רשות המיסים מקדמת השבתו של הליך "גילוי מרצון" והפעם באופן קבוע!
נזכיר כי כחלק מהמאבק העיקש של רשויות המס אל מול "הכלכלה השחורה" ועבירות המס, הוחלט בשנת 2005 ברשות המיסים על פתיחת הליך של גילוי מרצון המאפשר לנישומים לדווח ולשלם מס בגין הכנסות שלא דווחו בעבר. הליך הגילוי מרצון מעניק לנישומים את האפשרות לדווח על כספים ונכסים שלא שולם בגינם מס (הון שחור), תוך מתן חסינות והבטחה כי בסוף ההליך לא יינקטו נגדם הליכים פליליים והם לא יאושמו בדבר עבירה.
לאורך השנים פרסמה רשות המיסים את נהלי "גילוי מרצון" בכל תקופה ואף האריכה לא פעם את תקופת הנהלים כאשר הנוהל האחרון פורסם בחודש דצמבר 2017 אשר עמד בתוקף למשך שנתיים, עד סוף שנת 2019, למעט "המסלול האנונימי" שחל למשך שנה אחת בלבד עד 31/12/2018. במסגרת "המסלול האנונימי", הנישום לא היה חייב לחשוף את זהותו, מה שהביא לעלייה חדה במספר הבקשות לגילוי מרצון אשר הוגשו דאז. כעת, רשות המסים מודיעה כי בכוונתה לחדש את נוהל הגילוי מרצון, הפעם, ככל הנראה, בשונה מפעמים קודמות, יחודש הנוהל באופן קבוע ולא לפרק זמן קצוב. על מנת לעודד את ההיענות להליך של גילוי מרצון ולגרום לכך שיותר ויותר נישומים ידווחו על ההון שלהם במסגרת ההליך, ברשות המסים שוקלים להגדיר תנאים חדשים לנוהל. כך למשל, רשות המסים שוקלת להוסיף תנאי חדש של תשלום "כופר", היינו קנס על עצם הסתרת הכספים, אשר יחושב לפי אחוז מסוים מהסכום הלא מדווח. יתרה מזו, שיעורי המס אשר יחולו על ההכנסות המדווחות במסגרת ההליך יהיו על פי מדרגות שתקבע רשות המסים ואשר יהיו תלויות במועד הדיווח אודות הכסף/ההון הלא מדווח, כאשר ככל שמועד הדיווח על ההון וההכנסות יהיה מוקדם יותר, כך שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. למותר לציין, כי האמור מהווה תמריץ לדיווח מהיר יותר.
בנוסף, ברשות המסים שוקלים את האפשרות לתת לנישום להגיש בקשה לגילוי מרצון יותר מפעם אחת בחיים בהתקיימות תנאים מסוימים. המדובר בחידוש משמעותי, שכן במסגרת ההליך הקודם, נישום היה זכאי "ליהנות" מהליך של גילוי מרצון רק פעם אחת בחיים. האמור מהווה בשורה לנישומים, שכן כפי שציינו, ההליך מעניק חסינות לנישומים המבקשת לדווח במסגרתו מפני העמדה לדין הפלילי על עבירות מס שבוצעו. חשוב לציין כי הליך גילוי מרצון כולל עבירות מס שבוצעו במדינת ישראל ומחוצה לה. ההליך הינו מורכב ומשמעותי עבור הנישום, שכן את הבקשה יש להגיש ראשית למחלקת חקירות ומודיעין ברשות המיסים לבחינת הפנייה ואישורה. לאחר אישור הפנייה, תיבחן הבקשה על ידי פקיד השומה שיקבע את הסכום שעל הנישום לשלם בהתאם לדו"חותיו. על כל אלו, מרשות המסים לא יצאה הצהרה רשמית כי נוהל "גילוי מרצון" אכן יחודש באופן וודאי ובמידה ויחול, אין כעת תאריך מדויק להחלתו מחדש. לעת עתה, נראה כי אין טעם ממשי בהמתנה להחלת הנוהל וכי נטילת אחריות ויוזמה לטובת הסרת המחדלים האזרחיים עוד בטרם החלת הנוהל, תציב את הנישום בעמדה טובה יותר מול רשויות המס – בהשוואה לנישום אשר מחדליו התגלו בעקבות חקירה פלילית.
מן הראוי לציין, כי גם כיום, בהעדר הליך מוסדר של גילו מרצון, ניתן לפנות לרשות המסים בבקשה דומה במסגרתה ידווח הנישום על הכספים וההכנסות שלא דווחו במהלך השנים, בהתקיימות תנאים מסוימים אותן קובעת רשות המסים. אומנם מדובר בהליך מורכב יותר, אך בהחלט מצדיק את הסרת המחדלים באופן מיידי.
רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".
כל מוות מייצר אירוע משפטי הכרוך בטיפול בנכסים אשר נצברו על ידי המנוח. אם למנוח פלוני היה חשבון בנק "שחור", שם הוא צבר הכנסות, ובגינן הוא לא שילם מס, עצם חבות המס מתגלגלת לעבר היורשים.
חיפוש 
סגור 
