29/3/2020
הגשת תביעה בגין אובדן רווחים עקב מגפת הקורונה בסיוע עו"ד ורו"ח, יוצאי מס רכוש, מומחים בהגשת תביעות בגין אובדן רווחים
מגפת הקורונה (COVID-19) פרצה לחיינו ללא כל התראה מוקדמת - יתרה מזו, ואולי גרוע מכך, אין בנמצא אפשרות להאשים גורם ישראלי כזה או אחר בהתפרצות הנגיף ואין אפשרות לטעון כי מדיניות כזו או אחרת היא זו שגרמה להתפרצותו. מעבר לכך, אין לייחס את תחילתה של מגפת הקורונה לפעולה ממשלתית מסוימת ו/או למועד סיומה, כפי שאולי ניתן להעריך במערכות מסוג אחר, דוגמת מלחמה.
מגפת הקורונה, מטבע הדברים, מייצרת בלימה מהותית של המשק ושל בתי עסק רבים, קטנים וגדולים כאחד, אם לפני סגר ואם לאחריו. פרט למספר ענפים בודדים כמו רשתות המזון, בתי המרקחת וכדומה, עיקר המשק נבלם. כתוצאה מכך נבלם גם זרם הלקוחות לבית העסק ובהתאם כמובן גם זרם ההכנסות. הבלימה המשקית האמורה עוצרת את הכנסות העסק אך את עיקר ההוצאות, אין היא בולמת, ואלו ממשיכות לזרום ולגבות את המחויב אם בדרך של הוראות קבע ואם באופנים אחרים. המשמעות המיידית היא שעסקים רבים נכנסים למצוקה כלכלית ולקושי תזרימי עקב משבר הקורונה - עסקים אשר הצליחו לבנות במהלך התנהלותם התקינה "כרית בטחון" ו/או עסקים אשר מנגנון ההפעלה שלהם "רזה" ומשכך אינו צורך מזומנים רבים, מתמודדים ביתר קלות עם המצב, ויכולת ההישרדות שלהם תהא ארוכה יותר. כך גם שכירים הממשיכים לקבל את שכרם, אם באופן מלא ואם באופן חלקי, ומשכך יכולת הישרדותם הכלכלית עולה ומתארכת. אולם עצמאיים רבים ו/או חברות פרטיות או ציבוריות, מוצאים עצמם, בחלק גדול של המקרים, בפני מציאות כלכלית חדשה המחייבת התמודדות עם בלימת הכנסות ורווחים, המשך תשלום הוצאות, פרטיות או עסקיות, ועם חנק תזרימי אשר באופן מהיר למדי עלול להביא לידי קריסת העסק.
החנק הכלכלי יכול שיגרם כתוצאה מהחלטות מפורשות של הממשלה לסגר או להגבלה בתנועה בניסיון לבלום את התפשטות מגפת הקורונה, אולם באותה מידה יכול הוא להיגרם כתוצאה מפגיעה במצב הרוח הלאומי, מהחששות של האוכלוסייה מהבלתי נודע ומתגובה אינסטינקטיבית של אזרחי המדינה בשעה קשה זו הגורמת להם לערוך עם עצמם חשבון נפש, לבחון את היקף החסכון, אם בכלל, לנתח מה נדרש לטובת שמירה על הקיים ו/או לפחות להישאר עם "הראש מעל המים", מה שבסופו של יום פוגע קשות במורל הציבור וברצונו ו/או ביכולתו "לפתוח את הארנק" לטובת ביצוע רכישה בלתי הכרחית. המציאות מלמדת כי במצבים מסוג זה, בהן פורצת מגפה דוגמת מגפת הקורונה, האזרח הממוצע עוצר מכל עסקה, נמנע מכל מהלך עסקי, בולם כל השבחה, נמנע מכל הוצאה שאינה הכרחית או רכישה של מוצרים/רכוש ובפועל מנסה הוא לנהל את מלחמת ההישרדות שלו. האמור נכון שבעתיים שעה בה אין לדעת מתי המגפה תחלוף, כלומר האזרח לא יודע כמה זמן עליו לשרוד עם מגבלה אמורה זו ומשכך, במיוחד אם עתה חי הוא על חסכונותיו, מתקשה הוא לדעת כיצד להיערך להתנהל, שכן לא ברור לו מתי, אם בכלל, יוכל לחזור ולייצר לעצמו ולבני ביתו הכנסה - כל אלה, מכניסים את המשק למצב של הקפאה, על כל הכרוך והמשתמע מכך ורק טבעי כי בנסיבות שכאלה, המענה היחיד אליו יכול האזרח לכוון הוא המדינה וקופתה. מטבע הדברים, אזרח אשר שנים על גבי שנים שילם ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ, לפעמים בהיקפים של עשרות ויותר מיליוני שקלים במצטבר, מצפה מהמדינה להעמיד לזכותו "רשת ביטחון" ודווקא במועדים שכאלה, מצפה הוא מהמדינה לעזור לו ולמשפחתו לעבור את נזקי המשבר תוך שמירה על המינימום הנדרש לטובת מחייתו ותוך שמירה על מפעל חייו, מקור פרנסתו, אותו עסק אשר שילם במהלך השנים לקופת המדינה מיסים על פי דין. ואכן, במסגרת החקיקה הקיימת בישראל יש בנמצא התייחסות למצבים בהם המדינה מחויבת לפצות את האזרח ו/או את חברתו ו/או את עסקו בגין אובדן רווח. החקיקה הקיימת נכון להיום מכירה בכך כי המדינה תפצה עסקים בגין אובדן רווחים על פי חוק מס רכוש וזאת בנסיבות של מלחמה ו/או בנסיבות של בצורת. כלומר המדינה מכירה בכך כי יש בנמצא מצבים, לרבות כאלה שאינם תלויים בה ו/או במי מתושביה, בהם היא אמורה להקנות לאזרחיה "רשת בטחון" כלכלית, לטובת הגנה על העסקים, אם משום שזו המחויבות הטבעית החלה עליה ואם משום שלמדינה האינטרס לשמר את אותם עסקים ולמנוע את קריסתם, שכן עסקים אלה, בחלוף המשבר, אמורים לייצר הכנסה, לפעול, להניע את המשק ועקב זאת גם לשלשל לקופתה מס, אותו המדינה תוכל לצבור, אם טובת התנהלות שוטפת ואם לטובת חסכון לשעת צרה, דוגמת מגפת הקורונה ו/או לטוב התמודדות עם כל צרה שתיפול ותשבית את המדינה והכלכלה. כך יוצא שהאינטרס לפצות בגין אובדן רווחים כתוצאה מאירוע לא צפוי, דוגמת מגפת הקורונה, הינו אינטרס כפול הן בכדי להציל את האזרחים ובני ביתם מפני קריסה והן לשם הנשמת העסקים, כך שמיד לאחר חלוף המשבר יוכלו אותם עסקים "למלא" גם את חשבונות הבנק של המדינה בתשלומי מס נכבדים. ברור לכל בר דעת ולכל גורם אחראי בכלכלה הישראלית ובכלל כי התעלמות מהמשבר הכלכלי הנגרם ממגפת הקורונה ובפרט ממצבם הקשה והבלתי אפשרי של עסקים רבים, עלול להביא לידי כך שהמשק לא יוכל לחזור לקדמותו.
בהישען על כל אלה ואמונתנו במדינה ובגורמים הכלכליים העומדים בראשה, משרדנו, המתמחה בתביעות אשר עניינם אובדן רווח, פנה לשר האוצר, להנהלת רשות המס ולגורמים נוספים באוצר ובממשל בטענה כי המדינה מחויבת לתת מענה מיידי ראוי ולפצות עסקים בגין אובדן רווחים שנגרמו עקב מגפת הקורונה, כשם שהיא עושה בשעת מלחמה או בשעת בצורת. במסגרת פניית משרדנו, כאמור, נטען כי רשימת המקרים המצדיקים פיצוי בגין אובדן רווחים אינה מוגבלת למקרה של מלחמה או בצורת וכי אותו עקרון החל על בצורת ועל מלחמה, חייב לחול גם על משבר כלכלי שמקורו במגפה דוגמת הקורונה. במסגרת האמורה נטען על ידי משרדנו כי על הממשלה להפעיל מנגנונים מהירים ויעילים וכי דווקא המנגנון הקבוע בחוק מס רכוש, הוא המנגנון המתאים למצב. לגישתנו, מגנון זה בר הפעלה מיידית ולאמיתו של דבר אנו תקווה כי אכן מנגנון אובדן רווחים בגין מגפת הקורונה על פי חוק מס רכוש (בתקווה שיורחב) יכנס לתוקף במהרה וזאת על סמך החלטת ממשלה. אנו תקווה כי הממשלה תפעיל מנגנון המושתת על "מסלול ירוק" ו/או על "מסלול אדום" המאפשר לכל עסק, כמו בשעת מלחמה, לקבל פיצוי הנגזר מהירידה במחזורים שלו במהלך המגפה ו/או לאפשר לבעל העסק המעדיף לתבוע את אובדן הרווח באופן יותר פרטני, להמציא למדינה תחשיב כלכלי פרטני המלמד על האובדן ולתבוע את הפיצוי על סמך אותו תחשיב פרטני. יתרה מזאת, אנו ציפייה כי המדינה תזרים לקופת העסקים מקדמות מיידיות על חשבון אובדן הרווחים שלהם, על חשבון הפיצוי הסופי שינתן להם וזאת מתוך הבנה כי תהליך קבלת פיצוי מדויק, כרוך בהליך הגשת תביעות אשר ברור כי עלול לקחת פרק זמן ארוך, ולכן דווקא מקדמה תסייע לעסק ולבעליו במיידי, לפחות באופן חלקי וזאת עד לבירור מדויק של תביעתו. בהקשר זה נוסיף כי המדינה מודעת לכך כי חישוב אובדן הרווח אינו בהכרח פונקציה של מחזורים ומשכך יש להציע לניזוקים הן מסלול מבוסס מחזורים והן מסלול המבוסס על תחשיב כלכלי ספציפי – "מסלול אדום".
יובהר כי יש בנמצא עסקים רבים אשר הרווחיות שלהם נפגעת למרות שהמחזורים לא נפגעו – למשל במצבים בהם הניזוק מעדיף למכור את תוצרתו במחיר מוזל ו/או במצב בו הניזוק מעדיף למכור מתוך המלאי הקיים את המוצרים שהיו מיועדים לייצוא ו/או למטרות אחרות ו/או מצבים בהם לטובת שמירה על המחזור, בעל העסק היה חייב להוציא יותר הוצאות ו/או לממש נכסים ו/או מצבים בהם העסק התמקד בייצור ומכירה של מוצרים יותר נדרשים בגינם שיעור הרווח נמוך מהמקובל במוצרים אחרים ועוד, להעסיק יותר עובדים או יותר משמרות וכו'. מאידך, כאמור, יש בהחלט עסקים בהם המחזורים ובמיוחד הירידה בהם יכולים לשקף את אובדן הרווח, אלא שגם שם על המדינה לקחת בחשבון כי הפיצוי אמור לבטא רק את אובדן הרווח שנשאר לעסק מאותו פדיון אבוד, כך שמתוך מחזור "חסר" יש להוריד את ההוצאות שלא הוצאו ונחסכו ובאופן זה להגיע לאובדן הרווח האמיתי. היתרון הגדול בהפעלת מנגנון מס רכוש, כמענה לפיצוי בגין אובדן רווחים שמקורם במגפת הקורונה, הוא בעובדה לפיה מרבית הנתונים של העסק כבר נמצאים במחשבים של מס רכוש שהינו חלק מרשות המס, מע"מ וממס הכנסה, כך שיחסית יישום מנגנון פיצוי שכזה עשוי להיכנס לפעולה במהירות, עסקים יוכלו לקבל בהקדם מקדמות, אף ללא הגשת בקשה או תביעה ורק לאחר הגשת תביעה מסודרת, באחד מהמסלולים שיוצעו, תערך ההתחשבנות הסופית. משרדנו המורכב מעו"ד, כלכלנים ורו"ח אשר בעברם ייצגו את מס רכוש, ובהמשך, החל ממלחמת לבנון השנייה, ייצג מאות ניזוקים בתביעות לפיצוי בגין אובדן רווחים והשיב לאלה את רווחיהם האבודים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. משרדנו מורכב מצוות כלכלנים ורו"ח מנוסה אשר ידעו לבצע עבור עסקך, יד ביד עם עורכי הדין במשרד, תחשיבים נדרשים לטובת הגשת תביעת אובדן רווחים מלאה ומדויקת וזאת מיד עם קבלת אור ירוק מהמדינה לפתיחת ערוץ שכזה. אנו סבורים כי מדיניות אחראית של המדינה תחייב פרסום מסלול פיצוי אובדן רווח בגין מגפת הקורונה וכולנו ציפייה כי האמור יוכרז במהרה.
צוות משרדנו נערך לטובת קליטתך, בעל העסק הניזוק מהמגפה, לטובת לימוד מהיר של תוצאותיך העסקיות והגשה מיידית של תביעה אשר תושתת הן על טיעונים משפטיים והן על טיעונים כלכליים אשר יזכו אותך באובדן רווחים מלא ואמיתי - לטובת האמור אנו זמינים עבורך גם בימים אלו, חייג כעת לעו"ד אלי דורון 054-4251054
חיפוש 
סגור 
