23/11/2021
היבטים משפטיים בהעברה בין דורית של נכסים
העברת נכסים מדור ההורים לדור הילדים והנכדים הינו תהליך מורכב הן במישור הקנייני, הן במישור המיסויי והן במישור היחסים האישיים בתוך המשפחה, במיוחד כאשר מדובר בהעברה של נכסים מניבים, עסקים, חברת פעילות ועוד. בשל מורכבות זאת, עלול תהליך העברת הנכסים מדור לדור להוביל לתוצאות בלתי רצויות שאותן דור ההורים לא צפה בחייו. לא אחת קורה שדווקא כוונות טובות של ההורים מביאות לתוצאות קשות כגון, פגיעה ביחסים בתוך המשפחה בדור ההמשך, פגיעה במפעל הכלכלי שאותו בנו ההורים או חיובי מס גבוהים שמהם ניתן היה להימנע.
מורכבות תהליך ההעברה הבין דורית הולכת וגוברת, ככל שעולה כמות ומורכבות הנכסים שאותם מבקשים ההורים להעביר לילדיהם, סוג הנכסים, הרצון להמשיך להפעילם ולא להמירם באופן חפוז או בכלל למזומנים וככל שיש שוני גדול יותר בין המאפיינים האישיים של הילדים (או הנכדים) ו/או ככול שיש סכסוכים או פוטנציאל לסכסוכים בין הילדים בינם לבין עצמן, בין הצאצאים ובני זוגם, גרושוים אפשריים, השפעה של בני משפחה של בני הזוג של הצאצאים, מצב בו מי מהצאצאים אינו כשיר משפטית או נתון בבעיות כאלה או אחרות, מצב בו מי מהצאצאים חדל פירעון, מצב בו בעלי הנכסים המבקשים להעביר נכסים הלאה נתונים בחשיפה ולא יודעים מה יוותר להם לאחר 120 וכל אעניין אחר הקשור לצאצאים אשר צפויים לקבל לידיהם את הנכסים ביום מן הימים.
כך למשל, מידת המורכבות של תהליך ההעברה שונה כאשר מדובר בפקדון כספי או תיק השקעות לעומת העברה של נכס נדלן מניב ולעומת תהליך העברה של עסק חי או קבוצת חברות.
כך גם, מידת המורכבות של תהליך ההעברה שונה כאשר מדובר בהעברה לילדים (או נכדים) שאין להם עניין אישי בהמשך הניהול של הנכסים אלא רק במימוש הערך הכספי של הנכסים, לעומת מצב שבו לחלק מהילדים יש עניין אישי בנכס, כך למשל אם הם עובדים או אף מנהלים את העסק של ההורים, מתגוררים בנכס השייך להורים וכד', בניגוד לצאצאים אחרים שאינם מעורבים עסקית, אינם עובדים בעסק, אינם נהנים מעצם אי מימוש הנכס.
האם צוואה היא פתרון מספק בהעברה בין דורית
עריכת צוואה מפורטת ומסודרת אכן עשויה לתת מענה במקרים שבהם העזבון אינו כולל נכסים מורכבים או כאשר הרצון של המוריש הוא להביא למימוש מהיר של הנכסים וחלוקת התמורה הכספית בלבד בין היורשים.
אולם, חשוב להבין שישנם מקרים רבים בהם צוואה לבדה לא תתן מענה הולם לכל הקשיים שעשויים להתעורר לאחר אריכות ימיהם של ההורים. צוואה היא מסמך משפטי שבאמצעותו ניתן להוריש את זכויות הקניין (הבעלות) בנכס, הוא נכנס לתוקף עם פטירת המוריש, אך לעיתים הוא אינו מספק על מנת להבטיח הסדרים נאותים לגבי אופן הניהול העתידי של הנכס או על מנת להבטיח שמי ששולט בנכס לא יקפח את שאר היורשים על פי הצוואה. כמו כן, צוואה, לא אחת, מפתיעה את היורשים ו/או חלק מהם, היא נכנסת לתוקף רק לאחר פטירה, אין בה פרמטר של ליווי הורי במהלך העברת הקניין בעסק או בנכס או בפעילות כזו או אחרת, הוא מייצר שינויי קנייני דרסטי ולפעמים אין באפשרות צוואה לצפות את המצב המשפטי שיהיה קיים במועד בו המוריש נפטר, אין הוא לוקח בחשבון את המצב המשפטי של היורשים, את מצבם הכלכלי, את מצבם המשפחתי, את המדינה בה נמצא מרכז החיים שלהם ובוודאי שאין באפשרות הצוואה להעריך את מצב השוק, את הערכים והשווים ועד כמה בכלל נכון לממש נכסים בסמוך לפטירה ו/או במועד אחר ואם כן באיזה אופן ובאיזה מנגנון. כמו כן, שעה בה מדובר בעסקים להורשה, בעת עריכת הצוואה לא מודעים למצבת העובדים, לדמויות המנהלות, לפעמים יש פרמטרים רגולטורים משתנים רלוונטיים , תביעות שיתכן ויוגשו כנד העסק ו/או כנגד גורמים אחרים אשר עלולים להשפיע על העיזבון, על השווי שלו , על היכולת לנהל אותו , על המצב הבריאותי של הצאצאים פיזיולוגית ונפשית ועוד. היה והעברת הנכסים ו/או העסקים ו/או כל פעילות אחרת לדור הבא בעוד ההורים בחיים, תוך בניית מנגנון אשר ישמור גם על הזכויות של ההורים בהתאם לצורך, יכול לסייע מאוד בהעברה חלקה, לאפשר להורים לנתב את האונייה , לסייע בהעברה המושכות בצורה חלוקה אל מול העובדים, הלקוחות, הבנקים, הספקים וכל גורם נדרש אחר , יש בה כדי להראות לצאצאים כי השינוי הוא על דעת ההורים וכי כולם הצאצאים מתבקשים לכבד את ההורים ולהוציא את הפועל את המבוקש ואף לשתף פעולה, תוך שמירה על יחסים בריאים וטובים בין כל בני המשפחה, כך שההורים יוכלו לראות את העברת הפעילות לדור הבא בצורה נינוחה ונעימה ומבלי לחשוש כי לאחר פטירתם מי מהצאצאים או בני זוגם ירים קשיים, ייצר מריבות, יעלה טענות של אפליה, תלות, השפעה לא הוגנת ועוד טענות של איזון ו/או טענות אחרות המועלות בחלק גדול של המקרים בהם הנכסים עובדים לדור הבא באמצעות צוואה בלבד
כך למשל, אם להורים יש עסק מניב והם מורישים את העסק בחלוקה שווה לשלושת ילדיהם, הדבר עלול להוביל לסכסוכים עתידיים בנוגע לאופן הניהול של העסק בידי הילדים או בנוגע לעצם הניהול של העסק לעומת מכירתו לכל המרבה במחיר. מאידך, אם ההורים מבקשים להוריש את זכויות השליטה בעסק לאחד הילדים, מתוך הנחה שהוא הגורם המתאים ביותר לניהול העסק לטובת כל בני המשפחה, עשויים להתעורר מצבים שבהם היורש, בעל השליטה, יקפח את היורשים האחרים בעת חלוקת הרווחים שהעסק מניב.
בדומה לכך, אם ההורים מורישים מספר נכסי מקרקעין באופן שוויוני לכל ילדיהם כאשר אחד הנכסים הוא בעצם בית שבו גר אחד הילדים או נכס עסקי שבו אחד הילדים מנהל עסק פרטי, הדבר עשוי להביא לסכסוכים לגבי המשך השימוש באותו נכס המצוי למעשה בבעלות משותפת של כלל היורשים.
באותה מידה יכולה להתעורר בעיה במצב בו יש בנמצא חשש כי היורשים לא ידעו לשמור על הנכסים המועברים ו/או יבזבזו אותם ו/או לא ינהלו אותם בצורה תקינה /או עצם המעבר לאחר פטירה יביא לידי פגיעה בעסק ו/או לידי כך שלקוחות יעזבו ו/או לידי בעיות אחרות בין הצאצאים עצמן ו/או בין גורמים אחרים , בעוד העברת העסק בצורה מבוקרת בעוד ההורים בחיים תנטרל חשיפה זו. כמו כן יש מצבים בהם העברת הנכסים לגורם אמין ואחראי, כבר במהלך חיי ההורים המעבירים, אשר ינהל את הנכסים וידאג לאינטרסים של הצאצאים ויבטיח התנהלות בטוחה, אם עד הגיע הצאצאים לגיל בגרות מסוים ו/או בכלל – גם בכך יש כדי להקים מנגנון אשר יבטיח כי רצון בעל הנכסים ימומש גם לאחר פטירתו והכל לטובת הבטחת עתיד הצאצאים . כמובן שככול שהיקף הנכסים גדול יותר, כך גם גדלה המורכבות וחובות הזהירות לטובת הבטחת מעבר בין דורי מדויק ונכון, כזה שיבטיח את רצון המעביר .
קשיים מסוג זה ועוד קשיים אחרים עשויים להתעורר גם כאשר בני הזוג המורישים עורכים ביניהם צוואה הדדית לפיה בן הזוג הנותר בחיים יורש את הנכסים המשותפים לאחר אריכות ימיו של בן הזוג שהלך לעולמו. במקרה כזה עלול להתברר שלבן הזוג הנותר בחיים אין את הכישורים הנדרשים לצורך המשך הניהול של הנכסים, שגילו או מצבו הרפואי אינו מאפשר לו זאת או שהוא נתון להשפעה רבה מצד אחד מבני המשפחה או מצד בן זוג חדש ואינו רואה לנגד עיניו את אותן המטרות שראה לנגד עיניו בן הזוג שהלך לעולמו. מצב זה עשוי להביא למחלוקות קשות לגבי אופן הניהול ו/או השימוש באותם נכסים על ידי בן הזוג הנותר בחיים. קשיים אלה עשויים להתברר כחריפים במיוחד, כאשר מדובר במשפחה מורכבת שבה למוריש ילדים ממערכות יחסים קודמות המוצאים עצמם מנודים על ידי בן/בת הזוג האחרון/נה של המוריש או על ידי ילדיו מנישואיו האחרונים. נוסיף בהקשר זה , כי יתכנו דרכים לבצע העברה בין דורית של הנכסים, כך שחלקם או כולם יעברו לבעלות הילדים, תוך שמירה על זכויות המעבירים ותוך בניית מנגנון אשר יבטיח את עתיד ההורים למרות שהנכסים עוברים כבר עתה על שמם של הצאצאים. כמובן שיש בנמצא בנוסף אפשרות להעביר בשלב ראשון רק חלק מהנכסים לצאצאים וחלק אחר להשאיר בבעלות ההורים עד למועד פטירתם. בנוסף, חשוב להבין כי העברת נכסים לדור הבא בתום לב ובכפוף להוראות החוק, מבטיחה את עתידים של הצאצאים לעתיד לבוא, משמע – גם למקרה בו חו"ח המעביר בחלוף השנים ובמגבלות החוק יקרוס כלכלית .
יתכנו גם מצבים שבהם לאחד מילדי המוריש או לבן הזוג הנותר בחיים ישנם צרכים מיוחדים ונדרשים מנגנונים מתאימים על מנת להבטיח את קיום הצרכים הללו ולמנוע קיפוח של אותו יורש בעל צרכים מיוחדים מצד יתר היורשים. בהקשר זה חשוב לא אחת להפעיל מנגנון המבטיח את עתיד הצאצא בעל הצרכים המיוחדים בעוד הוריו בחיים וזאת על מנת שהם יעזרו בהעברת השליטה לאותו גורם וע"מ להבטיח כי הצאצא בעל הצרכים המיוחדים יתרגל להתנהלות מול הנאמן ו/או כל גורם אחר שיוסכם עליו ואף לבנות את הדברים כך שהיה וההורים לא יהיו מרוצים מהקשר הנוצר בין הצאצא המוגבל לבין הנאמן ו/או מסיבה אחרת הקשורה בתפקוד הצאצא – יוכלו הם בעודם בחיים לקבל החלטות שונות ולהביא בין השאר לידי שינוי בזהות של הנאמן ו/או הגורם שיטפל בנכסים עבור הצאצא בעל הצרכים המיוחדים. לא אחת הכנסת גורם חדש להתנהלות מול הצאצא הזקוק לצרכים מיוחדים לוקח זמן, מצריך מעורבות הורית, מוריד מההורים נטל במיוחד בהיות בגין הזהב ומשכך יש הרבה יתרונות בהקמת מנגנון שכזה בעוד ההורים חיים, תחת מצב בו הקמת הנאמנות או העברת השליטה והפיקוח על הנכסים שאמורים לשמש צאצא כזה או אחר תקום רק לאחר פטירת ההורים ו/או מי מהם.
בנוסף לכל אלה, ישנם מצבים לא מעטים שבהם צוואה לבדה לא תוכל להביא לפתרון הטוב ביותר מבחינת חבות המס שתוטל בעת המימוש והחלוקה של נכסי העזבון וזאת עוד בהתעלם מכך כי בעתיד יתכן ויחול מס עיזבון, מה שנכון לעתה לא ברור ולא וודאי . יתכנו מצבים שבהם מימוש נכסי העזבון על ידי היורשים יביא להטלת חבות מס גבוהה ממנה ניתן היה היה להימנע, אילו נערך תכנון מראש של תהליך העברת הנכסים מדור לדור.
אם כך מהו הפתרון המתאים?
עד כה תיארנו מספר מצבים שבהם היעדר תכנון מתאים של העברה בין דורית עשוי להביא לתוצאות בלתי רצויות ובלתי צפויות. מטבע הדברים ישנם עוד מצבים רבים שבהם דיני הירושה לבדם לא נותנים מענה הולם ויש צורך במציאת פתרונות חלופיים או משלימים לצוואה. במהלך השנים התפתחו מספר פתרונות אפשריים מסוג זה לרבות:
- אמנה משפחתית - זהו לפעמים השלב הראשון במסגרתו יושבים היועצים עם ההורים, מבינים מהם כיצד הם רואים את עתיד המשפחה , את עתיד חלוקת הנכסים, את המסגרת המוסכמת, את הצרכים המיוחדים ואת האופן בו ההורים חושבים כי נכון יהיה לחלק את הנכסים ו/או להתנהל ברמת העסק המשפחתי ו/או הנכסים המשפחתיים ו/או בכל מה שקשור לתפקידים שיחולקו בין הצאצאים לטובת יישום המתחייב ו/או לטובת בניית מנגנון ניהולי ו/או מנגנונים אחרים שיוציאו אל הפועל את המבוקש על ידי ההורים באמצעות הצאצאים ו/או באמצעות נאמנים ו/או אנשי מקצוע אחרים שייטלו חלק במהלך, כאשר את התהליך מנהלים מאוד בזהירות, בתאום ותוך שיתוף כלל או מרבית הצאצאים ובמסגרתו אף קובעים כי ההורים יפעלו וינקטו בפעולות המועלות במסגרת אמנה זו, לטובת הבטחת המבוקש על ידי ההורים. במסגרת האמנה יכולים אף לסכם על כלים משפים שישמשו את ההורים לטובת קידום האמור, חלקם מתוארים מטה והצאצאים שיטלו חלק בתהלים אף יתבקשו לחתום על האמנה לטובת הבטחה, בגבולות החוק, של מעבר חלק ושקוף, כזה שבסופו של יום יוציא את הפועל את הרצון של ההורים המעבירים.
לשון אחר - אמנה משפחתית, הסדר משפטי נוסף שהתפתח לאחרונה הינו הסדר האמנה המשפחתית. מדובר במסמך שכל בני המשפחה לוקחים חלק בניסוחו (להבדיל מצוואה, הסכם מתנה או הסכם נאמנות) ומגדירים מראש את החזון המשותף לגבי המשך הניהול של העסק המשפחתי, את שלבי הפיתוח העתידיים של העסק, את זהות מנהלי העסק, חלוקת התפקידים ביניהם והעקרונות שעל פיהם יתנהל העסק בכל שלב ושלב. היתרון הבולט של הסדר זה טמון בכך שכל בני המשפחה הנוגעים בדבר שותפים בגיבוש המסמך ומצרפים את חתימתם למסמך באופן שמאפשר תיאום ציפיות בין כלל בני המשפחה ותורם למניעת סכסוכים עתידיים.
- הסכמי מתנה/ הסכמי העברה/ הסכמי חלוקה - פתרון אפשרי אחד הוא העברה במתנה או חלוקה של נכסי ההורים (או חלק מהנכסים) בעודם בחיים. היתרון הבולט של פתרון זה הוא ביכולת של ההורים לשלוט בתהליך החלוקה בעודם בחיים על מנת לוודא שכוונתם האמיתית מתממשת. תהליך זה יכול להיעשות בהדרגה על פני מספר שנים תוך בקרה של כל שלב ושלב ותוך ביצוע התאמות נדרשות בכל שלב ובכלל זה תוך קביעת תנאים כאלה או אחרים בטרם המתנה תועבר ובכלל זה, לדוגמא, הגיע הצאצא לגיל מסוים ו/או דרישה להסכם יחסי ממון בין הצאצא לרעייתו ו/או דרישות נדרשות אחרות.
בהסכמים מסוג זה ניתן לכלול הוראות המשאירות זכויות שליטה או זכויות שימוש מלאות או חלקיות בנכס בידי ההורים עד לאחרית ימיהם או עד לשלב אחר שיוגדר מראש. במסגרת זו אף ניתן לבנות מנגנונים במסגרתם מוסכם כי הבעלות בנכס עוברת לצאצא אולם הוריו ימשיכו ליהנות מפרותיו עד ליום מותם. כך גם ניתן לקבוע כי ניהול הנכס (עסק או נכס מניב) יתבצע במידה כזאת או אחרת בידי מנהל מקצועי על מנת להבטיח שהניהול מתבצע בצורה המיטיבה עם כלל בעלי הזכויות ועל מנת למנוע קיפוח של חלק מבני דור הילדים על ידי חלק אחר.
- נאמנויות - פתרון אפשרי אחר הוא הקמת נאמנות אשר תחזיק ותנהל את הנכסים ו/או חלק מהם ואשר תפעל למימוש מטרות שיוגדרו מראש, למשל- מקסום התשואה על הנכסים עד להגעת הנהנים לגיל מסוים ומימוש הנכסים וחלוקתם על פי מפתח שייקבע מראש עם הגיעם של הנהנים לאותו גיל ו/או בניית הנחיות לנאמנים באשר לתשלום קצבאות כאלה או אחרת לצאצאים, אופן חלוקתן, התייחסות לתשלומים שישולמו לצאצאים בשלבים מסוימים בחיים, הנחיות בנוגע לסיוע לטובת רכישת בית ו/או לטובת רכישות אחרות, התייחסות למצבים בהם הנאמן יצורך לסייע באופן חריג, אם בשל מצב בריאותי ואם בשל מצבים אחרים, התניית תשלום לצאצאים בהתקיים תנאים מסוימים ועוד . היתרון הבולט של פתרון זה טמון בכך שההורים מגדירים מראש את מטרות הנאמנות וזו ממשיכה להתנהל על פי אותן מטרות, בין אם ההורים עודם בחיים ובין אם לאו, בין אם הם בעצמם מסוגלים להמשיך לנהל את הנכסים ובין אם לאו. מובהרי כי ניתן להקים נאמנות במסגרת בשלב ראשון ההורים ו/או מי מהם בעצמם ו/או עם גורם מקצועי ינהלו את הנאמנות ונכסיה עד למועד מסוים ו/או עד קרות מקרה ו/או אירוע מסוים.
- הסכם יחסי ממון - הסכם יחסי ממון הינו אמצעי אשר נועד בעיקרו להסדרת היחסים הכלכליים בין בני זוג וניתן לקבוע בו הוראות מתאימות גם ביחס לנכסים, אשר יהיו בבעלות משותפת של בני הזוג ואשר לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג יישארו במלואם או בחלקם בבעלותו של בן הזוג הנותר בחיים לעומת נכסים אשר יהיו בבעלותו הבלעדית של אחד מבני הזוג והוא יוכל להחליט לבדו מה ייעשה בנכסים אלה בחייו או לאחר אחרית ימיו.
חשוב להבין שאין כלי אחד המתאים לכל משפחה ולכל סיטואציה. בכל משפחה ישנם מאפיינים הייחודיים לה מבחינת רצונם וחזונם של ההורים לגבי מה ייעשה בנכסיהם לאחר אחרית ימיהם, טיב הנכסים שיש לאותה משפחה, מידת המומחיות הנדרשת לניהול הנכסים, מידת המעורבות של כל אחד מבני המשפחה בניהול הנכסים, טיב היחסים בין בני המשפחה, צרכים מיוחדים של חלק מבני המשפחה וכד'.
יש מי שיעדיף להבטיח שהעסק שאותו הוא הקים ובנה במהלך חייו ימשיך להתקיים גם לאחר אחרית ימיו, על פני מימוש ומכירת העסק על ידי היורשים ויש מי שיעדיף את ההיפך. יש מי שיעדיף שנכס משפחתי ייחודי ימשיך להשמר ככזה גם לאחר אחרית ימיו ולא יימכר לכל המרבה במחיר על ידי היורשים ויש מי שיעדיף את ההיפך. יש מי שיעדיף וודאות שנכס מסוים יגיע לידי יורש מסוים על מנת להבטיח מניעת חילוקי דעות עתידיים בין היורשים, גם אם הדבר יהיה כרוך בחבות מס ויש מי שיעדיף חסכון במס לטובת חלוקה עתידית של הנכסים בידי היורשים עצמם. יש מי שיעדיף שליטה מלאה בנכסיו, כל עוד הוא מסוגל לכך ויש מי שיבחר לקבוע מנגנון המאפשר העברת שליטה מבוקרת אך מהירה ככל הניתן לדור ההמשך וכך הלאה.
עריכת המסמכים הכרוכים בהקמתם של כל אחד מהמנגנונים המוזכרים לעיל מחייב בחינה והבנה עמוקה של עורך הדין המנסח את המסמך בכל הנוגע לרצונם וחזונם של ההורים, טיב הנכסים שאותם מבקשים ההורים להעביר לילדיהם, טיב היחסים בתוך המשפחה, מידת המעורבות והזיקה שיש לכל אחד מהילדים לנכס זה או אחר והיכרות מעמיקה עם השלכות המס הנובעות מבחירה בפתרון זה או אחר.
בסופו של יום בניית מתווה מקצועי ומתאים להעברה בין דורית של נכסים מחייב שילוב נכון של מספר כלים באופן שיאפשר לכם, ההורים, לקבל וודאות רבה יותר לגבי גורלם של נכסי המשפחה לאחר אחרית ימיכם, למזער את החשש למחלוקות עתידיות בין היורשים ובמקביל למזער את חבות המס שעשויה להיות כרוכה בבחירה בפתרון זה או אחר.
חיפוש 
סגור 
