כיצד רו”ח או יועץ מס ימנעו מתביעת רשלנות ומחשיפה פלילית?

מאת: אלי דורון, עו"ד

20/4/2025

כיצד רו”ח או יועץ מס צריך להתנהל מקצועית כדי להימנע מתביעת רשלנות מצד הלקוח ואף מחשיפה פלילית

אחריות מקצועית רחבה – בכל תחומי העיסוק

סוגי סיכונים ותביעות רשלנות מצד לקוחות

• נזק כספי ישיר ללקוח: תביעה לפיצוי על הפסדים כספיים שנגרמו בשל ייעוץ מוטעה או טיפול רשלני. למשל, חישוב שגוי של חבות המס או ניהול כושל של דו”חות כספיים שהוביל להחלטות עסקיות שגויות. במקרים כאלה הלקוח יידרש להוכיח כי אכן נגרם לו נזק ממוני בעקבות מעשי הרשלנות וכי הנזק ניתן לכימות והוכחה . לדוגמה, רשלנות בעריכת דו”ח מס עלולה לגרום לתשלום מס גבוה מהרצוי, או רשלנות בבדיקה חשבונאית עלולה להביא את העסק להפסד שלא היה נגרם אילו פעל בעל המקצוע כראוי.
• קנסות ועיצומים שהוטלו על הלקוח: אם כתוצאה מהתנהלות המייצג הוטלו על הלקוח קנסות, ריביות, או עיצומים על ידי רשויות המס או רגולטור אחר, הלקוח עשוי לתבוע את איש המקצוע בגין אותם תשלומים. למשל, איחור בהגשת דו”ח עקב רשלנות המייצג וגרירת קנס פיגורים, או מילוי שגוי של דיווח שגרר קנס מנהלי. הלקוח יטען שבעל המקצוע הפר את חובת הזהירות וצריך לשפות אותו על הקנס ששולם.
• חיובי מס רטרואקטיביים והפסדים עקיפים: תכנון מס לקוי או ייעוץ שגוי בעסקה יכולים להוביל לחיובי מס נוספים בדיעבד. במקרה שתכנון מס “אגרסיבי” שביצע היועץ נפסל על ידי הרשויות שנים לאחר מכן, הלקוח עלול לחוב במס רטרואקטיבי לתקופה עברה, בתוספת ריבית והצמדה. מצב כזה יוצר נזק כבד ללקוח, שייתבע את היועץ על מלוא החיוב הנוסף שנגרם בשל עצתו. גם אובדן הטבות מס או החזרי מס שהלקוח ציפה להם וירדו לטמיון בעקבות טיפול רשלני – עלולים להיכלל במסגרת התביעה כנזק כספי בר-פיצוי.
• הסתבכות בחקירה או הליך פלילי: המקרה החמור ביותר הוא כאשר מחדל של רו”ח או יועץ מס תורם לכך שהלקוח עצמו נחקר בחשד לעבירות מס, או גרוע מכך – מואשם בפלילים. לקוח שנקלע לחקירת רשות המסים בשל דיווחים לא תקינים או תכנון מס בלתי חוקי, עשוי לטעון כי סמך על היועץ או רוה”ח ולכן לתבוע אותו באחריות לנזק המוניטין, להוצאות ההגנה המשפטית ואף לנזק נפשי. מעבר לכך, איש המקצוע עצמו עלול להיחשף ישירות לאחריות פלילית: פקודת מס הכנסה קובעת כי אם מייצג (רו”ח/יועץ מס) יודע שהלקוח מגיש דו”ח שקרי – הוא אשם בעבירה כאילו ביצע אותה בעצמו . במילים אחרות, בעל המקצוע עלול לעמוד לדין פלילי ולקבל ענישה זהה לזו של הלקוח שהעלים מס (עד 7 שנות מאסר וקנס כבד במקרה של סיוע בהשתמטות ממס). יתרה מזאת, גם ללא כוונה פלילית, רשלנות מקצועית חמורה מצד המייצג בתחום המיסים היא עבירה פלילית בפני עצמה שדינה עד שנתיים מאסר או קנס (לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה) . במצב דברים זה, המייצג עלול למצוא את עצמו מתמודד במקביל גם עם הליך פלילי מטעם הרשויות וגם עם תביעה אזרחית מצד הלקוח הנפגע.

כללי התנהלות מומלצים למניעת רשלנות וחשיפה פלילית

• שקיפות מלאה מול הלקוח: יש להקפיד על תקשורת ברורה ופתוחה עם הלקוח בכל שלב. חשוב לוודא שהלקוח מבין בדיוק איזה שירות הוא מקבל ומה המשמעויות שלו, וכן לוודא כי ציפיותיו ריאליות. מומלץ לתאם ציפיות מראש ולתעד בכתב את הגדרת היקף העבודה והאחריות – כך שלא ייווצרו אי-הבנות בהמשך . בנוסף, יש לדווח ללקוח באופן שוטף על התקדמות הטיפול בענייניו, להציג בפניו מבעוד מועד סיכוני מס אפשריים ותוצאות אפשריות (גם התרחישים הבעייתיים ביותר), ולהסביר את החלופות השונות שבפניו. מתן תמונה מלאה ללקוח בכתב לגבי חבות המס הצפויה בכל חלופה, כולל החלופה המחמירה ביותר, הוא מרכיב חשוב בשקיפות ובניהול סיכונים . שקיפות הדדית גם מעודדת את הלקוח לשתף פעולה ולמסור למייצג את כל הנתונים הדרושים – מה שמקטין את הסיכון להפתעות לא נעימות בהמשך.
• הצמדות לחוק ולכללי האתיקה ללא פשרות: על רו”ח ויועצי מס לדבוק בכל עת בגבולות החוק, התקנות ונהלי הרשויות, וכן בכללי האתיקה המקצועית של תחומם. גם אם לקוח מפציר “להיות יצירתי” או לקחת סיכון לא לגמרי כשר, על איש המקצוע להציב קו אדום ולא לחצות אותו. הקפדה יתרה על דרישות החוק אינה רק חובה משפטית ומוסרית, אלא גם הגנה אישית: מי שפועל בהתאם להלכות הפסיקה ולהנחיות הרשויות ייחשב כמי שנהג באופן סביר, וגם אם תקרה תקלה – החלטתו תיבחן באור מקל יותר אם התקבלה בתום לב ועל בסיס מקצועי ומיודע . לכן, יש להתעדכן באופן שוטף בשינויים בחקיקה, בפסיקות תקדימיות ובהוראות מקצועיות מהרשויות, וליישמן הלכה למעשה. שמירה על אתיקה פירושה גם להימנע מניגוד עניינים, משימוש במידע פנים, ומהתנהגות שעלולה לפגוע באמון הציבור במקצוע – דברים שעלולים גם הם להוביל לתביעות ולסנקציות. בשורה התחתונה, עדיף לאבד לקוח “עקשן” מאשר להפר חוק או כלל אתי ולהסתכן בשלילת רישיון, תביעה או כתב אישום.
• סינון וניתוק קשר מלקוחות בעייתיים: חלק מהאחריות המקצועית הוא לבחור בקפידה את הלקוחות ולזהות בזמן לקוחות שמביאים אותך אל עברי פי פחת. אם לקוח מתעקש לעבור על החוק, מסתיר מידע חשוב, מסרב לפעול בהתאם להנחיותיך או שאינך סומך על אמינותו – חובה לשקול הפסקת הייצוג שלו לאלתר. המשך ייצוג של לקוח המסבך את עצמו עלול לסבך גם אותך כמייצג. כזכור, החוק קושר את אחריות המייצג לזו של הלקוח במקרים של דיווח כוזב ביודעין . לכן, ברגע שמתעורר חשד שהלקוח אינו מתנהל ביושר או שהוא דוחק ביועץ לבצע פעולה מפוקפקת, יש לנקוט אחד משני צעדים: לברר מיד ובאופן יסודי את אמיתות וסבירות המידע והדרישות, תוך תיעוד הבירורים באופן מסודר – או לחלופין, אם החשדות מתחזקים והלקוח אינו משתף פעולה בגילוי מלא, לפרוש מהייצוג . צעד כזה עשוי למנוע ממך להיות שותף לעבירה או להתרשלות. בשום אופן אין “לעצום עין” מול לקוח עבריין או בעייתי; העלמת עין עלולה להתפרש כידיעה בפועל ולהטיל עליך אחריות פלילית. עדיף לוותר על שכר טרחה מאשר למצוא את עצמך נתבע או נאשם בגלל מעשי לקוח.
• ייעוץ משפטי בסוגיות גבוליות ובמקרי ספק: רואי חשבון ויועצי מס אינם משפטנים (אלא אם הוסמכו כעו”ד), והם אינם אמורים להכריע לבדם בכל שאלה חוקית מורכבת. במצבים “אפורים” מבחינה משפטית – למשל, פרשנות בלתי-ברורה של תקנות מס, תכנון מס אגרסיבי המנצל פרצה, או עסקה מורכבת בעלת היבטי מס משמעותיים – מומלץ לשתף עורך דין מומחה בתחום המיסים. קבלת ליווי מעו”ד בשלב התכנון או טרם נקיטת פעולה שנויה במחלוקת יכולה לספק רשת ביטחון מקצועית: עורך הדין יבחן את הסוגיה לעומק מההיבט החוקי, יעדכן בסיכונים לפי ניסיון פסיקתי עדכני, ויסייע לגבש פתרון שעומד בדרישות החוק. חוות דעת של עו”ד יכולה להאיר נקודות שאולי לא היו ידועות למייצג, ולמנוע טעות בתום לב שהייתה עולה ביוקר. יתרה מזו, עצם הפנייה לעורך דין מראה שהיועץ המס או רו”ח נקט בזהירות סבירה ולא פעל בפזיזות, דבר שיכול לסייע בהגנה אם בכל זאת תוגש נגדו טענה של רשלנות (ניתן יהיה לטעון שפעל בהתייעצות משפטית). בקיצור, כאשר קיים ספק משפטי – אל תישאר לבד במערכה. עדיף לשלם או לשתף honoraires עם איש מקצוע נוסף, מאשר להתמודד מאוחר יותר לבדו מול בית משפט או חקירה.
• תצהיר לקוח על גילוי מידע מלא ואמיתי: כלי מועיל נוסף בהתנהלות מול הלקוחות הוא לדרוש מן הלקוח להצהיר בכתב כי מסר למייצג את כל המידע והמסמכים הרלוונטיים לצורך מילוי חובות הדיווח והטיפול בענייניו, וכי המידע שנמסר הוא נכון ואמיתי. תצהיר או אישור כזה, החתום על ידי הלקוח, יכול לשמש כראיה לכך שהיועץ או רו”ח הסתמך על נתונים שמסר הלקוח בתום לב. הוא מגן על המייצג בשני אופנים: ראשית, הוא מרתיע את הלקוח מלשקר או להסתיר מידע ביודעו שהוא מצהיר על אמיתות נתוניו באזהרה מפני אחריות משפטית על הצהרת שקר. שנית, אם יתברר בדיעבד שהלקוח הסתיר מידע מהותי או מסר נתונים שקריים, המייצג יוכל להראות שהתקיים יחס של שקיפות והלקוח הוא שהפר אותה – ובכך לחזק את ההגנה מפני טענת רשלנות. כמובן שאין בתצהיר כדי לפטור את איש המקצוע מחובת בדיקת סבירות הנתונים: אם הנתונים החשודים כבלתי סבירים, אין “תעודת ביטוח” בכך שיש הצהרה, ועדיין צריך לברר ולהצליב מידע. אך במצב הרגיל, חתימת הלקוח על מסמך המאשר גילוי נאות מלא, בצירוף פירוט המסמכים שנמסרו, היא נדבך חשוב בניהול סיכונים ותיעוד תהליך העבודה.
• תיעוד קפדני של כל פעולה והנחיה: על רו”ח ויועצי מס לסגל הרגלי תיעוד שיטתיים. כל ישיבה, שיחה, התכתבות או שיחת טלפון עם הלקוח – יש לרשום את עיקריה, לשמור אימיילים, לתעד מסמכים שנמסרו ומועדי הגשה, ולתייק החלטות ועמדות מקצועיות שננקטו לאורך הדרך. תיעוד זה חיוני אם מתעוררת מחלוקת מאוחרת עם הלקוח באשר למה שנאמר או הוסכם. למשל, תיעוד יכול להפריך טענה של לקוח ש”לא הזהירו אותי לגבי הסיכון הזה”, על ידי הצגת מזכר שיחה שבו הוסברו הסיכונים. כמו כן, רישומים מסודרים יעזרו לבעל המקצוע עצמו להתגונן במקרה של חקירה או תביעה: קשה לסמוך על הזיכרון כעבור שנים, ולכן עדיף שיהיו בידיו ראיות כתובות למהלכיו. בתי המשפט מצפים מבעלי מקצוע לתעד את עבודתם, ורואים בכך חלק מסטנדרט ההתנהלות הסבירה. במיוחד כאשר משהו נראה לא תקין – יש לתעד את הבדיקה והבירור שנעשו מול הלקוח . התיעוד גם יכול לכלול קבלת אישורים מהלקוח בכתב (למשל, אישור במייל על כך שהוסבר לו עניין מסוים והוא מודע לתוצאה האפשרית). כל אלה יצמצמו מאוד את מרחב הטענות של לקוח לא מרוצה בעתיד, ויגנו עליכם משפטית.
• קבלת חוות דעת משפטית בכתב בעסקאות מורכבות או תכנוני מס אגרסיביים: במצבים בעלי סיכון גבוה – כגון תכנון מס חדשני וחריג, עסקאות גדולות עם שאלות מיסוי כבדות משקל, מקרים בשטח אפור מבחינת החוק – ראוי להשיג חוות דעת כתובה מעורך דין מומחה חיצוני לפני ביצוע הפעולה. חוות דעת משפטית מנומקת משמשת כשכבת הגנה נוספת: ראשית, היא מספקת חוות דעת אובייקטיבית שנייה על המהלך המתוכנן . אם עורך דין מנוסה מאשר בכתב שהמבנה המוצע הוא חוקי וסביר, ניתן להמשיך בביצוע בביטחון גבוה יותר. שנית, אם בכל זאת תתעורר מחלוקת מול הרשויות או שהלקוח ייפגע מהתוצאה, חוות הדעת תראה שההחלטה לא התקבלה ברשלנות או בפזיזות, אלא לאחר בדיקה משפטית מעמיקה. במקרים רבים, לקוח שמודע לכך שהחלטה התבססה גם על עצת עו”ד חיצוני יסכים מראש לקחת את הסיכון – וקשה יותר יהיה לו לטעון לרשלנות שלכם. חוות דעת כתובה ומתועדת עשויה גם להרתיע את הרשויות מתביעה פלילית, שכן היא מעידה על כוונה לפעול כחוק. כמובן, יש לבחור בעו”ד מומחה ובעל מוניטין לתחום הרלוונטי, ולוודא שחוות הדעת מקיפה את כל ההיבטים. צעד זה אינו זול, אך הוא משתלם במונחי הקטנת אחריות אישית וחלוקת הסיכון עם גורם מקצועי נוסף. בשורה התחתונה, בכל מקרה גבולי שבו מתעוררת השאלה “האם זה חוקי או שעלול להיחשב תרמית/התחמקות?” – רצוי שיהיה מכתב חתום מעורך דין חיצוני שמאשר את המהלך או מתווה חלופה בטוחה יותר.

חשיבות הליווי המשפטי והגנה מקצועית