חוק החוזים קובע כי שעה בה צדדים הסכימו בע"פ או בכתב על פעולה מסוימת ו/או על מהלך עסקי כזה או אחר, אזי ההסכם בין השניים מחייב. האמור נכון הן לגבי מצב בו התגבשה הסכמה בין הצדדים בע"פ והן לגבי מצב בו התגבשה הסכמה בכתב, משמע בדרך כלל מספיק כי שניים הגיעו להסכם בעל פה כדי שההסכם יחייב אותם.
רק במקרים חריגים יש בנמצא חובה להסכם בכתב בכדי שההסכם יחייב את הצדדים – כמו למשל במקרה של הסכם לרכישת או מכירת נדל"ן וגם במקרים שכאלה יש חריגים.
המשמעות היא ששעה בה צד אחד הציע משהו לצד מסוים והצד השני קיבל את ההצעה, אזי יש בנמצא הסכם מחייב. כמובן שבמרבית ההתקשרויות המסחריות ו/או העסקיות, ההסכמים מועלים על הכתב בידי הצדדים ומושקעת בהם מחשבה רבה, מועלים סעיפים החשובים לכל אחד מהצדדים, ורק לאחר שיש חוזה המשקף את ההסכמות שהתגבשו במו"מ, חותמים הצדדים על ההסכם.
בהסכמים אלה אף מגדירים, בין השאר, החל ממתי ההסכם ייכנס לתוקף, מה על כל צד לעשות, מהן התמורות המשולמות, מה קורה במקרה של חילוקי דעות, מי אמור לטפל בסכסוכים, מה הפיצוי שישולם לצד הנפגע ועוד. כמובן שחלק מההסכמים מפורטים ובחלק אחר של ההסכמים אין בנמצא פירוט מלא. בסופו של יום, גם בית המשפט מודע לכך כי לא ניתן לחשוב בעת עריכת ההסכם על כל החלופות ועל כל המצבים, אולם בהחלטת הצדדים העורכים הסכמים מנסים לעלות על הכתב לפחות את הדברים המהותיים.
כשיש חוסר בפרטים בחוזה בית המשפט ינסה לפרש את כוונת הצדדים
כאשר ההסכם חסר, כלומר הוא לא מתייחס בצורה ברורה לנושא בגינו הגיעו הצדדים למחלוקת, אזי יש לבחון את כוונת הצדדים. יש לבחון מה הצדדים התכוונו במעמד החתימה על ההסכם ובהתאם לכך ההסכם מפורש.
לפעמים, כאשר יש בנמצא קושי להבין או להניח מה הצדדים באמת התכוונו במעמד החתימה או לפני החתימה, הרי שיש להסתכל על המקובל בענף, על הסביר, על מה מקובל ובהתאם לכך למלא את מה שלא עולה בבירור מההסכם. מה שברור הוא כי הדין מאפשר לצדדים להגיע לכל הסכמה חוקית והחוק מעודד את העקרון של "חופש ההתקשרות", כך שלצדדים מותר להסכים על כל מה שהם רוצים, כל עוד מדובר בהסכמות חוקיות ובצדדים המודעים למוסכם על ידם.
יתרה מזאת, המחוקק מצפה מהצדדים להסכם לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו והיה וצד מפר את ההסכם עליו לתת את הדין.
בהקשר זה יש להבחין בין מצב בו ההפרה היא קלה ולא מהותית, אז הצד הנפגע זכאי לפיצוי בלבד ו/או לדרוש מהצד המפר לתקן את ההפרה, לבין מצב בו ההפרה היא מהותית ויסודית.
במקרה בו מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, רשאי הצד הנפגע להודיע על ביטול ההסכם ולתבוע את אובדן רווחיו. הפרה יסודית הינה מסוג ההפרות שניתן לומר לגביהן שלו הצד הנפגע היה יודע שכך ההסכם יופר לפני החתימה עליו, אזי הוא לא היה חותם עליו מראש.
בכל מקרה, שעה בה מופר הסכם הפרה יסודית, אם כתוצאה ממגפת הקורונה ואם מכל סיבה אחרת, הצד הנפגע רשאי להגיש תביעה, לפעול לטובת ביטול ההסכם ואף לפעול לטובת קבלת פיצוי אשר יעמיד אותו במקום בו הוא היה יכול להימצא מבחינה כלכלית לו ההסכם היה מתקיים.
לכן במקרה של הפרה יסודית, הצד הנפגע רשאי להגיש תביעה כספית במסגרתה הוא תובע את כל אובדן הרווחים שנגרמו לו עקב ההפרה, משמע יש צורך לחשב כמה רווחים היו מצטברים לו ההסכם היה מתקיים ואת אלה ניתן לתבוע מהמפר.
למעשה, במקרה של הפרה יסודית יש לפצות את הנפגע ולהעמידו כלכלית במצב בו הוא היה נמצא לו ההסכם היה מושלם ומכובד. כמובן שיש בנמצא סעדים נוספים אותם רשאי הנפגע לתבוע, כמו למשל הגשת תביעה במסגרת מבוקש לאכוף את ההסכם, לקיים את שהוסכם, למרות שהופר ועוד.
משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי משרד המשפטים, יוצאי רשויות המס ועוד. משרדנו מתמחה בכל הקשור בדיני חוזים, בעריכה של הסכמים ובטיפול משפטי מיידי, אם נדרש גם אגרסיבי (משפטית), עבור מצבים בהם נחשפת הפרה של התקשרות חוזית וזאת על סמך אסטרטגיה משפטית וכלכלית המגובשת על ידנו מראש.
לטובת העניין למשרדנו יכולת לנהל מאבקים משפטיים מקצועיים ביותר וכן מחלקה כלכלית, אשר מורכבת מכלכלנים ורואי חשבון המסוגלים לערוך חוות דעת כלכליות המשקפות את הנזק שנגרם לטובת הגשת תביעה חזקה ומשכנעת.
הניסיון מלמד כי מחלוקות רבות לא יכולות להסתיים בהידברות, מגעים, תכתובות וכדומה, וכי הגשת תביעה מקצועית, חדה, ברורה ומשכנעת מביאה את התוצאה במהירות ובמינימום עלות. עצם הגשת התביעה, לא אחת, גורמת לצד האחר להבין כי "נגמרו המשחקים" וכי עתה הגיע העת לשלם או לקיים את המתחייב.
משרדנו מתמחה בייצוג צדדים להפרת הסכם ולטובת העניין להתנהל משפטית אם עבור הצד שנפגע מהפרת הסכם על ידי אחר ואם לטובת ייצוג צד להסכם אשר אחר טוען כלפיו כי הפר את ההסכם. למשרדנו ניסיון רב בניהול של מאות תיקים משפטיים בתחום בהצלחה רבה.
משרדנו יודע לפעול בתחכום רב וביצירתיות נטולת פשרות לטובת איסוף ראיות נדרשות, ליקוט עובדות מהותיות ובהתאם להתנהל משפטית בכל הכוח לטובת הלקוח. בחלק מהמקרים הלקוח מסוגל להביא לנו את כל הראיות הנדרשות לטובת הוכחת טענותיו וכאשר אין באפשרותו לעשות כן, פועלים אנו באמצעות חוקרים פרטיים לשם מעקבים ואיסוף ראיות נדרשות. כל מקרה כמובן נבחן לגופו ואנו נעשה כל שהדין מאפשר לנו לעשות לטובת השגת תוצאות אופטימליות עבור לקוח המשרד, בחוקיות ובמקצועיות נטולת פשרות.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
