הוצאות אש"ל שהוצאו על ידי עובד

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- הדס אפרתי, משפטנית

15/3/2012

הוצאות אש"ל (אוכל, שתייה, לינה) שהוצאו על ידי עובד

בפתח הדברים יוער כי אין כל הוראה בחוק המחייבת את המעביד בכיסוי הוצאות אש"ל של עובדו בארץ או בחו"ל, ואולם קיימים מקומות עבודה רבים המחויבים בתשלום אש"ל לעובדיהם מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, נוהג במקום העבודה או מכוח חוזה שבין העובד למעביד. הוראות בדבר הזכאות לתשלום קצובת אש"ל כחלק מתנאי העסקה מצויות בהוראות התקשי"ר של נציבות שירות המדינה, בהנחיות החשב הכללי לעובדים במשרדים ממשלתיים ועוד.

הרציונאל העומד מאחורי תשלום אש"ל הוא שעובד הנדרש במסגרת תפקידו לשהות במשך פרק זמן משמעותי, במרחק ניכר ממקום מגוריו וממקום עבודתו הקבוע, נאלץ לרכוש אוכל ולינה מידי גורמים מסחריים, ומשכך על המעביד לממן הוצאות אלו הקשורות במילוי תפקידו של העובד בעבודה. לדוגמא עובדים במשרדים ממשלתיים שנשלחים לחו"ל במסגרת תפקידם, בין אם לשהות ארוכה או קצרה, זכאים לקצבת אש"ל שמטרתה לכסות הוצאות כלכלה, לינה והוצאות נוספות במטבע מקומי או בדולר ארה"ב. ביום 20.12.2010 פורסם ברשומות תיקון לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), לפיו החל מ-01.01.2011 מבוטלת לחלוטין תקנה 2(3) שעניינה ניכוי הוצאות אש"ל. בנוסף לכך אישרה הכנסת, במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, להוסיף את הוצאות האש"ל לרשימת ההוצאות האסורות בניכוי, המופיעה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה: "בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל הוצאות שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה לרבות הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, הוצאות אש"ל, הוצאו שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו..." ובפסקה זו –"הוצאות אש"ל-הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו, שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו, ולמעט הוצאות בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי".

מכאן, שהתיקון חסם בפני הנישומים את האפשרות לנכות את הוצאות האש"ל בארץ ובחוץ לארץ כהוצאה מותרת בניכוי, אף אם הוצאות אלו היו הכרחיות לייצור הכנסה, למעט כאמור הוצאות ארוחת הבוקר הכלולות במחיר הלינה (עליהן כן יותר ניכוי). משכך מסב התיקון פגיעה כספית משמעותית למעסיקים שעובדיהם נדרשים לקצובת אש"ל שאינה מותרת בניכוי.