כללי האתיקה המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- הדס אפרתי, משפטנית

10/1/2010

בדומה לבעלי מקצועות שונים, גם על רואי חשבון מוטלות, בד בבד עם החובות החוקיות, גם חובות אתיות שנקבעו במסגרת כללי האתיקה המקצועית.

כללי האתיקה מצויים בתקנה 60 לתקנון ההתאגדות של לשכת רואי החשבון בישראל וכן בתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965. הכללים נקבעו במטרה להבטיח למקצוע ראיית החשבון את מקומו הראוי בחברה הישראלית, לעצב את דמותו של רואה החשבון בעיני הציבור בארץ ובחו"ל כבעל רמה מקצועית ומוסרית מעולה, ועל מנת לטפח את יחסי האמון כלפי הרו"ח בכל עיסוקיו המקצועיים. כללי האתיקה המקצועית מתייחסים לחובותיו המוסריות של רו"ח, להתנהלותו של רו"ח מול לקוחותיו בפרט ומול הציבור בכלל וכן להתנהלות בין החברים למקצוע.

להלן נביא "על קצה המזלג" פירוט קצר של הכללים:

כלל 1 – סעיף הגדרות אשר מטרתו הצבת מסגרת ברורה ומקצועית למקצוע ראיית חשבון, רואה חשבון, עיסוק אחר, עיסוק נלווה, שרות מקצועי, חברת רואי חשבון ותאגיד של חברים, הכל כמוגדר בחוק.
 

כלל 2 – מעגן את הבסיס האתי למקצוע. רואה חשבון חייב לשמור בכל מעשיו על יושר והגינות, על רמה מוסרית ומקצועית גבוהה ועל מהימנותם של כל המסמכים היוצאים מתחת ידיו ושל המידע שהוא מוסר. כן עוסק הכלל בכבוד ואדיבות שבה על רו"ח לנהוג כלפי עמיתיו והלשכה. הכלל קובע כי בהיעדר הסכמה בין חברים או לצורך פירוש כללי ההתנהגות יזדקקו החברים לבוררות.
 

כלל 3 – רואה חשבון ייתן שרותו בהקפדה על הגינות, ללא משוא פנים, לפי מיטב שיקול דעתו ובהתאם לכללים, לתקנים ולנהלים המקובלים במקצוע.
 

כלל 4 – רואה חשבון יימנע מכל מעשה או מחדל העשויים לפגוע באי תלותו במבוקר או ממצב של ניגוד עניינים בין עיסוקו כרואה חשבון לבין עיסוקו בעיסוק אחר.
 

כלל 5 – חובת הסודיות של רואה החשבון ללקוחו. רואה החשבון ועובדיו לא יגלו לאחר דבר שהובא לידיעתם תוך כדי מתן שרות מקצועי ללקוח ושיש לו קשר ענייני לשרות המקצועי הניתן לאותו לקוח. חובת הסודיות נסוגה אם הסכים הלקוח לוותר על חובת הסודיות או אם חייב רו"ח בגילוי על פי דין (מתוקף צו בית משפט, מכח חוק העונשין, פקודת מס הכנסה, מע"מ , חוק ניירות ערך, חוק ההגבלים העסקיים ובמתן עדות במשטרה) או שהגילוי דרוש לצורך מילוי תפקידו.
 

כלל 6 – כל דו"ח או חוות דעת מחויב בבדיקה אישית של רואה החשבון או של שותפו או של פקידו או של רו"ח אחר או של רו"ח הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ.
לעניין שירותים נלווים, רו"ח ינהג באותו אופן ובאותה מידה ובתנאים שטבע העיסוק הספציפי מחייב.
 

כלל 7 – איסור שותפות עם מי שאינו חבר או שאינו רשאי לעסוק בראיית חשבון, אולם מותרת שותפות לראיית חשבון במדינת חוץ עם אדם הרשאי לעסוק שם בראיית חשבון.
 

כלל 8 – שם המשרד/ שותפות יכלול רק את שמות השותפים או שותפי העבר, בתוספת הכינוי שות' או בלעדיו. לצורך הדיון המשמעתי יראו כל שותף בפירמה כאחראי לכאורה לכל פעולה של הפירמה ולכל חתימה שניתנה בשם הפירמה וחובת הראיה כי שותף פלוני אינו אחראי אישית חלה עליו.
 

כלל 9 – רו"ח לא ירשה למי שאינו רו"ח, אף לא לפקידיו, לחתום בשמו על מסמכים הטעונים חתימת רואה חשבון.
 

כלל 10 –איסור עיסוק של מי שרישיונו בוטל ע"פ החלטת מועצת רואי חשבון לפי סעיף 12 לחוק רו"ח, ולא יעסיק רו"ח בראיית חשבון אדם בתקופה שתוקף רישיונו הופסק.
 

כלל 11 – רואה חשבון לא ישדל אדם להיות לקוחו.
 

כלל 12 – איסור תשלום או טובת הנאה כדי להשיג עבודה מקצועית, פרט להשגת עבודה כשכיר.
 

כלל 13 – שכר רו"ח לא יקבע לפי תוצאות השרות שנתן, כלומר אין לקשור בין תוצאות הביקורת לבין שכר הטרחה. כמו כן רו"ח לא ייתן ולא יציע שרות מקצועי ללא תמורה או בתמורה שהיא נמוכה מן השכר הסביר והמקובל לגבי אותו שירות.תמורה שהיא פחות מ- 2/3 מהתמורה הרגילה שגובה החבר נותן השירות לגבי שרות מקצועי דומה, תחשב כתמורה שהיא נמוכה מן השכר הסביר והמקובל לגבי אותו שירות. יוער כי מותר לתת שירות מקצועי למוסד ציבורי כל עוד ההפרש בין השכר הסביר והמקובל לגבי אותו שירות לבין התמורה בפועל בגינו, אינו עולה על סכום שיכול להיחשב כתרומה סבירה למוסד כזה.

כלל 14 – שיתוף בהכנסות: חבר לא ישתף בהכנסותיו מראיית חשבון כל איש אלא רו"ח, ואולם מותר לשתף בהכנסות שותפים קודמים או יורשיהם.

כלל 15 – משרד ראיית חשבון חייב לשמש רק לצורך זה ולא ישמש כל מטרה עסקית או מקצועית העלולה לפגוע בכבוד המקצוע.

כלל 16 – חבר לא ייתן שרות מקצועי ללקוחו של חבר בעניין שהאחר כבר החל לטפל בו, אלא בהסכמת האחר, זולת אם סרב האחר לתת הסכמתו ללא נימוק סביר. הנמנע מלענות לבקשת הסכמה תוך זמן סביר, דינו כדין מסרב ללא נימוק סביר. כנימוק סביר יראו לעניין זה:
• אם הלקוח דרש מהחבר המסרב לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית או בניגוד לכל דין.
• אם הלקוח דרש מהחבר המסרב לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית לקבוע שכרו למטה מן הסביר והמקובל.
• אם יש לחבר המסרב בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מוצדקות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, כל עוד לא הוחל בהליכים משפטיים (כולל בוררות) לשם מילוי התביעה. רו"ח שנפטר או חדל מלמלא תפקידו מכל סיבה אחרת, תהיה לנשיא הלשכה או למי שנתמנה על ידיו, הרשות לסרב מתן ההסכמה במקומו.

כלל 17 – פרסום: רו"ח רשאי לפרסם מידע עובדתי הנוגע בניסיונו המקצועי בראיית חשבון, ניסיון והתמחות בעיסוקים נלווים, תארים אקדמיים שרכש, כשרות לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל ,שנות ותק, פירוט השותפים הקיימים או אלו שפרשו או נפטרו ומען ודרכי התקשרות. חל איסור לכלול בפרסום מידע שיש בו דברי שבח, השוואה לאחר, מצג שווא, עובדות מטעות, שמות לקוחות ,שכר טרחה או הבסיס לחישובו תפקיד ציבורי שהוא ממלא ותוצאות שהשיג בעבור לקוחותיו. חבר אינו רשאי לפרסם פרסומת בדרך של פרסום ברשות הרבים או באמצעי תקשורת אלקטרוניים, ואולם רשאי הוא לקבוע שלט כניסה בגודל ובנוסח המקובלים במקצוע.

כלל 18 – בהתעורר ספק ביישומם או בפירושם של כללים אלה חייב חבר לבקש את חוות דעתה של הוועדה לפירוש כללי ההתנהגות המקצועית של רואי החשבון.

המפר את כללי האתיקה, יאשם בעבירה על התקנון. בהתאם לסעיפים 66 ו-67 לתקנון ההתאגדות של לשכת רו"ח, הוקם בית דין של הלשכה הדן בהפרה של כללי האתיקה כגוף שיפוטי אוטונומי ובידו הסמכות להטיל עונשי התראה, נזיפה, קנס כספי והפקעת חברות באופן זמני וקבוע. יוער כי פרט לענישה משמעתית, עלול רו"ח למצוא עצמו חב באחריות נזיקית (רשלנות, הפרת חובה חקוקה, תרמית), או לחוב מכח עילה חוזית ובמיקרים קיצוניים אף להיות מואשם בפלילים.