אמירה חשובה של בית המשפט המחוזי בסוגיה אקטואלית שעולה במלוא העוצמה סביב הסגר השלישי - הפרות הסכמים בשל משבר הקורונה.
נראה כי "הסגר השלישי" הביא את כולם לקצה. אל מול בתי עסק, חנויות, אולמות ואחרים שאינם יכולים לשלם שכירות, ניצבים בעלי נכס שמאבדים סבלנות, מה שמטבע הדברים מייצר מחלוקות משפטיות רבות. תביעות וסכסוכים משפטיים בין שוכר ומשכיר בעידן הקורונה הפכו לדבר שכיח וניתן לצפות כי הליכים רבים נוספים יתגלגלו לכותלי בית המשפט בתקופה הקרובה. סוגיית תשלום דמי השכירות על ידי עסקים בתקופת הקורונה מעוררת מספר שאלות משפטיות מהותיות, הן בנוגע ליכולתו של המשכיר לפנות שוכר שאינו משלם דמי שכירות והן בנוגע לחובתו של השוכר לשלם למשכיר את מלוא דמי השכירות. למרבה הצער, עד למועד כתיבת שורות אלו, הן המחוקק, הן בתי המשפט השונים והן הוועדה שהוקמה על ידי משרד המשפטים, בראשות המשנה ליועמ"ש עורך הדין ארז קמיניץ, לא נתנו מענה ברור לסוגיות כבדות המשקל דנן, זאת בלשון המעטה. דומה כי הדברים זוכים לחומרת תוקף בהינתן שורה של החלטות ופסיקות סותרות שניתנו על ידי בתי המשפט.
כך, במהלך חודש יוני האחרון קיבל בית המשפט השלום בתל אביב תביעה לפינוי שהגישה חברה שבבעלותה נכס המושכר למפעיל של אולם אירועים בעקבות אי-תשלום דמי שכירות בתקופת הקורונה. על פסק דינו של בית המשפט השלום דנן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (על ידי השופט יונה אטדגי) ובמהלך חודש אוגוסט האחרון הוציא בית המשפט המחוזי צו עיכוב לפינוי האולם ובמקביל הכריע בסוגיית תשלום דמי השכירות, כשקבע כי בחודשים אפריל, מאי ויוני 2020, שבהם האולם היה מושבת, תשולם מחצית מדמי השכירות וכי מחודש יולי ואילך על השוכרים לשלם דמי שכירות מלאים. עוד יש לציין כי נוכח הגל השני, שפרץ בינתיים, פנו שוב השוכרים לבית המשפט. כבוד השופט אטדגי קבע כי כל עוד תקנות הקורונה אינן מאפשרות את חידוש הפעילות באולמות האירועים, ישלמו השוכרים 60% מדמי השכירות וכי עבור כל חודש נוסף, או חלק ממנו, ישלמו השוכרים את דמי השכירות ששילמו בחודש הקודם בתוספת 10%, עד לדמי השכירות המלאים. בפסיקה אחרת העומדת בסתירה מסוימת לקביעתו של בית המשפט המחוזי דלעיל, קבעה שופטת בית משפט השלום בחדרה בהחלטה חריגה כי יש לפטור חנות נעליים בחיפה מתשלום דמי שכירות בימי הסגר בחודש אפריל כשהחנות הייתה סגורה עקב מגבלות הקורונה. במסגרת זו קבעה כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון כי אין מקום לקבל את דרישת הפינוי וכי לפי הפרשנות התכליתית של ההסכם, השכירות נועדה להפעיל בנכס חנות נעליים ולא לכל צורך אחר "ומשעה שהפעלת חנות הנעליים במושכר הוגבלה מכוח החוק, אני מוצאת כי יש להתייחס לכך כאל הגבלת הגישה אל בית העסק במושכר ואל המושכר עצמו... התוצאה היא שבכל ימי הסגר ובכל הימים שבהם חלו ההוראות וההנחיות המונעות פתיחת חנויות נעליים ברחבי הארץ, פטורה הנתבעת מתשלום דמי שכר דירה בעבור המושכר".
לאור זאת, נראה כי יש לבחון משפטית את מעמדם של חוזים או הסכמים שייתכן שדינם יחייב מציאת איזון בין הצדדים להסכם ו/או שדינם יהיה בטלות עקב החלטות והנחיות שניתנו במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות, התש"ף-2020) אשר הגבילו משמעותית את פעילות המשק, כך שבשל הוראות סגר כאלו ואחרות; הגבלות ואיסורים על פתיחת וניהול של עסקים שונים; איסור על הפעלת עסקי הפנאי והבידור; הגבלת כמות העובדים בעסק ועוד, סוכלה האפשרות להוציא לפועל הסכמות חוזיות והסיבה לסיכולם הנה התפרצות הקורונה. להבנת התמונה המלאה, יש לציין כי כבר בעקבות "הסגר הראשון" משרד המשפטים נדרש לסוגיה זו ומסקנות הצוות הבינמשרדי שדן בנושא קבע כי הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגיפה ובעיקר את השלכותיה. הוועדה קבעה כי הקורונה יצרה נסיבות חריגות, אשר פגעו מהותית באפשרות קיום הסכם. עם זאת נקבע כי אין זה מאפשר לצדדים להתנער מהחיובים בין הצדדים להסכם וכי מוטל עליהם למצוא דרכים להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות המציאות החדשה. משמע, יש לפעול בתום לב ולמצא את דרך המלך, כך שהסיכון ו/או הנזק יתחלק בצורה הגיונית וסבירה בין הצדדים להתקשרות. לאור חוסר הוודאות הרב באשר לתוצאה המשפטית שתהיה במקרה של סכסוך בין הצדדים, הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום מו"מ מחודש בנסיבות אלה, המלצה שרבים מתקשים לממש כאשר כמעט שנה נמשך מצב של אי וודאות ושל עצירת תזרימים כספיים בבתי עסק רבים - והתוצאה אינה מאחרת לבוא כאשר יותר ויותר דיווחים מצד משרדי עורכי דין על מכתבי התרעה או תביעות בין בעלי נכס לשוכרים עד למצב לפיו "הגיעו מים עד נפש", הם אומרים. לסיכום הדברים, ניתן לומר כי נכון להיום אין בנמצא פסיקה מכרעת בנושא וכי הרושם המתקבל הוא כי בתי המשפט מצפים מהצדדים להתקשרות להגיע לפתרון תם לב, כזה הלוקח בשורה ארוכה של פרמטרים דוגמת אלה:
- מהו הענף בו מדובר?
- עד כמה הענף נפגע עקב הקורונה?
- האם המושכר היה סגור ובאילו תקופות?
- האם בתקופות הסגר ניתן היה לפתוח את המקום או לא?
- האם השוכר קיבל פיצוי מהמדינה בגין תשלום דמי השכירות?
- מה מידת השקעת השוכר בנכס?
- מה קבוע בהסכם השכירות בין הצדדים ועוד ועוד.
נראה כי בהישען על פרמטרים אלה, מצפה בית המשפט מהצדדים להגיע לפתרון הוגן ובהעדר הסכמה יצטרך בית המשפט, לאחר בחינת מכלול הנתונים, לקבוע את האיזון הנכון ואת אופן חלוקת הסיכון בין הצדדים להתקשרות החוזית. לקבלת ייעוץ משפטי כיצד נכון לפעול במקרה של הפרת הסכם, בימי קורונה מורכבים אלו, מבחינה משפטית ועסקית, אנו עומדים לרשותכם לבחון עמכם את המקרים השונים ולסייע לכם בגיבוש עמדה משפטית מתאימה ובמידת הצורך בהתמודדות מולה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
