עריכת הסכמים וחוזים בתקופת הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח)

12/4/2020

עו"ד ורו"ח המתמחים בעריכת הסכמים וחוזים, ברקע משבר הקורונה 

משבר הקורונה נחת על המשק והאוכלוסייה בישראל וברחבי העולם כרעם ביום בהיר, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת - במהירות הבזק מצאנו את עצמנו בעין הסערה, כעוד מדינה מתוך שלל מדינות העולם הנלחמות במגיפה שטרם ידענו דוגמתה, מגיפה אשר הלחימה בה מחייבת נקיטה בפעולות ובצעדים תקדימיים דוגמת סגר, עוצר, חבישת מסיכות, שמירת מרחק, רחיצת ידים תדירה ועוד. כל זאת בעוד לפתע, גם אם לא חשבנו על כך קודם, רואים אנו לנגד עיננו, מדי ערב, את הגרפים המשתוללים, את כמות החולים, כמות המונשמים וכמות הנפטרים. 

לצד זאת, העולם, בהרבה מובנים עצר מלכת, לפתע מרבית האוכלוסייה העסקית והפרטית, מצאה עצמה נצורה בבית, מוגבלת בתנועתה והפעילות העסקית הנגזרת מהאמור מושבתת ומאופסת. המצב האמור ובמיוחד החשיפה לסיכונים בריאותיים וכלכליים אשר אין בנמצא אפשרות לנבא את השלכתם, הציפו שורה ארוכה של סוגיות משפטיות הנובעות ממערכות יחסים עסקיות, פרטיות ואחרות. כך יוצא שהרבה מאוד אנשים מצאו את עצמם שואלים מה יעלה בגורל העסק שלהם ו/או זכויותיהם החוזיות ו/או מה יקרה עם ההלוואה שניתנה ו/או עם כל עניין אחר היה והקורונה תפגע בהם ו/או בצד האחר ו/או במי מטעמם. לשון אחר, ישראלים רבים להם יש בפועל הסכמות לא כתובות עם גורמים אחרים, החלו לשאול את עצמם מה ייעשה עתה ומה יעלה בגורל אותן הסכמות היה והקורונה תפגע בריאותית או כלכלית במי מהמעורבים. למעשה אזרחים רבים קיבלו את משבר הקורונה כמין "צלצול השכמה", כקריאה ממנה עלתה בפניהם השאלה כיצד יאכפו הם או יורשיהם או מי מטעמם את הסכמתם עם פלוני או אלמוני, הסכמה אותה מעולם הם לא טרחו לעלות על הכתב. 

ואכן, המציאות מלמדת כי חלק נכבד מההתנהלות המשפטית הנהוגה במחוזותינו אינה מגובה בהסכמים כתובים. אנשים, שנים על גבי שנים, פועלים בצורה מסוימת אל מול אחרים, אם במישור הפרטי ואם במישור העסקי,על סמך הבנתם הלא כתובה, מתוך אמונה כי המצב הקיים לא עומד להשתנות. מגפת הקורונה, אשר נחתה על כל אלה, שקולה לאירוע המחדד את עצם אי קיומו של חוזה כתוב, ברור ומוגדר, כזה המגן על הצדדים ומגדיר את הזכויות והחובות של כל צד, מה שעלול בנסיבות דוגמת מגפה לייצר שורה של בעיות משפטיות, בפרט אם מי מהצדדים לאותו הסכם יפגע ו/או היה ומי מהצדדים לאותו הסכם, עקב שינוי בנסיבות ו/או עקב שינוי במצבו הכלכלי יחליט, בניגוד לצפוי, לפעול בצורה הנוגדת את ההסכמות של הצדדים ולפעמים אף נוגדת התנהלות והסכמות אשר הצדדים פעלו ויישמו בצורה תקינה ושרירה עשרות בשנים. ואכן, עקב אותה "השכמה חוזית" זו אשר הביאה עמה הקורונה, יש בנמצא ישראלים רבים המבקשים עתה, ללא דיחוי, אם בשעת המגפה ואם לאחריה, גם אם הדבר כרוך באי נעימות, לעשות "סדר משפטי" עם השותף ו/או עם בן הזוג ו/או בן משפחה ו/או עם ספק ו/או עם כל גורם אחר ולערוך הסכם חד וחלק, שאינו פתוח לפרשנות ו/או בזיכרונו של מי מהצדדים ו/או בנכונות של מי מהצדדים - אשר ינטרל את אי הוודאות הנובעת שעה בה אין בנמצא הסכם.

1. הסכם בין שותפים לעסק המגדיר את מערכת היחסים בין שותפים ולוקח בחשבון את הפרמטרים המתחייבים מעצם קיומה של שותפות ומעצם העובדה כי "לא לעולם חוסן", כך שמה שחזק וברור עתה יכול להיעלם מחר וכדומה.
    
2. הסכמי נאמנות למקרה בו ישנה הבנה לפיה נכס, מניות או כל נכס אחר, למרות שהינו רשום תחת שמו של אחד, בפועל שייך הוא לאחר, אם באופן מלא ואם באופן חלקי.
    
3. הסכמים בין מזמין ונותן שירותים ו/או ספקים המגדירים את אופן ההתנהלות, מנגנון העבודה המשותפת, החלוקה באחריות, מנגנון האשראי וכדומה.
    
4. הסכמי שיווק ו/או הסכמי הפצה ו/או הסכמי בלעדיות למקרים בהם צדדים מתנהלים על פני שנים על סמך הנחה מסוימת ועתה הגיע העת להעלותה על הכתב.
    
5. הסכמי יחסי ממון ו/או הסכמים אחרים בתוך המשפחה, אשר עד כה היו מוסכמים ומובנים לכולם, אך עתה התגבשה ההבנה כי נכון לעלות את האמור על הכתב כך שההסכמה תחייב לא רק את הצדדים להסכם אלה גם את ילדיהם ו/או יורשי מי מהצדדים.
    
6. הסכמים בין בעלי מניות בחברות המגדירים את ההסכמות שלהם בכל הקשור לאופן בו עליהם לעשות שימוש בזכויות ההצבעה, ההסכמות בדבר הגנה הדדית מפני בעלי מניות אחרים וכדומה.
    
7. הסכמי עבודה ו/או העסקה בין בעלי עסקים לבין עובדים המתוגמלים בצורה הנגזרת מתוצאתם העסקית ועתה מתבקש הצורך לעלות על הכתב את ההסכמות, לטובת הבטחת עתיד העובד ו/או שמירה על זכויותיו.
    
8. הסכמים המעלים על הכתב הבטחות והתחייבויות בע"פ אם בין מעסיק לעובדיו, אם בין שותפים ואם בין צדדים אחרים, המתייחסים למצב בו צד אחד הבטיח בעל פה לצד האחר הבטחות מסוימות ועתה מבקשים הם להעלות על הכתב את אותן הבטחות וזאת בכדי שההסכמות אכן יקבלו משנה תוקף משפטי ויחייבו הן את הצדדים להסכם והן את יורשיהם ו/או גורמים קשורים אחרים.
    
9. הסכמי הלוואה בין קרובים ו/או בין אנשי עסקים, המושתתים על מנגנונים להבטחת השבת ההלוואה ו/או מנגנונים אחרים המקנים למלווה בטוחות ראויות.