עו"ד ורו"ח המתמחים בעריכת הסכמים וחוזים, ברקע משבר הקורונה
משבר הקורונה נחת על המשק והאוכלוסייה בישראל וברחבי העולם כרעם ביום בהיר, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת - במהירות הבזק מצאנו את עצמנו בעין הסערה, כעוד מדינה מתוך שלל מדינות העולם הנלחמות במגיפה שטרם ידענו דוגמתה, מגיפה אשר הלחימה בה מחייבת נקיטה בפעולות ובצעדים תקדימיים דוגמת סגר, עוצר, חבישת מסיכות, שמירת מרחק, רחיצת ידים תדירה ועוד. כל זאת בעוד לפתע, גם אם לא חשבנו על כך קודם, רואים אנו לנגד עיננו, מדי ערב, את הגרפים המשתוללים, את כמות החולים, כמות המונשמים וכמות הנפטרים.
לצד זאת, העולם, בהרבה מובנים עצר מלכת, לפתע מרבית האוכלוסייה העסקית והפרטית, מצאה עצמה נצורה בבית, מוגבלת בתנועתה והפעילות העסקית הנגזרת מהאמור מושבתת ומאופסת. המצב האמור ובמיוחד החשיפה לסיכונים בריאותיים וכלכליים אשר אין בנמצא אפשרות לנבא את השלכתם, הציפו שורה ארוכה של סוגיות משפטיות הנובעות ממערכות יחסים עסקיות, פרטיות ואחרות. כך יוצא שהרבה מאוד אנשים מצאו את עצמם שואלים מה יעלה בגורל העסק שלהם ו/או זכויותיהם החוזיות ו/או מה יקרה עם ההלוואה שניתנה ו/או עם כל עניין אחר היה והקורונה תפגע בהם ו/או בצד האחר ו/או במי מטעמם. לשון אחר, ישראלים רבים להם יש בפועל הסכמות לא כתובות עם גורמים אחרים, החלו לשאול את עצמם מה ייעשה עתה ומה יעלה בגורל אותן הסכמות היה והקורונה תפגע בריאותית או כלכלית במי מהמעורבים. למעשה אזרחים רבים קיבלו את משבר הקורונה כמין "צלצול השכמה", כקריאה ממנה עלתה בפניהם השאלה כיצד יאכפו הם או יורשיהם או מי מטעמם את הסכמתם עם פלוני או אלמוני, הסכמה אותה מעולם הם לא טרחו לעלות על הכתב.
ואכן, המציאות מלמדת כי חלק נכבד מההתנהלות המשפטית הנהוגה במחוזותינו אינה מגובה בהסכמים כתובים. אנשים, שנים על גבי שנים, פועלים בצורה מסוימת אל מול אחרים, אם במישור הפרטי ואם במישור העסקי,על סמך הבנתם הלא כתובה, מתוך אמונה כי המצב הקיים לא עומד להשתנות. מגפת הקורונה, אשר נחתה על כל אלה, שקולה לאירוע המחדד את עצם אי קיומו של חוזה כתוב, ברור ומוגדר, כזה המגן על הצדדים ומגדיר את הזכויות והחובות של כל צד, מה שעלול בנסיבות דוגמת מגפה לייצר שורה של בעיות משפטיות, בפרט אם מי מהצדדים לאותו הסכם יפגע ו/או היה ומי מהצדדים לאותו הסכם, עקב שינוי בנסיבות ו/או עקב שינוי במצבו הכלכלי יחליט, בניגוד לצפוי, לפעול בצורה הנוגדת את ההסכמות של הצדדים ולפעמים אף נוגדת התנהלות והסכמות אשר הצדדים פעלו ויישמו בצורה תקינה ושרירה עשרות בשנים. ואכן, עקב אותה "השכמה חוזית" זו אשר הביאה עמה הקורונה, יש בנמצא ישראלים רבים המבקשים עתה, ללא דיחוי, אם בשעת המגפה ואם לאחריה, גם אם הדבר כרוך באי נעימות, לעשות "סדר משפטי" עם השותף ו/או עם בן הזוג ו/או בן משפחה ו/או עם ספק ו/או עם כל גורם אחר ולערוך הסכם חד וחלק, שאינו פתוח לפרשנות ו/או בזיכרונו של מי מהצדדים ו/או בנכונות של מי מהצדדים - אשר ינטרל את אי הוודאות הנובעת שעה בה אין בנמצא הסכם.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
