מאת:

כיצד משפיע משבר הקורונה על מערכת היחסים החוזית שבין שוכרים למשכירים? רק נסיבות המקרה הספיציפי תכרענה!

חודשים לתוך משבר הקורונה, והשלכותיה החוזיות של המגיפה העולמית על התקשרויותיהם המסחריות של שוכרים ומשכירים בישראל רחוקות מלהיות ברורות. במידה מסוימת, נדמה כי אי הוודאות סביב הנושא רק הולכת וגדלה. כך, מספר החלטות שיפוטיות שונות שניתנו עד כה בנושא לא הביאו לתוצאה משפטית אחידה ולא יצאה מתוכן אמירה מחייבת ביחס להשלכותיה החוזיות של הקורונה בכל הנוגע לסוגיות הליבה שטרם הוכרעו - האם הקורונה מהווה כוח עליון והאם מהווה היא עילה לסיכול הסכם כהגדרתה בחוק החוזים?
 
במסגרת הפ (ת"א) 12741-04-20 רב בריח (08) תעשיות בע"מ נ' פ.ל.א.ר. נהול נכסים בע"מ, קבע בית המשפט כי קורונה אינה "מילת קסם" ודחה את בקשתה של חברת "רב בריח" למנוע מחברה שהשכירה לה נכס לממש ערבות בנקאית להבטחת תשלום דמי השכירות. הבקשה למתן צו מניעה בדבר מימוש הערבות הוגשה לבית המשפט השלום בתל-אביב לאחר שהחברה המשכירה סירבה לבקשת רב בריח לדחות את תשלום שכר הדירה עבור חודש אפריל בהינתן משבר הקורונה והשלכותיו, אלא שבית המשפט לא נעתר לבקשה בקובעו כי לא די לטעון באופן כללי כי ייגרם נזק אלא יש צורך לפרט מהו הנזק, לבסס טענה זו ולתמוך אותה באסמכתאות. ימים ספורים לאחר החלטת בית המשפט בעניין רב בריח, נדון בפני בית המשפט השלום בירושלים במסגרת ת.א. (י-ם) 10815-04-20 טוראי קליבר בע"מ נ' די.ג'יי. אסושיאטס, אינק, עניינה של חברת "טוראי קליבר" המפעילה מסבאה בפתח תקווה, במקרקעין השייכים למשכירה. שם, דמי השכירות של חודש אפריל, שהיו אמורים לעבור ביום 1.4.20 לא שולמו, ומשכך, הודיעה המשכירה לשוכרת כי תפעל למימוש הערבות הבנקאית בתוך 7 ימים, בכפוף להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים. לאור האמור עתרה השוכרת לסעד דחוף של מתן צו מניעה זמני למימוש הערבות הבנקאית, תוך שזו עומדת בהרחבה על כך שהמציאות בה אנו מצויים בשל התפשטות נגיף הקורונה הנה חסרת תקדים ולא היה אירוע דומה לה בכל שנות קיומה של המדינה ומערכת המשפט. לטענת השוכרת, המדובר בנסיבות נדירות וקיצוניות מאין כמותן והוראות המדינה המונעות מבעדה מלהפעיל את העסק מהוות "סיכול" כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "החוק החוזים (תרופות)"), אשר יש בו כדי לפטור אותה מהתחייבויותיה החוזיות כלפי המשכירה. השוכרת אף טענה כי בעוד הסכם השכירות קובע כי על המשכירה להתריע בפניה לפחות 14 יום טרם מימוש הערבות הבנקאית, התריעה זו רק 7 ימים קודם לפעולת המימוש. התנהלות זו, לא זו בלבד שאינה מתחשבת במצב החירום השורר בעולם, אלא אף עומדת בסתירה למועדים שנקבעו בהסכם ולפיכך מהווה חריגה קיצונית מהחובה לנהוג בתום לב. טענה זו התקבלה על ידי בית המשפט ועמדה בבסיס החלטתו למנוע את מימוש הערבות עד להתבהרות המצב העובדתי והמשפטי במסגרת ההליך העיקרי שיתנהל בין הצדדים. עינינו הרואות כי גם בעניין זה, אין בהחלטת בית המשפט כדי לקבוע מסמרות בדבר השלכותיה החוזיות הישירות של מגיפת הקורונה וכי בית המשפט קיבל החלטתו על סמך נסיבות המקרה הייחודיות והתנהלותה חסרת תום הלב של המשכירה בפרשה. בהחלטה שיפוטית שלישית שניתנה בסוגייה נשוא עניינינו במסגרת ת.א. 20-04-25129 ריקושט 3000 בע"מ נ' שיש האלונים בע"מ ואח', נעתר בית המשפט השלום בירושלים לבקשת רשת "ריקושט" להוצאת צו מניעה האוסר על הבנק להעביר לחברה שהשכירה נכס לרשת את דמי הערבות הבנקאית להבטחת תשלום דמי השכירות, וזאת עד להכרעה בתובענה בהליך העיקרי. במסגרת זו קיבל בית המשפט את טענות רשת ריקושט לפיהן בשל המצב במשק ולאור תקנות שעת החירום של הממשלה האוסרות ממנה לפתוח את החנות, אין היא חייבת בדמי שכירות כל עוד תקנות אלו בתוקף.
 
ההחלטות השיפוטיות שניתנו עד כה, מלמדות בעיקר כי על כל מקרה להיבחן לגופו, כל מקרה לפי נסיבותיו הייחודיות והספיציפיות, ואלו הן אשר ישפיעו על התוצאה המשפטית החלה על התקשרות או הפרת חוזה מסוימת בתקופת משבר זה. כך, השלכות הקורונה על חברות מסחריות מגוונות הן, החל מהשפעות שוליות יחסית כגון חוסר יכולת להשתתף בכנסים, תערוכות ופגישות עסקיות, דרך קושי או חוסר יכולת לשנע כוח אדם, צמצום כוח אדם בשל הנחיות בידוד, עוצר או איסור כניסה לרבות ההאטה בפעילות העסקית וביכולת לבצע התחייבויות ועד להשבתה חלקית או מוחלטת של הפעילות העסקית והמסחרית. מטבע הדברים, הנסיבות הספציפיות של כל עניין צפויות להשפיע באופן ישיר על המצב המשפטי החל על התקשרות או הפרת חוזה מסוימת.
 
זקוקים לסיוע משפטי של עורך דין לטובת תביעה על אי תשלום דמי שכירות? צרו קשר בהקדם עם עו"ד אלי דורון, חייגו כעת 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.83 ע"י 6 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חובת זהירות המדינה בשהיית אזרחים במוסדות ציבוריים

מאת: אלי דורון, עו"ד

כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.

דין בכיר בחברה ציבורית בעל תנאי העסקה מנוגדים לדין ומדיניות התגמול

מאת: אלי דורון, עו"ד

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?

חשיבות חובת הגילוי מטעם היזם בקניית דירה בפרויקט

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.