2/1/2022
תנאים לביטול חוזה עקב עושק או כפיה
מערכת המשפט רואה בחוזה כלי בעל חשיבות עליונה אשר תפקידו המרכזי הוא לאפשר חיי מסחר תקינים באמצעות חיוב הצדדים העורכים ביניהם הסכם לקיים את התחייבויותיהם. בתוך כך דיני החוזים כוללים הסדרים מגוונים אשר מטרתם בראש ובראשונה לאכוף את קיום החוזה.
יחד עם זאת, ישנם הסדרים חוקיים רבים ומגוונים לא פחות המאפשרים לבטל את החוזה כאשר מתקיימים תנאים המאפשרים זאת. בהקשר זה חשוב להדגיש שביטול חוזה יכול להיעשות אך ורק בתנאים ובדרכים שנקבעו בדין. ביטול חוזה שלא על פי התנאים שנקבעו לעניין זה בחקיקה ובפסיקה, עשוי להוות הפרה של החוזה ולחשוף את הצד המבטל (המפר) לתביעות בגין הפרת החוזה.
אחד המצבים החריגים המאפשרים לבטל חוזה באופן חוקי הינו מצב שבו צד מתקשר בהסכם במצב של עושק או כפיה (סעיפים 17-18 לחוק החוזים- חלק כללי).
בהקשר זה חשוב להדגיש, כי רק במקרים חריגים וקיצוניים יראו חוזה שנערך בין שני צדדים ככזה שנערך עקב עושק ו/או כפיה. לא די בכך שאחד הצדדים הרגיש לחץ סובייקטיבי לחתום על חוזה שלא ענה על כל ציפיותיו, קיומם של "מנופי לחץ" הוא טבעי במשא ומתן מסחרי ושימוש בהם הינו לגיטימי לגמרי, למעט מקרים קיצוניים שבהם מופעל על אחד הצדדים לחץ פסול המגיע לכדי כפיה או שנעשה ניצול פסול של חולשה שכלית או גופנית של אחד הצדדים לחוזה.
עושק
עושק מתקיים כאשר אחד הצדדים לחוזה מנצל מצוקה או חולשה שכלית או גופנית משמעותית של הצד השני על מנת להחתים אותו על חוזה שהוא גרוע באופן בלתי סביר מתנאי השוק המקובלים. כלומר על מנת שניתן יהיה לבטל חוזה מחמת עושק, צריכים להתקיים שני יסודות במקביל- ניצול מצוקה או חולשה גופנית או שכלית של הצד השני וחוזה גרוע באופן בלתי סביר ביחס לתנאי השוק.
כך למשל, אם אחד הצדדים מנצל את חולשתו של צד אחר ומביא אותו לחתום על חוזה אבל החוזה אינו גרוע בהרבה מתנאי השוק המקובלים ביחס לחוזים מאותו סוג- הדבר אינו מהווה עושק.
כך גם אם אחד הצדדים מביא צד אחר לחתום על חוזה שתנאיו נחותים בהרבה מתנאי השוק המקובלים, אבל הצד השני אינו לוקה בלקות שכלית או גופנית משמעותית ואינו נתון למצוקה חריגה- גם אז הדבר אינו מהווה עושק.
כפיה
כפיה מתקיימת כאשר אחד הצדדים התקשר בחוזה עקב כפיה בכוח (קרי באלימות) או איום באלימות של הצד השני. במקרה כזה ההסכם אינו מבטא למעשה הסכמה אמיתית של הצד המאוים אלא רק ניסיון להסיר מעליו את האיום באלימות.
חשוב להבהיר בהקשר זה ש"איום" בהפעלת זכות חוקית שעומדת לרשות אחד הצדדים אינו בגדר כפיה. כך למשל, אם משכיר של נכס דורש להעלות את דמי השכירות באופן חריג בתום תקופת השכירות ו"מאיים" לפנות את השוכר, אם לא יחתם הסכם המעלה את דמי השכירות והשוכר חותם על הסכם שכירות חדש הכולל העלאה משמעותית של דמי השכירות- הדבר אינו מהווה עושק או כפיה שכן זכותו של המשכיר לדרוש את פינוי הנכס בתום תקופת השכירות.
מתן הודעת ביטול תוך זמן סביר
גם כאשר מתקיים מצב של עושק או כפיה החוזה אינו מתבטל מעצמו אלא רק לאחר שהצד הנפגע מעושק או מכפיה נותן הודעת ביטול לצד שכנגד. יתרה מכך על מנת שביטול החוזה יהיה כדין יש לתת הודעת ביטול תוך זמן סביר לאחר שנודע לצד הנעשק על העושק או תוך זמן סביר לאחר שפוסק מצב של כפיה. כך למשל אם אחד הצדדים חותם על חוזה בזמן שהוא מצוי בהתקף נפשי (כגון התקף חרדה או דיכאון קליני) עליו להודיע על ביטול החוזה בסמוך לאחר שההתקף חולף. אם אותו אדם מתמהמה עם מתן הודעת הביטול וחולף פרק זמן משמעותי לאחר שחלף ההתקף, הרי שהוא לא יהיה רשאי לבטל את ההסכם בטענה של עושק גם אם בזמן חתימת ההסכם הוא היה נתון להתקף, כאמור.
בדומה לכך אם אחד הצדדים חותם על הסכם עקב איום באלימות של הצד שכנגד, הרי שלרוב רואים את האיום כאילו הוא פסק ברגע שההסכם נחתם ושני הצדדים נפרדים לדרכם. בשלב זה האיום מפסיק להיות איום מידי שכן עומדת לצד הנפגע האפשרות לפנות למשטרה או לבקש צו הרחקה כנגד הגורם המאיים. במידה והצד ה"מאויים" לא מודיע על ביטול החוזה בסמוך לאחר שהאיום הפסיק להיות מידי וחולף פרק זמן משמעותי מבלי שהנפגע נותן הודעת ביטול, הרי שהוא לא יהיה רשאי לבטל את החוזה בהמשך בטענה של כפיה.
מן הפסיקה - ביטול הסכם מחמת עושק ו/או כפיה
להלן נסקור מספר פסקי דין מהעת האחרונה שבהם דנו בתי המשפט בשאלת ביטול הסכם מחמת עושק ו/או כפיה.
בע"א (ת"א) 19813-06-20 שלמה נרקיס נ' מיכל דיין (פסק דין מיום 8.12.21), נדון ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתביעה לביטול הסכם, כאשר אחת מעילות הביטול שנטענו באותה תביעה הייתה טענת כפיה. התביעה הוגשה על ידי אשה נגד גרוש שלה ונגד אדם נוסף (להלן: "הנושה") שעימו חתמו בני הזוג הסכם (בהיותם נשואים) ואשר במסגרתו התחייבו בני הזוג להשיב לאותו נושה הלוואה שנטל ממנו הבעל וכן לשעבד את בית המגורים שלהם כבטוחה להחזר ההלוואה. לימים הן הגרוש של התובעת והן הנושה הורשעו בעבירות חמורות של מרמה, העלמת מס, עושק, סחיטה באיומים וכד'. במסגרת תביעתה ביקשה התובעת לבטל את ההסכם שעליו היא חתמה, ככל שהוא מתייחס לחלק שלה בדירת המגורים של בני הזוג בטענה כי בן זוגה לשעבר איים עליה שאם לא תחתום על ההסכם יפגע הנושה שלטובתו נחתם ההסכם בילדיהם.
בית משפט השלום קיבל את התביעה והורה על ביטול ההסכם ככל שהוא מתייחס לאשה, אולם בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנושה וקבע כי אין מקום לביטול ההסכם. בין היתר קבע בית המשפט, כי הגם שבן זוגה של האשה איים עליה טרם חתימה על ההסכם, לא הוכח שהוא עשה זאת מטעמו של הנושה או בשליחותו של הנושה. משכך לא ניתן לקבוע, כי הייתה במקרה זה כפיה של הצד השני לחוזה או מי מטעמו.
אולם חשוב מכך, בית המשפט חזר והבהיר, כי גם אם התקיימה במקרה זה כפיה, ביטול חוזה מחמת כפיה יכול להיעשות בתוך זמן סביר מהרגע שבו פוסקת הכפיה. במקרה זה, האשה לא הודיעה על ביטול החוזה והמתינה במשך שנים עם הגשת תביעתה, זמן רב לאחר שבן זוגה לשעבר והנושה הורשעו וריצו עונשי מאסר, שלב שבו כבר לא הייתה נתונה לכפיה כלשהי.
משכך, קבע בית המשפט כי לא עמדה לתובעת הזכות לביטול ההסכם שעליו היא חתמה ואשר במסגרתו היא שיעבדה לטובת הנושה את זכויותיה בדירה.
בתמ"ש (ת"א) 28251-09-19 ש.ע.ל נ' א.ש (פסק דין מיום 4.11.21) נדונה תביעה של אם נגד בנה לביטול תצהיר מתנה של דירה שעליו חתמה האם לטובת בנה. בין היתר טענה האם, כי הבן הפעיל עליה לחץ פסיכולוגי, כי היה אדם אלים וכי היא חתמה על תצהיר המתנה מתוך כניעה ללחץ שהפעיל עליה. בתוך כך טענה האם בין היתר כי יש לבטל את עסקת המתנה בעילות של כפיה ועושק.
בית המשפט דחה את טענות האם בכל הנוגע לכפיה או עושק. בין היתר קבע בית המשפט, כי עצם ידיעת האם על כך שהבן הוא אדם אלים אינה מהווה כפיה כל עוד לא הוכח על ידי האם שהבן איים עליה באופן מפורש באלימות. כך גם קבע בית המשפט, כי אין די בקיומו של לחץ אישי או לחץ משפחתי כדי להקים עילה של עושק בהיעדר הוכחה לכך שהמתקשר היה נתון למצוקה חריגה ושהצד שכנגד ניצל מצוקה זו.
במילים אחרות, בית המשפט קבע כי רק בנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר ניתן יהיה לבטל הסכם מחמת כפיה או עושק וזאת רק כאשר קיימות ראיות טובות לאותן נסיבות חריגות וקיצוניות.
במאמר מוסגר ראוי לציין כי בסופו של יום בית המשפט קיבל את תביעת האם והורה על ביטול הסכם המתנה, אולם זאת בעילה אחרת הנוגעת ספציפית להסכמי מתנה והמאפשרת לבטל הסכם מתנה שטרם הושלם ברישום עקב התנהגותו המחפירה של מקבל המתנה (ולא בעילה של כפיה או עושק).
בע"א 719/20 סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ נ' שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות בע"מ (פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 20.10.21) נדון סכסוך בין קבלן ראשי לבין קבלן משנה, אשר עסק בין היתר בתוקפו של הסכם לביצוע עבודות בינוי שנחתם ביניהם תחת לחץ של היזם לממש ערבויות בנקאיות של קרוב משפחה של קבלן המשנה שהיו בידי הקבלן הראשי. ההסכם נשוא המחלוקת נחתם כהסכם פאושלי שבו נקבע כי לקבלן הראשי עומדת הזכות לשנות את היקף העבודות נשוא ההסכם מבלי לשנות את התמורה הכוללת עבור העבודות. הסכם זה נחתם כאשר בידי הקבלן הראשי היו ערבויות בנקאיות של קבלן אחר, קרוב משפחתו של קבלן המשנה נשוא התובענה בסך של כ- 6 מיליון ₪ וכאשר הקבלן הראשי מאיים לממש ערבויות בנקאיות אלה, אם לא ייחתם ההסכם. במסגרת ההליך טען קבלן המשנה כי חתם על ההסכם באופן שבו הוא מנוסח בתנאים של כפיה, כאשר הוא נתון למצוקה קשה לנוכח איומיו של היזם לממש ערבויות בנקאיות של קרוב משפחתו וכאשר ההסכם הינו בלתי סביר מבחינת תנאיו המסחריים.
בית המשפט לאחר שבחן את נסיבות המקרה קבע כי הגם שבנסיבות מסוימות גם לחץ כלכלי עשוי להיחשב לכפיה המצדיקה ביטול הסכם אולם בנסיבות המקרה הלחץ הכלכלי שבו היה נתון הקבלן אינו מגיע לרמה העשויה להצדיק ביטול הסכם.
יתרה מכך, בית המשפט שב והדגיש, כי על מנת לבטל הסכם מחמת כפיה, מוטלת על הצד הטוען לכפיה החובה להודיע על ביטול ההסכם בסמוך לאחר שפוסקת הכפיה- דבר שלא נעשה במקרה הנוכחי.
משכך, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת קבלן המשנה לתשלום שכר ראוי בגין עבודות שאותן הוא ביצע מעבר להיקף המתוכנן המקורי של העבודות וערעור שהגיש הקבלן לבית המשפט העליון נדחה אף הוא.
לסיכום
חוק החוזים מאפשר ביטול חוזה במקרים חריגים של עושק או כפיה אולם ביטול חוזה בעילות אלה ייעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. על כל פנים, ביטול הסכם חייב להיעשות תוך הקפדה על מתן הודעת ביטול ותוך הקפדה על האופן והמועד שבו ניתנת ההודעה שאם לא כן, הרי שביטול ההסכם יהיה שלא כדין כך שהוא עשוי להוות הפרה של ההסכם ולחשוף את הצד המבטל (המפר) לסנקציות אזרחיות.
תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה
לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.
חיפוש 
סגור 
