"ש פארוק. בשעה 08:30 לערך, בדרכה לביצוע הדרכה בבית ספר אחר בדלית אל-כרמל ובעודה חוצה את הכביש אל עבר מכוניתה שחנתה במקום סמוך מעבר לכביש, נתקלה התובעת במהמורה שהייתה בכביש באותו מועד, החליקה על הכביש, נפלה ונחבלה בגב התחתון ובאגן, והחלה לזעוק מכאבים.
במועד התאונה, הכביש בו צעדה התובעת היה עשוי טלאים טלאים של אספלט ובו מהמורות רבות, שאריות חומרים בשל ביצוע עבודות בנייה של חומת אבנים מול בית הספר (אבנים קטנות ואבק דק) ורק לאחר שכבר אירעה התאונה המצערת, כאמור, נסלל במקום כביש אספלט חדש. בקושי רב הצליחה התובעת להתרומם על רגליה, החלה לשוב אחורנית ממקום נפילתה לכיוון המדרכה הסמוכה לבית הספר כדי לאחוז בגדר, ותחילה נשענה למשך מספר דקות על רכב שחנה בסמוך. מאבטח בית הספר שעבד בבית הספר באותו מועד, שמע את זעקתה של התובעת ורץ לעברה. המאבטח מיהר חזרה לבית הספר בכדי להביא לה כיסא ולקרוא לאחות בית הספר. לאחר מכן, התיישבה התובעת על הכיסא שהביא המאבטח וקיבלה כדור אופטלגין לשיכוך כאבים מאחות בית הספר אשר אף היא הגיעה למקום.
לאחר שהגיעה לחדר המיון במרכז הרפואי "כרמל", נבדקה ובוצע לה צילום רנטגן. בסיומה של הבדיקה הוחלט לשחרר את התובעת לביתה בהוראה לנטילת משככי כאבים, מנוחה בת 3 ימים וכן על המשך מעקב רפואי. לאחר שנבדקה ובוצעה לה בדיקת CT, התברר כי כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת שבר פיצוץ בחוליה T11 בעמוד השדרה. לאור האמור, אושפזה היא למשך שבועיים תמימים ביחידה לניתוחי עמוד שדרה במחלקה כירורגית ב' בבית החולים, שם טופלה שמרנית בשכיבה מוחלטת. בהתאם להוראות הצוות הרפואי, היא נאלצה להתרחץ ולעשות את צרכיה במיטה וזאת בסיוע הצוות הסיעודי במחלקה, כאשר נאסר עליה לחלוטין להתיישב במיטה.
בשל התאונה, נאלצה התובעת "לבלות" את כל ימי חופשתה מהעבודה (במהלך ימי החופש הגדול) כשהיא מוגבלת לחלוטין ובקושי מסוגלת לזוז ממיטתה או לצאת מביתה, וכשהיא נאלצת להסתייע בבעלה לצורך ביצוע כל פעולה יומיומית ולו הפשוטה ביותר, כאשר רק בחודש אוקטובר 2008 שבה התובעת לעבודה. מעבר לנזקים הפיזיים והנפשיים, נגרמו לתובעת נזקים כלכליים בגין הפסד ימי עבודה, נסיעות, אובדן ימי מחלה, הוצאות רפואיות, לרבות בגין רכישת חגורת גב, הוצאות צד ג' וכדומה. בעלה של התובעת אף הוא נאלץ להעדר מעבודתו משך 6 ימים לצורך הסעתה של התובעת לבדיקות השונות וכן בכדי לסעוד אותה בעת שהותה בביתה בעודה לובשת את מחוך הגבס לגבה.
המועצה המקומית עוספיא דחתה את דרישתה של התובעת וניסתה להתנער מאחריות על ידי הטלתה על חברת "מקיף פתוח ותשתיות" בע"מ אשר ביצעה עבודות תשתית במקום. החברה דחתה את הטענות ועמדה על כך שעבודות התשתית נסתיימו בטרם התאונה. במהלך המשפט, הציעה השופטת הנכבדה להגיע לפשרה על גובה הפיצויים אך המועצה המקומית סירבה בכל תוקף. נפסק בפסק הדין על פיצוי בגובה של 175,000 ₪.