16/5/2021
תביעת מס רכוש – נזק הנגרם על רקע לאומני / מלחמתי
מדינת ישראל נמצאת מזה מספר ימים תחת מתקפת טרור בה בכל יום נורות עשרות רקטות לעבר שטחי המדינה, כאשר קשת הטווחים של הרקטות הגיעה לגוש דן ופאתי ירושלים, רקטות אשר פגיעתן מסבות נזק רב לרכוש בערים רבות. אם לא די בכך ובניגוד לסבבי לחימה קודמים, סובלת המדינה בימים אלו גם ממשבר אזרחי-חברתי בו אזרחים ישראלים ממגזרים שונים מבצעים מעשי ונדליזם, השחתת רכוש, הצתה מכוונת של נכסים, רכבים ותוצרת חקלאית.
פוליסות הביטוח השונות לרוב אינן מכסות פגיעה ברכוש הנעשה על רקע לאומני או כתוצאה ממלחמה (אלא אם כן דאג וביקש המבוטח להרחיב את הכיסוי הביטוחי גם לנזקים מסוג זה), וכאן נכנסת המדינה באמצעות רשות המיסים לפעולה. בעת אירוע נזק הנגרם כתוצאה מפעולת איבה, אשר על הגדרתה נעמוד בהמשך, מגיעים אנשי מס רכוש למקום הפגיעה לטובת הערכת הנזקים, יחד עם זאת על בעל הנכס/רכוש לפנות למס רכוש ולדווח על הנזק שנגרם לו ולא להמתין להגעתם, בדרך של הגשת תביעה. מס רכוש באמצעות שמאים ומומחים יעריך את הנזק שנגרם ויבחן את עלויות התיקון ועל סמך זאת, בדרך כלל, תפצה רשות המיסים את הנפגע (אדם פרטי, עוסק, תאגיד וכו'). בבואנו לעסוק בהגדרת נזק מפעולת איבה, הרי שנזק ישיר שנגרם מפגיעת רקטה או פצצת מרגמה אינו נתון למחלוקת וסיבת הנזק ברורה – פגיעת רקטה. במקביל, בסבב הנוכחי בניגוד לסבבי לחימה קודמים כאמור, נפגע רכוש רב של אזרחים כתוצאה מפורענות ונדליזים על רקע לאומני וכאן נשאלת השאלה האם וכיצד יוכל אדם שרכושו נפגע על ידי אזרחים ישראלים לקבל פיצוי על נזקים שנגרמו לו? תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), תשע"ה-2014, נותנים מענה לסוגייה זו ויוסבר: נזק מוגדר כנזק שנגרם ממעשה אלימות, הגדרת מעשה האלימות בתקנות אלו מפנה אל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 בסעיפים 1(4) ו-1(5):
(4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי;
(5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
מה לעשות שעה בא הפגיעה והנזק מקורם ברקע לאומני?
בעת פגיעה ברכוש על רקע לאומני כגון הצתה, חבלה מכוונת, הרס או ונדליזם (לא בהכרח יגיעו אנשי מס רכוש) במקום המגורים או כעובר אורח, יפנה הנפגע למשטרה לקבל אישור על פגיעה ברכוש על רקע לאומני. עם אישור זה יגיש הנפגע תביעה לפיצוי ממס רכוש. במקרים כאלו ובכל מקרה אחר של נזק ישיר, מומלץ לקחת חוות דעת של שמאי פרטי, לתעד את הנזקים שנגרמו ולא למהר לתקנם עד קבלת אישור ממס רכוש. רשות המיסים פרסמה מדריך לאזרחים אשר רכושם נפגע – מצ"ב הקישור למדריך
-
הגשת תביעה בזמן פעולת איבה או פיגוע - על הנפגעים להגיע לאחד ממשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה, עם אישור משטרה המאשר כי הנזק שנגרם לרכוש הוא בגלל פעולות איבה או פיגוע. יש לצרף את המסמכים המפורטים בהמשך, בהתאם לאופי הנזק (רכב, מבנה או אחר).
-
הודעה על נזק יש להגיש תוך שבועיים מהאירוע ובקשה לפיצויים תוך 3 חודשים מהאירוע.
-
נזקי מבנה – במקום יבקרו שמאים ואנשי מקצוע מטעם רשות המיסים להערכת הנזק, ניתן לבחור בשיקום עצמי או באמצעות חברות משקמות הפועלות עם רשות המיסים. המלצתנו לקבל חוו"ד נוספת משמאי פרטי.
-
נזקים לחפצי בית בדירות מגורים – פיצויים אלו משולמים על פי המוגדר בתקנות, לפי סוג החפץ, גודל המשפחה וכיוצ'. בכל מקרה אין פיצוי על כסף מזומן, תכשיטים וחפצי אומנות.
-
נזקים לכלי רכב – פניה לקרן הפיצויים עם אישור משטרה, רישיון רכב, תיקון הרכב רק לאחר קבלת אישור ממס רכוש.
-
נזקים לעסק - פיצויים עבור הנזקים לציוד עסקי שנפגע הם על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי, במצבו לפני הפגיעה). נדרשת הוכחה כי הציוד והמלאי שייכים לעסק.
באשר לנזקים בגין נזק עקיף, נוסיף כי החוק קובע כי עסקים אשר נפגעו מפגיעה ישירה, זכאים לקבלת תשלום מהמדינה בגין אובדן הרווחים וזאת בגין התקופה המתחילה בפגיעה והמסתיימת בשיקום העסק שנפגע פיזית וזאת לגבי כלל העסקים הנמצאים בשטח מדינת ישראל. יתרה מזאת, החוק קובע כי עסקים אשר נגרמה להם פגיעה ברווחים עקב "היעדר יכולת לנצל נכס ביישוב ספר", רשאים לתבוע מהמדינה פיצוי בגין אובדן הרווחים וזאת בכפוף לכך כי אכן יש בנמצא הפסקת פעילות בישוב ספר וזאת גם אם אין בנמצא פגיעה ישירה בעסק. לדוגמא, עסקים הנמצאים בעוטף עזה אשר כתוצאה מהמצב נתבקשו להיסגר, זכאים לתבוע את אובדן הרווחים וזאת גם אם לא נפגעו פיזית. יובהר כי רשימת הישובים הזכאים לפיצוי בגין אובדן רווחים משתנה וזאת בהתאם לנסיבותיו של כל אירוע ובהתאם להשפעה של כל אירוע על שטחים טריטוריאליים. עוד יובהר כי שעה בה מתגבשת זכאות לנזק עקיף, נוהגת המדינה באמצעות מנהל מס רכוש, לפרסם שני מסלולים לפיצויי - האחד "ירוק" והשני "אדום", כאשר הניזוק בדרך כלל רשאי לבחור באיזה מהמסלולים לבחור. המסלול הירוק מושתת על נוסחה אריתמטית כך ששיבוץ מספר נתונים כלכליים של העסק (כמו מחזור תקופה מקבילה שנה קודמת) יקבע את הפיצוי לו זכאי העסק, בעוד שמסלול "אדום" מאפשר לבעל העסק המעדיף שלא להסתמך על המסלול הירוק, להגיש תביעת אובדן רווחים המבוססת על תחשיב כלכלי ספציפי ממנו נלמד על הנזק הכלכלי הספיצי שנגרם לעסק התובע. מטבע הדברים נכון יהיה להשתית תביעות בגין אובדן רווחים על חוות דעת כלכלית / חשבונאית וכן על הוראות החוק ופסיקה הדנה בזכויות של הניזוק לפיצוי כאמור.
משרדנו פתח מיד עם פרוץ האירועים האחרונים מוקד חירום לסיוע משפטי לעסקים ופרטיים אשר רכושם נפגע (נזק ישיר) ו/או אבדו רווחים עקב פעולות האיבה (נזק עקיף). משרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר ייצגו שנים רבות את מנהל מס רכוש/רשות המיסים טיפל ומטפל במאות תביעות מס רכוש משני צידי המתרס.
חיפוש 
סגור 
