1/1/2010
מענק לעובד בתמורה להתחייבות להמשיך לעבוד בחברה - ימוסה רק ב-20%?
חרף רוחות המיתון הנושבות בישראל, לא אחת יש למעבידים אינטרס להבטיח שעובדיהם לא יעזבו אותם. המעביד השקיע בעובד, לימד אותו את העבודה והעובד מכיר את הלקוחות. העובדים הם הידע הנצבר של החברה ולכן הישארותם מייצרת יציבות. נקודת מבט זו של המעביד נפוצה בעיקר בעסקים הנותנים שירותים, להבדיל ממפעלים יצרניים המושתתים על מכונות.
אי לכך, מעבידים רבים מוכנים, גם בימים אלה, לשלם מענק לעובדים מובחרים בתמורה לכך שיתחייבו להמשיך ולעבוד אצלם למשך פרק זמן מוגדר. במקרים של החלפת בעלות, למשל, מוכרי החברה מוכנים עוד לפני מכירת הבעלות בעסק להעניק מענקים לעובדים כדי שיישארו בחברה וזאת על מנת להראות לקונה הפוטנציאלי כי החברה יציבה וכי החלפת הבעלות לא תשנה בצורה מהותית את מצבת העובדים. השאלה המתבקשת העולה מסוגיות אלה מבחינת העובד אשר מקבל מענק בגין הישארותו בחברה היא כיצד תמוסה הכנסתו זו? זאת, משום שבמידה וההכנסה תסווג כהכנסה פירותית היא תמוסה בהתאם לשיעורי המס השולי של העובד היכולים להגיע עד ל-45% מגובה ההכנסה, בעוד שאם המענק אשר ניתן לעובד ממעבידו יסווג כהכנסה הונית, הכנסה זו תמוסה במס של כ-20% בלבד.
פסק דין שניתן לאחרונה, חיים ניסים נ' פקיד שומה חיפה, שפך אור על הסוגיה המורכבת. במסגרת פסק הדין, הכיר בית המשפט ביכולתו של העובד לסווג באופן שונה הכנסות שונות ששולמו לו ע"י מעבידו, כך שכל הכנסה תיבחן בפני עצמה, מבחינת אופן סיווגה כהכנסה פרותית או הונית. מדברי בית המשפט ניתן להבין כי לא כל תקבול שמקבל עובד מהמעביד שלו יסווג בהכרח כהכנסת עבודה: בית המשפט יביט על כל תקבול שמקבל העובד בנפרד, ויבחן בגין מה ניתן אותו תקבול: אם מדובר בשכר בגין עבודה – התקבול יסווג כהכנסת עבודה (אשר תמוסה בהתאם לשיעורי המס השולי של העובד), ואם מדובר בתשלומים המהווים פיצוי בגין פגיעה בזכות - התקבול יסווג כתקבול הוני (וימוסה בכ-20%). כמו כן, בית המשפט כבר הכיר בעבר במספר תקבולים שקיבלו עובדים ממעבידיהם כתקבולים הוניים: מענקי פרישה שמקבל עובד בסיום עבודתו, תשלומים שמשלם מעביד לעובד פורש למניעת תחרות, תשלום "דמי לא יחרץ" ששילם מעביד לעובד שפרש על מנת "לקנות" את שתיקתו, אופציות למניות שניתנו לעובדים במסגרת הליך הפרטה של מקום עבודתם ועוד.
לסיכום, כפי שעולה מהפסיקה, תקבול שמקבל עובד מהמעביד שלו יסווג בהתאם לטיבו ועילת התשלום, ולא לפי זהות משלם התקבול. כך, למשל, כאשר עובד מקבל מענק ממעבידו בתמורה להתחייבותו להמשיך ולעבוד בחברה או כאשר קצין בצה"ל מקבל מענק חתימה בעבור הסכמתו לחתום קבע, מקבל המענק יכול לסווגו כהכנסה הונית, במידה ומתקיימות נסיבות מסויימות, למשל כשהמענק ניתן במנותק מהעבודה בחברה, כך שאין תלות בין המענק לבין השכר שניתן לעובד בפועל בגין עבודתו, כאשר המענק אינו תקבול הנגזר מהשקעתו של מקבל המענק בפועל או משעות עבודתו וכדומה. בהתקיימות נסיבות אלה, ניתן לטעון כי המענק הינו פיצוי עבור ויתורו של העובד על זכותו לחופש העיסוק או זכותו לעבוד במקום עבודה חלופי ולא בעבור עבודה בפועל. עינינו הרואות, כי ישנה חשיבות מיסויית גדולה בקבלת הכרה לכך שהמענק לעובד יסווג כהכנסה הונית ולא כהכנסה פירותית, כשהסיווג תלוי בעיקר באופי הסכם המענק שנחתם בין הצדדים. עם זאת, כשההסכם בין הצדדים נמצא בשלבי המשא ומתן, בעזרת התעקשות על סעיפים מסויימים יכול העובד לנתב את נסיבות ההסכם לצורה אשר תקל על רשויות המס לסווג את הכנסתו מהמענק כהכנסה הונית, ותחסוך ממנו התדיינויות מיותרות.